עריכת הדף "
אלשיך/שיר השירים/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''כתפוח כו'''' משיב' כנסת ישראל ואומרת הנני מודה כי כדברך ה' כן הוא כי ביציאת מצרים הייתי טובה וראוי מעתה אמנם עשה נא שאלתי ובקשתי להביא אלינו הטוב והמקוו' מטעם אחר הלא הוא על סבלנו היסורין והגלות עד מאוד ואמור לצרותינו די ושמחנו כימות עניתנו כי הלא כתפוח כו' והוא כי הנה היושב בצלו ית' בימי הגלות החיל הזה בערך היושב בצל א' מהשרים הנה הוא כהפרש שבין איש היושב תחת התפוח אשר אין באילנות בלתי מיצל כמוהו ובין הבדי' השמש יכה על ראש היושב תחתיו ועל כרעיו ועל קרבו ויצר לו מה שאין כן האיש היושב תחת אילן סרק אשר לו צל עב מאד כי הלא בצלו יחי' שלאנן ושלו לא יכנו שרב ושמש והיה כי יאמר היושב תחת אילן הסרק מעצי היער אל אשר תחת התפוח אמור נא מה לך אצל צל התפוח כי יומם השמש יככה וירח בלילה ובצלו תהי' סר וזעף וטוב לשבת על פנת צל עץ היער ואז ינוח לך כמוני היום הלא יענה אשר תחת התפוח ואמור יאמר טוב לי כי עוניתי בשמש נגדי תחת התפוח כי הנה ימים באים ויוצא פרי תפוחים נחמדים ויצא הפסדי בשכרי ומה גם כי תפוחים יהנו גם אל פנימיתי והשמש לא יצר רק חוצה לי אך אתה אשר בחרת לשבת תחת עץ מעצי היער הן אמת כי כעת משרב ושמש תנצל אך לא תקוה לאכול מפריו כי איננו ובבוא הסתיו עליהו יבול וצלו גם הוא איננו ומה גם עתה לאכול מפריו כי פרי בל יעשה כן כדבר הזה יקרנו אנחנו בני ישראל לגבי שרים והוא כי גם בצלו יתברך יחיו כל העולמות וצאצאיה' הלא אנחנו בייחוד בני ישראל כי נתונים נתונים אנחנו בגלות כי צורנו מכרנו וה' הסגירנו והנה לא יבצר מהיותו יתברך מצל עלינו תמיד אך הוא כצל התפוח שאיננו צל עב ובין הבדים ישלח לנו צרות ויסורי הגלו' כשמש נגדנו אמנם היושב תחת צל אחד מהשרים הלא יהי' בטוח מהכות בו שמש הצרות ויהי שלו בביתו ורענן בהיכלו והנה באמור איש מהם אל בני ישראל מה לכם תדכאו עצמכם בתורת ה' ובצלו תחיו תחת מלך ושרים ולא בחרת' שבת תחת אחד מהשרים ואז ינוח לכם הלא יענה איש הישראלי ואמור יאמר הלא בחרתי הסתופף בצלו יתברך בגלות הזה אשר לא יאהל עלי כצל עב למרק חלאתנו ולטהרנו מדור באהלי צל שר משרים כי הלא לעתיד אטעם מצוף דבש האושר הגדול המקוו' מה שאין כן היושב תחת א' השרים כי גם שכעת יצל ויאהל עליו לא ייחל אושר לעתיד ומה גם כי גם לא יאהיל רק בחייו ולפעמים לא בכלם כי בפקוד ה' על צבא המרום וכשל עוזר ויכול עזור וז"א כתפוח בעצי היער כן דודי ית' בין הבנים הם השרים כי הוא ית' איננו מצל עלינו כעת בצל עב רק כצל התפוח והשרים הם מצלים בעצם כעצי היער ואני בצלו של דודי עם שהשמש מכה בי חמדתי וישבתי למה כי פריו מתוק לחכי הוא האושר המקוו' כלומר ולכן עשה נא ה' למען זאת כי סבלנו שבת תחת צל תפוח בייסורין רבים ע"כ הטעימנו מן הפרי הטוב שהוא שאלתנו ובקשתנו וש"ת היכן הטעמנו פריו העתיד שאמרנו ופריו מתוק לחכי והלא עין לא ראתה כו' הנה מאמת טעמתי ממנו כי הלא הביאני אל בית היין הוא סיני ושם טעמתי נשיקות פיו פנים בפנים ויערב לי עד מאד ומתקו לי מאמריו ועודני עומד בחשק ההוא וש"ת איך מתקו לי דברותיו והלא לולי כפה עלי ההר כגיגית לא קבלתי' ואיך ערבו לי ע"כ אמר ודגלו עלי אהבה לומר מה שהוצרך לשום דגלו עלי כלוכד עיר לא משנאתנו את תורתו ית' חלילה רק מפאת אהבה והוא מאמרם ז"ל בתנחומא פרשת נח כי לא מאנו לקבל התורה שבע"פ כ"א שבכתב כי כונת ישראל לא היתה רק מאהבתם את ה' באומרם מי יעצור כח לעמוד בכל דקדוקי תורה שבע"פ ולמה נשגה תמיד ע"כ אמרו כי טוב להם בתורה שבכתב לבדה נמצא כי מפאת אהבה היתה זאת להם. וז"א ודגלו עלי אהבה: או יאמר ראה נא גודל חסדו ית' כי לא די שהקדימני בסיני כ"א שאחרי כן לא המתין עד בואי מעצמי רק יצא לקראתי כחתן היוצא לקראת כלה כמאמר' ז"ל על פסו' ויוצא משה את העם לקראת האלהים וזה יאמר הביאני כו' כי הוא יתברך הביאני אל הר סיני שהוא בית היין לרוותנו מיין הרקח ולא עוד כי אם שגם שאז קבלנו אלהותו ומלכותו עלינו וידמה למלך המולך על גוי או ממלכה והרים דגלו עלינו לא עשה כמלך כי במולכו הי' על העם דגל המורה גבורה ורוגז להטיל מורא אך הוא ית' עם היו' לפניו ארבע דגלי מרכבה של אהב' ושל גבורה של רחמי' ושל מלכו' לא הרים אז עלי דגל גבורם או מלכות רק של אהבה כי חפץ חסד הוא עלינו וזהו ודגלו עלי אהבה: או יאמר כמאז"ל כי בראות ישראל בסיני מרכבת מלאכיו ית' עשויים ארבע דגלי' התאוו תאו' מי יתן והי' הוא ית' עושה מרכבה ממנו בארבע דגלים ומילא יתברך תאוותם ויחלקם לארבע דגלים דגל מחנה יהודה דגל מחנה ראובן כו' ועל פי דרכנו יאמר ראו נא איך פריו מתוק לחכי כי הלא הביאני אל בית היין ורווני מיין תורתו וכל כך חשקה נפשי בו שדגלו עלי אהבה שדגלו אשר לו יתברך ארבע מחנות שכינה בארבע דגלי' שתהי' עלי היתה אהב' תמיד שאהבתי יהיה לי כן שתשר' עלי שכינה כמאמר רז"ל ואין זה רק לטעו' תמיד מפריו וש"ת כי א"כ איפה איך געלה נפשי בשמוע מפיו תורה ואומרה דבר אתה עמנו וכו' ואל ידבר עמנו אלהי' כי הלא סמכוני באשישות וכו' שהיה מאמרי ואמרי דבר אתה וכו' לא משנאתי לנשיקות פיהו חלילה אך אדרבה מטעם כי חולת אהבה אני והוא בשום שכל אל אומרו ונשמע' שהוא מיותר אך יאמר דבר עתה עמנו וש"ת כי בדברך עמנו לא ישמע קולך לכל ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל לא כן הוא כ"א ונשמע' והוא כנודע כי לא קול משה לבדו היה רק קול ה' היו שומעים מתוך קול משה וזהו משה ידבר והאלהי' יעננו בקול כי קולו של משה היה כלבוש אל קולו יתברך וזהו מאמר' ז"ל שהיה הקב"ה מיטטרון למשה וכן אומר שהיה משה כשליח צבור והוא יתברך כמו סניף אליו וזהו ונשמע' כלומר באופן שנשמע' שלא ימיש קולו יתברך מתוך קולך באופן שנשמעה ולא נשלול רק שאל ידבר עמנו אלהים כלומר ממנו ואלינו בלי אמצעי פן נמות ובכן אומרו ואל ידבר וכו' אינו מיותר וזה יאמר פה סמכוני באשישות כי אהבתי יין דברות פיו יתברך אך בקשתי סמך לקבלו והוא שלא אקבל היין משולל מלבוש רק מתוך אשישה כענין קול ה' מתוך קול משה. שיהיה זה שמח לי וגם רפדוני בתפוחי' כאשר נפשו יצאה בדברו שיבא ריח שדה תפוחי' מתוך ג"ע ליישב נפשותם בשובו בקרב' כמאמר ז"ל שע"י כן שבו אל קרבם לא היה זה רק מחמת כי חולת אהבה אני כי חוליי היה מרוב אהבתי את אדוני ית' ואת מתק פרי פיו כי ע"כ יראתי פן תמשך נפשי אחריו וישארו כל גויותנו בלי נשמות וא"כ אדרבא משם ראיה כי פריו מתוק לחכי וע"כ שאלתי על העתיד כי יזדכך חומרי ואקבלנו: או יאמר בשום שכל והבין במקראות שמפסוק כתפוח כו' שלא לנוכח. אך יהיה כי בראות כנסת ישראל שעדיין יש שהות בגלות על העדר הכנתנו שתשובתו יתברך אליה הפכה פניה כלפי בנות ירושלי' אשר לפניה כמדובר הם הבבלים הגולי' אותם ואומרי' הלא ראיתם כי הוא יתברך מייחל עד נשוב עדיו ומעכבנ' בידכ' אל יעלה על רוחכם שנפשנו קצה בגלות כי לא כן הוא רק שעם היות כי כתפוח בעצי היער כן דודי בן הבני' כמדובר בדרך הקודם עם כל זה בצלו הבלתי מיצל לי כעת חמדתי וישבתי לסבול הכאת שמש השעבו' למה כי פריו הוא אושר העתיד לתת לנו מתוק לחכי ולולא הצער הלזה לא נאכל ממנו כי ע"כ אבינו אברהם מכרנו וה' הסגירנו כנודע ואל יעלה על רוחכם געלה נפשו בנו ושמנו תחתיכם כי לא כן הוא כ"א הביאני אל בית היין מקום אשר הדיחנו שמה הוא בית היין והדין והרוגז כי הוא כמשל היין ולא רחק ממני חלילה כ"א דגלו עלי כי שכינה בארבע מחנות דגליה עלי במקום הגולה כמאמר הכתוב ואני בתוך הגולה כמאמרם ז"ל בספר הזהר כי על כן היתה מראו' יחזקאל וספרו כל אשר ראה למען השיב לב ישראל כי עלה על רוחם כי עזבם ה ע"כ הודיעם יחזקאל הנביא בבבל כי שם נגלה אליו האלהים בכל חיות הקדש וארבע מחנות שכינה ואז ידעו כל ישראל כי גלו לבבל שכינה עמהם וזהו ודגלו עלי ואין זה רק אהבה כי גם שמפני חטאינו גלינו מארצנו אהבתו אותנו לא זזה ממקומה ע"כ אוחילה לכם בנות ירושלים אל תשקוני מיין שכרות שעבודכם בעיני גם שהביאני הוא ית' אצליכם המתייחסי' אל בית היין רק סמכוני באשישות שיהיה הרוגז והצרה מלובשת כיין הנתון תוך אשישות ואחר השקותכם אותי מיין הצרה תנו ריוח בינה לשאחריה והטיבו לי בדבר מה להפיג יין הצרה שעברה וזהו רפדוני בתפוחים כנודע מספר הזוהר כי תפוחי' מפיגי היין והטעם הוא כי הלא חולת אהבה אני כי אשר החלני הוא יתברך ויתנני בידכם לא משנאתו אותנו היה רק אדרבה מחמת אהבה לבלתי נירש גיהנם כנודע ואף גם עתה לא הרפ' ידו ממני רק שמאל דוחה וימין מקרבת וזהו שמאלו תחת לראשי שהוא שמאל דוחה ואעפ"כ וימינו תחבקני כי בכמה דברים הוא יתברך מטיב אותנו בתוך הצרות וטעמו וראו מה מתוק מדבש אומרו לראשי ולא אמר ראשי והוא כי גם הצרה בעת דחיית השמאל הוא הטבה כהקזת הרופא את החולה ששופך דמו להנאתו ולטובתו כן ממרק חלאת היצר הרע והוא ענין פסוק כי הוא יכאיב ויחבש וכו' כי בעת הכאיבו יחבש וזה יאמר תחת לראשי כלומר שמאלו הוא לי כהסיבת שמאל שהיא תחת לראשי כלומר לתועלת הראש ולתומכה כענין שבתך ומשענתך כי שבט היסורין הוא משענת לראש וזולת זה וימינו וכו' כי ימין מקרבת כמדובר ועד"ז אחשוב הוא כוונת רז"ל גם שהוא בענין אחר והנה כי אמרו במדרש שמאלי תחת לראשי אלו לוחות ראשונות וימינו תחבקני אלו לוחות אחרונות ע"כ. והלא יקשה כלפי לייא יכנה את הראשונות לשמאל ואת השניות לימין ונהפוך הוא כי הלא רבה קדושת הראשונות מהאחרונות. אך יאמר כי הוא יתברך עם שגרמנו אבדן ראשונות וידחה הוא יתברך אותם מאתנו בהפריח האותות כמאמרם ז"ל כי ראה משה אותיות פורחות וע"כ שיברם ואמר לו הוא יתברך יישר כחך ששיברת עם כל זה לא היתה דחייתו יתברך אותנו דחיה גמורה כי הלא אחרי כן צוה למשה על השניות אך אין זה רק שהיתה שמאל דוחה בענין סילוק הראשונו' וימין מקרבת באחרונו' וזהו שמאלו וכו' אלו לוחות ראשונות כי בהם היתה שמאל דוחה וימינו וכו' כי מהם היתה ימין מקרבת:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף