עריכת הדף "אלשיך/ויקרא/יח" (פסקה)

== כד ==

'''אל תטמאו בכל אלה וכו'''' . ראוי לשים לב. (א) אל אומרו בכל אלה. שיורה שלא יקפיד על מקצתן. והנה רז"ל (מכות כ"ד) פירשו שהוא כלו' באחת מהם. אך הנה לפני' הוא אומר כי כל אשר יעשה מכל התעבות האלה הנה פרט על העושה אפילו מקצתן. ולמה לא עשה כן גם מתחלה. ולא יאמר לשון המורה ההפך. (ב) אומרו ואפקוד עונה עליה כי הלא הארץ מה חטאה. ועוד שלא מצינו שלקתה הארץ ומה היא פקידת עונה עליה. ועוד כי אם יש בה עון למה ותקיא הארץ את יושביה כי הלא גם היא חטאה. (ג) אומרו ושמרתם אתם כי מלת אתם מיותרת. (ד) כי גם מציאות הצווי נא' למעלה ושמרתם את כל חקותי וכו'. (ה) אומרו ולא תעשו מכל התועבות כי הרי נא'. ואם הוא לבל יטעו על אומרו למעלה בכל אלה. ופירש אח"כ שהוא מכל אלה. א"כ למה אמר מה שיצטרך לתקנו ולא תקן מתחלה לומר אל תטמאו באחת מאלה. (ו) או' כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ וכו' ולא תקיא כו'. כי הלא זה כאמר למעלה. כי בכל אלה נטמאו הגוים כו' ותקיא הארץ את יושביה כו'. (ז) אומרו כאשר קאה את הגוי. כי אחר אומרו ולא תקיא אתכם הארן מה צורך לומר כאשר קאה את הגוי. (ח) או' כי כל אשר יעשו וכו' ונכרתו וכו'. כי הלא יראה הפך האמור בפסוק הקודם. כי הלא אמר ולא תקיא כו' כאשר קאה את הגוי. שיורה כי כאשר קאה יושביה לגמרי כן תקיא את ישראל. אך מאומרו כי כל אשר יעשה ונכרתו הנפשות העושות יראה שאת העושות בלבד יכרית. אך לא תקיא גם את הכל. (ט) אומרו ושמרתם וכו' לבלתי עשות מחקות התועבות וכו'. כי הרי זה שנוי ומשולש. (י) אומרו ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם שהוא בכלל הקודם. וגם מזה יורה כי בהעדר טומאה. יקרא ה' אלהיכם. ולמעלה אמר ושמרתם את משפטי ואת חקותי וכו' אני ה' אלהיכם. יורה כי תואר זה איננו. רק בקיום מצות עשה. ולא בשלילת טומאה: 

'''אמנם ''' יאמר אלהינו ית'. הנה ידעתי כי אל תטמאו בכל אלה לגמרי כי בכל אלה נטמאו הגוים כו' לומר כי כמו כן היא טומאת כל אלה כאחת. שאפילו הגוים שהם טמאים מצד עצמם. קבלו עוד טומאה. כי בערך אשר עשו. הוא כאלו לא היו טמאים מעצמם ונטמאו עתה כי הורגש היתרון כי רב היה. ולא עוד אלא שותטמא הארן שהשרו כחות טומאה בארץ הקדושה. ואז באתי לפקוד עונם אשר חטאו לי עליה. כי לא חפצתי לגרשם ממנה כ"א עליה שאייסרם והם עליה. אך הארץ לא רצתה כ"א ותקיא הארץ את יושביה כי גרשה אותם מעליה. הנה כי רעה גדולה בהטמא בכל אלה ודאי שלא תעשו כי אינכם כגוים ההם חלילה. אך במקצתן אפשר תטמאו. אך ושמרתם אתם את חקותי ואת משפטי. אם כה תעשו. אבטיחכם כי גם מקצת התועבות לא תעשו. וזהו ושמרתם וכו' ולא תעשו מכל וכו'. כי מצותי אלה ישמרו אתכם. ואמר מלת אתם. לומר כי בישראל יש בטחון. שעל ידי קיימם החקים והמשפטים. ישמרו אתכם מכל התועבות מה שאין כן שאר גוים שע"כ לא נתבקש להם תיקון: 

'''או ''' שעור הכתוב ושמרתם אתם דרך כלל וכו'. ולא תעשו כן מכל התועבות גם כל א' מהפרטים. וזהו האזרח והגר שהוא להזהיר גם את היחידים. ושמא תאמרו ומה יועיל. כי ישמרו להם היחידים אם הרוב יטמאו. כי הלא יקרם כגוים שקאה את כל יושביה. עם שלא יבצר יחידים שלא נטמאו כאלו לזה אמר כי את כל התועבות וכו'. לומר כי את כל התועבות האל. עם היותם שלא עשו אותה כל הגוים לגמרי. רק אנשי הארץ הם החשובים אשר כח בהם לעשות. ומורא לא יעלה על ראשם. כענין ערות אשת עמיתך ודומה לה. כי מי יערב אל לבו לעשות. אם לא אשר כח ואל למו. וזהו כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ הם הנקראים אנשים שהם אנשי הארץ וגדוליה. אך ההמון אם ערבו אל לבם לעשות קצתם לא ערבו אל לבם לעשות כלם. וזהו אומרו האל ולא אמר האלה. כי רמז כי אשר כח ואל לו הם אשר עשו את כלם. ועם כל זה ותטמא הארץ להקיא את כל יושביה לגמרי. עכ"ז אל תיראו שיקרה לכם כן. שגם שתשמרו מכם יחידים או חצייכם. תקיא את כלכם הארץ. כאשר קאה את הגוי אשר בארץ היו. אל תיראו. כי הנה ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי וכו' שגם את הכל קאה לגמרי. כי לא כן אתם. כי דעו לכם. כי כל אשר יעשה מכל התועבות. שהוא בהיותם פרטים שאינן הכל אל יקיא את כלן. כי אם ונכרתו הנפשות העושות. כלומר הן לבדן ולא הכל. וז"א מקרב עמם כי העם ישאר. מה שאין כן לגוים. כי הגדולים הם אשר כלו כל הרעה. ותקיא הארץ את הכל: