עריכת הדף "אלשיך/בראשית/טו" (פסקה)

== ב ==

'''ויאמר אברם כו'. ''' ראוי לשים לב אל אומרו שני תוארים אלו אדנ"י ולא ענה סתם אל הדובר בו מבלי הזכיר תוארים. ועוד היתכן יאמר מעשה לעושהו מה תתן לי. ועוד או' ואנכי הולך ערירי והאם שכח מאמרו ית' אליו ואעשך לגוי גדול ואיך ילך ערירי. או היה מסתפק בהבטחה ההיא חלילה. ועוד או' ובן משק ביתי למה קראו בן משק ביתי. ולמה הזכיר שם עירו ושמו. ועוד אומרו שנית ויאמר אברם הן לי כו' כי אחר שאברהם עודנו מדבר למה נאמרה ויאמר פעם שנית בתוך דבריו. ועוד הן לי וכו' כי בכלל אומרו אנכי הולך ערירי הוא. וגם אומרו והנה בן ביתי יורש אותי. הנה בכלל אומרו ובן משק ביתי הוא כו' היה שהוא יורשו וגם למה שינה תוארו מבן משק לבן בית ומה ענין לשון או' הן לי לא נתת זרע ולא אמר הן אין לי זרע שהיה יותר כבוד כלפי מעלה. ועוד או' בן ביתי יורש אותי שנראה עושה עיקר מהירושה ואין עיקר הבנים לכך. ועוד או' והנה דבר ה'. והל"ל ויאמר אליו ה' ולא והנה דבר. וגם למה כפל ואומר כי אם אשר יצא כו'. או מתחלה יקצר ויאמר אשר יצא ממעיך הוא יורישך. ועוד או' ויוצא אותו החוצה למה הוציאו שאם הוא כפשוטו שהוציאוהו מתוך אהלו החוצה שיראה הכוכבי' הלא מבלי שיראה אברם הכוכבים. היה יכול לומר זרעך יהיו ככוכבים. ולמה הצריכו להביט בהם. ושלא יוכל לספור אותם ולומר אח"כ כך יהיה זרעך והנה רז"ל {{ממ|שם}} אמרו ויוצא אותו החוצה. וכי מחוץ לעולם הוציאו אלא שהעמידולמעלה מכיפת הרקיע ואמר לו עד דסנדלך ברגלך דרוך כוכב'. ואין הבט אלא מלמעלה למטה. והנה ראוי לדעת מה ראו לומר כי מחוץ לעולם הוציאו. והניחו הפשט שהוציאו מתוך האהל לראות הכוכבים לומר לו הבט וספור כו'. ואם הוא על לשון הבטה שהיא מלמעלה למטה באומרו אין הבט כו'. והלא גם זה קשה כי הלא לא כן הוא כי אדרבה מצינו הבטה מלמטה למעלה. כד"א והביט אל נחש הנחשת כו' והיה הנחש על נס. וכן פסוק והביטו אחרי משה. וארז"ל שהיו מביטין על צוארו. וע"פ דרכנו נשים לב אל מאמרם ז"ל {{ממ|שם}} כה יהי' זרעך. אין לך דור שאין בו שלשים צדיקים כמנין יהי"ה. והלא אין נזכר בכתוב כ"א רבוי והיכן נזכרו הצדיקים. ועוד אומרו והאמין בה'. האם יש להחזיק טובה לאברהם שהאמין בה'. ולא עוד אלא שאומר ויחשבה לו צדקה. ואם הוא שאברהם חשבה צדקה לה'. גם זה פשוט כי מי הקדימו וישלם: 

'''אמנם ''' הנה ידוע כי השם המתייחס אל העה"ז. הוא שם אדנות היא שכינה השורה בעה"ז. אך שם ההויה ומה גם בנקידות אלהים הוא המתייחס אל העה"ב. ונבא אל הענין אמר אברם הנה הן ב' בחינות. א' המתייחס אל עה"ז והיא אדנ"י. והשנית אל העה"ב וזה יהו"ה בנקודת אלהים. והנה מאמרך זה שכרך הרבה מאד. לא ידעתי אם על טובת העה"ז הוא. או על של העה"ב אם הוא של העה"ב מה תתן לי ואנכי הולך מהעולם ערירי ואין אושר שלם שם להולך ערירי מהע"ז. וש"ת כי הלא המניח בעה"ז תלמוד הגון עולה לו במקום בן. ואליעזר ארז"ל {{ממ|יומא כ"ח}} שהיה דולה ומשקה מתורתו לאחרים זה איננו שוה לי כי אשר הוא בן משק ביתי שמשקה מתורתי לבית מדרשו אינו עולה לי. והטעם כי הוא דמשק כו'. והענין שני טעמים א' באומרו דמשק. וא' באו' אליעזר והוא כי הנה בזה הובדלו זרע אבותינו מעמי הארצות כי זרע האבותיהם ישראל אפי' בהיותם בח"ל הם מתייחסים אחר א"י ככתוב אצלנו על פ' {{ממ|תהלים פ"ז}} אזכיר רהב ובבל כו' שישראל תמיד יאמר אליהם זה יולד בציון. וכן כתבנו על לך לך מארצך כו' שאמר לו הקב"ה לאברהם שורש נפשך בא"י. לך לעצמך ולשורשך משא"כ זרע א"ה שאפי בהיותם בא"י מתייחסים אחר ח"ל. כי נפשותם מהחיצונים שכנגד ח"ל. הנה זה יאמר הנה הוא דמשק. שגם שהוא עמי בא"י מתייחס אחר דמשק כי שורש נפשם לא ממה שלמעלה כנגד א"י שהוא אחדות הקדש. וא"כ איך אתייחס להניח ממלא מקומי. ואינו משורש נפשי רק מהחצונים. ועוד טענה שנית והיא כי אלו היתה תורתו וכשרותו נמשכת ממנו לזרעו אחריו החרשתי. אך אינו רק אליעזר. כלומר הוא לבדו ולא לזרעו אתו. והוא במה שידענו מרבותינו ז"ל בפרקי ר"א {{ממ|פרק כ"ד}} כי כל הנפש אשר עשו בחרן לא נמשך לזרעם אחריהם כלל. רק הם בעצמם בלבד ובכלל דבריו נתן טעם אל אומרו הולך ערירי. ולא זכר מאמרו ית' ואעשך לגוי גדול כי אמר אולי על התלמיד יתקיים. אלא שלא נתקררה דעתו בזה על היותו דמשק אליעזר כמדובר. והנה זה הוא אם אומר שכרך הרבה מאוד הוא על טוב עה"ב. ואם הוא על טוב העה"ז. על זה אמר הן לי כו' ולהיות הפרש בין אמירה זו אל הקודמת. עשה ממנה אמירה בפני עצמה. וע"כ נאמר בה ויאמר פעם שנית. כי זה על טוב העה"ב. וזה ענ טוב עה"ז שהוא על דבר היות לו מי שיירש ממונו. ולהיות עושה עיקר מענין עה"ב בו התחיל ועל דבר עה"ז אמרו באחרונה ובפני עצמה. כי לא ישתוה אל הקודם ולמעלה. שעל טוב העה"ב ידבר. קרא את עבדו בן משק שהוא כי חש פן להיותו תלמיד משקה מתורתו מהנה לו לעה"ב. ופה שידבר על טוב העה"ז שיהיה מי שיירש ממנו אמר בן ביתי. וענין הכתוב אם על הטובה זה גם זה אין לי. כי הן לי לא נתת זרע בשום פנים אפי' שיהיה לי נחת רוח ליורשני גם שליותר מזה אין ראוי. והיחל. באומרו הן לי. לומר אל נא תשת עלי חטאת. שאיני מפרש הבטחתך באמור ואעשך לגוי גדול על בן ביתי. כי הלא הן לי כלומר להיות לי. שהמזל מחייבני שלא אוליד ואינך שודד מזל בשביל יחיד. וגם מסייע לזה כי לא נתת עד כה. ואם היה דעתך לתת לי לא איחרת הטובה. וגם יתכן כיון באו' הן. כי ידוע מרז"ל שהן ב' אותיות שאין להם בן זוג. כלומר כאותיות הן יש לי כאלו אין לי בת זוג שאין לי הולדה מפאת כוכב מולדתי. וגם מתנה מאתך נגדו לא נתת זרע עד כה. והנה כו' והוא כי מלת הנה תורה על דבר מזומן כבר. כלו' אל תאמר כי יש זמן עדיין. כי הרי כדבר מוכן כבר הוא שבין ביתי יורש אותי. כלומר כי קרוב סילוקי: