עריכת הדף "ארץ חמדה/שמות/ב" (פסקה)

==ו==

{{ממ|שמות ב ו}} <br>'''ותאמר מילדי העברים זה''' . בסוטה {{ממ|דף י"ב ע"ב}} גרסינן זה אמר ר' יוחנן שנתנבאה שלא מדעתה זה נופל ואין אחר נופל וכו' ע"ש פירש"י והיינו דאמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתיב המה מי מריבה וגו' המה שראו אצטגניני פרעה וטעו וכו' אמר להן משה לישראל בשבילי נצלתם כולכם ע"ש בגמ' גם עיין שם לפני זה {{ממ|בע"א}} ואמר רבי יוסי ב"ר חנינא שלש גזירות גזר בתחלה אם בן הוא והמיתן אותו ולבסוף כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ולבסוף אף על עמו גזר, ונראה לחבר שני המאמרים דזה נופל ואין אחר נופל למאמר בשבילי נצלתם, דהנה בתוס' מקשין אדרבה בשבילו נגזרה הגזירה שראו איצטגניני פרעה, ונל"ב דהנה במהרש"א מקשה אחר שנתבטל גזירה השלישית כשראו שמושיען נלקה במים למה נתבטל גזירה השניה שהיתה משום פן ירבה כדאמר הכא זה נופל ואין אחר נופל, די"ל כיון דראו דנלקה מושיעם לא חשו עוד לפן ירבה כיון דלא יהיה להם מושיע דבשלמא תחילה לא ידעי שצריכים למושיע, ממילא שפיר קאמר משה בשבילי נצצהם כולכם דע"י זה שראו שצריכים מושיע ושנלקה מושיען נתבטל גזירה השניה:

'''ונעלם'''  מעיני הרב בספר בית יהודה סוגיא דהכא דמקשה במס' ב"ב {{ממ|דף טו}} אימא משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שעה שיצאו ופירש"י דכתיב {{ממ|איוב מב}} ויוסף ה' לאיוב למשנה וגו' למדנו שהיה ע' שנה כשבאו יסורין עליו וא"כ חי רד"ו שנה עי"ש והקשה הבית יהודה הלא דברי רש"י בתורה סתרי אהדדי בפ' מי מריבה פי' ראו איצטגניני פרעה וטעו גם בפ' איתן מושבך עמנו היית באותה עצה א"כ סבר שלשה היו באותה עצה איוב ששתק נידון ביסורין והיה אז בן ע' שנה ואחר היסורין חי מאה וארבעים שנה ורש"י פי' סר צלם מעליהם שמת איוב וזה היה בשנה שנית ליצ"מ ואיך אפשר והא הגזירה כל הבן הילוד היתה בשביל משה ומשה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרעה ומרגלים היו בשנת ב' ליצ"מ ואיוב היה צריך להיות ק"מ אחר היסורין ע"ש, ונעלם ממנו סוגיא דכאן דג' גזירות גזרו וגזירה הראשונה היתה זמן רב מקודם ע' ודוק ותמצא כן בבירור, ובמד' וילקוט ויחי א"ר לוי ס' רבוא תינוקות נולדו בכל לילה וכולן השליכם ליאור ממילא שפיר אמר משה בשבילי נצלתם שהיה הראשון שהושלך ליאור באותו יום וצדקו דברי תוספות ונסתלק קושית מהרש"א: