עריכת הדף "
ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/כלי המקדש/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''ומוסיפין בלא משקל כו'. ''' כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל ברייתא שם, ומ"ש והשאר הוא מותר הקטורת שאמרנו בשקלים, תניא בכריתות מותר הקטורת מה היו עושין בה מפרישין ממנה שכר האומנים ומחללין אותה על מעות האומנים ונותנים אותה לאומנים בשכרן וחוזרין ולוקחין אותה מתרומת הלשכה. ותניא התם אחת לששים או לשבעים שנה היו מפטמין אותה לחצאין, לפי שמותר ס' או ע' שנה הי' מתקבץ ממנו חצי הקטורת והכל לפי החפנים. והנה נשאלה בזה שאלה לפני החכמים אשר היו בדור הזה לפני וזהו והלא סתם חפניו של כהן גדול לא היה פחות מחצי מנה אפילו שלא יהיו חפניו גדולים נמצא המותר בכל שנה שני מנים וחצי לשבעים שנה, יעלו קע"ה מנים. ועדיין לא יגיעו לחצי הקטורת שהוא קפ"ד, נמצא חסרים ט', וכ"ש אם הכהן היה גדול, וכ"ש לששים דודאי לא יגיע לחצי הקטורת. ואפילו תרצה לפרש מ"ש רש"י ז"ל או סמוך להם היינו סמוך לאחוריו למעלה משבעים ולמעלה מששים, הא ניחא שבעים אבל ששים מאי איכא למימר. ורבו בזה התשובות והמשא ומתן ביניהם ולא עלה להם כהוגן, וגם אני נמניתי עמהם בשאלה ותמהתי עליהם איך שכחו במלח שהרי היה נותן בה רובע הקב מלח סדומית נמצא לששים שנה, ט"ו קבין מלח, ובשעה שהיה שוקל פרס בבקר ופרס בין הערביים הרי היה בתוכו קצת מהמלח, והוא לא היה מכלל משקל הסימנים וא"כ יקשה לך לאידך גיסא דאפילו בפחות מס' שנה היה שם מותר חצי הקטורת, אלא שי"ל כי בשעת שחיקה ובשעת שיפה בע"כ היה חסר מהמשקל, והמלח ממלא כל החסרונות. וזה שכתב רש"י ז"ל או סמוך להם לששים או לשבעים שנה. וגם את בעלי התוס' אני חושד שלא זכרו את המלח. ועיין בפ"ק דשבועות, {{תוספת|ה|י' ע"א תוס' ד"ה מותר יעו"ש ובמהרש"ל ומהרש"א שם ומאירי רפ"ד דשקלים ובתוס' ישנים ובאר שבע שם בכריתות בזה.}} ואם תשאל למה בא המלח, דע כי המלח מחזיק פעולת הסממנים. ועוד כדי שלא תתעפש, וקרא דכתיב על כל קרבנך תקריב מלח. {{תוספת|ו|הנה לעיל הבאתי מ"ש התוס' ישנים וכ"כ הב"ש שם בכריתות דמלח סדומית הוא כדי לשרות הצפורין אבל לא בעי שיערב מלח בקטורת. ואפי' למ"ד במנחות כ"א ע"א דגם קטורת בעי מלח מקרא על כל קרבנך תקריב מלח היינו רק בשעת הקטרה בראשו של מזבח כדין כל קרבן אבל לא בעשיית הקטורת. אמנם המל"מ כאן הוכיח דהרמב"ם סובר דבעי שיערב המלח בקטורת וכמ"ש הרמב"ן עה"ת מקרא ממלח טהור וגו' יעו"ש היטב. והנה הרדב"ז כאן דהוא בשיטה זו וכתב הטעם דמלח מחזיק פעולת הקטורת. א"כ מה שהוסיף טעם דכתיב על כל קרבנך תקריב מלח, הוא תמוה. דמקרא זה ילפי' דבעי מלח רק בשעת הקטרה ככל קרבן. אבל לא שמעינן דבעי שיערב מלח בעשיית הקטורת ועוד דמטעם זה אם מלח כ"ש כשר כמ"ש הרמב"ם פ"ה מאס"מ הי"ב. ובעשיית קטורת בעינן רובע הקב מלח. והרדב"ז אזיל כאן בחשבון זה. וצ"ע.}} ואם תשאל עוד למה היה צריך שלשה מנים יתרים והלא חפונת אדם בנוני הוא פרס, {{תוספת|ז|ע' ירושלמי פ"ב דיומא ה"א דכהן שאין ידו מחזקת ב' זיתים פסול לכל העבודות יעו"ש בשי"ק שם ובמל"מ פי"ג ממעה"ק הי"ד בזה.}} במנה יתר הוי סגי. דע כי אי אפשר לחפון מלא חפניו אם לא יהיה שם יתר הרבה, ולפיכך היה צריך שלשה מנים יתרים:{{תוספת|ח|(השמטה מהערות) ע' שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תקל"ד שביאר באריכות יותר.}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף