עריכת הדף "אחיעזר/א/כה" (פסקה)

==ב==
ב) '''ולכאורה''' אין מדברי הר"ן הכרע דעל חלות הקדושין בעינן עדים המועילים בדיני נפשות דביאור דברי הר"ן מש"כ דאינם מצטרפים עדות מיוחדת דהוי כדיני נפשות נראה דעל נאמנות העדים קאי שכל אחד אמר שראה שנתיחדה בפניו עם עד אחר שהיה עמו וכ"כ [[שו"ת מהרי"ט/ב/לח|המהרי"ט ח"ב סי' ל"ח]] [וע"ע ב[[משובב נתיבות/חושן משפט/ל|משובב נתיבות סי' ל']]] או כמו שכתב השאגת אריה בתשובתו בקדושי קטן<!--?--> לצדד בכונת הר"ן דלא אמרינן דאין אדם בועל בעילתו בעילת זנות ומסתמא קידשה בעת אחרת בפני שני עדים כשרים דאם לא כן הא בפשוטו אין כאן עדות כלל בנתיחדה בפני עד אחד וכמש"כ ה[[בית יוסף/אבן העזר/ל|בית יוסף בסי' ל']] לפרש וכמו שתמה [[בית שמואל/אבן העזר/קלג|הבית שמואל בסי' קל"ג]] ולמה ליה להר"ן לומר משום דהוי כדיני נפשות [ועי' ב[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/רכב#יח|תשו' רעק"א סי' רכ"ב אות י"ח]] וכבר קדמוהו הבית שמואל] ומיושב גם כן מה שתמהו על דברי הר"ן דהא ילפינן בקדושין דבר דבר ממון ובממון עדות מיוחדת כשרה דאפשר לומר דבודאי לענין חלות הקדושין ילפינן מממון אבל לענין נאמנות העדים שנתקדשה בב"ד כי היכא דתהוי אשת איש לחייב את הבועלה הוי דיני נפשות [ולפי פירוש הר"ן מיושב גם כן מה שהקשה החת"ס באה"ע<!--?--> דלרב פפא דסבירא ליה המקדש בעד אחד חוששין לקדושין קשה מהתוספתא דמ"ט בנתיחדה בעד אחד שחרית אינה צריכה גט דלדברי הר"ן אתי שפיר דגם לרב פפא אין עד אחד מהני רק על חלות הקדושין אבל על נאמנות להעיד בבית דין דבעינן עדות של דיני נפשות עד אחד לאו כלום הוא ורק על חלות הקדושין מהני כמו דמהני לענין ממון לשבועה], ומיושב ג"כ מה שתמה ה[[בית יוסף/אבן העזר/ל|ב"י בסי' ל']] על דברי הר"ן מ[[בבלי/גיטין/לג/ב|גיטין ל"ג]] דמשוה עדי גיטין לדיני ממונות בפלוגתא דרבי יהושע בן קרחה ורבנן בעדי כתובה דהא התם לענין חלות הגט אי הוי כתיבה באם אמר זה שלא בפני זה ויש לזה דין עדי ממון דילפינן דבר דבר מממון אבל לענין נאמנות הוי דיני נפשות.

'''ולפ"ז''' אין ראיה מדברי הר"ן דעדי קדושין כדיני נפשות רק על נאמנות העדים להעיד בבית דין שנתקדשה ועדי ידיעה שנתקדשה לא מהני אבל על חלות הקדושין דיש לו דין ממון דילפינן דבר דבר שפיר מהני עדי ידיעה דמהני בדיני ממונות, אולם מדברי [[תוספות/מכות/ו/א|התוס' במכות ו']] ו[[תוספות/בבא בתרא/קיד/א|בב"ב קי"ד]] דסבירא להו דעדי קדושין כדיני נפשות לענין קרוב או פסול דבחלות הקדושין מיירי ואפ"ה יש לו דין עדי דיני נפשות ומהאי טעמא גם עדי ידיעה בלא ראיה לא מהני ולכאורה קשה דהתוס' דהא ילפינן דבר דבר מממון א"כ כיון דבממון לר"י אינו מבטל צירוף קרוב או פסול ומהאי טעמא גם בקדושין לא יתבטל קרוב או פסול.

'''ונראה''' למה שנתבאר בסברת הר"ן דעל נאמנות העדים בבית דין שנתקדשה הוי דיני נפשות ולפ"ז למש"כ הרשב"א בחי' וב[[שו"ת הרשב"א/א'קצג|תשובה אלף קצ"ג]] דבעינן עדים לחוב לאחרינא שא"י להכחישם וכ"כ הרמב"ן בחדושיו לקדושין<!--?--> דכל דאיתא בכופרים איתא במודים וכל דליתא בכופרים ליתא במודים וכמו שהסביר הפני יהושע בקדושין שם דבעינן עדים שיכולים לחוב לאחרינא ושיהי' נסקל על ידם וכל דלא מהני לחוב לאחרינא לא מהני גם לגבי עצמם דאין אישות לחצאין, ולפ"ז כיון דילפינן דבר דבר ממון דבעינן שני עדים על חלות הקדושין ועדים שא"י להכחישם על נאמנותם בב"ד ממילא בעינן גם שעדי קיום על חלות הקדושין שיהיו עדים הכשרים לדיני נפשות להעיד בב"ד שנתקדשה ושא"י להכחישם, ולהכי שפיר הקשו התוס' דיתבטל ע"י צירוף קרוב או פסול עדי קדושין גם לרבי יוסי דהא צירוף פסולים אינו ראוי להגיד בב"ד ואף אם יבואו הכשרים לבד ויעידו לפי הו"א שבתוס' דע"י צירוף ראיה גרידא מתבטל עדות הכשרים וכיון שאין עדותם ראויה להתקבל בב"ד נגד המכחישים לסקול על ידם שוב אין אישות לחצאין ולא חל כלל, ומהאי טעמא גם עדי ידיעה בלא ראיה בקדושין לא מהני כיון שאין עדותם ראוי להתקבל בב"ד על הנאמנות ועד ידיעה אינו מצטרף לעד ראיה והמהרי"ט לטעמו ב[[שו"ת מהרי"ט/א/לח|סי' ל"ח]] בעדות מיוחדת בקדושין דהוי כדיני נפשות וסבירא ליה דאם הוכחשו בבדיקות עדותן בטלה.

'''והקצות החושן''' [[קצות החושן/חושן משפט/צ|בסי' צ']] הקשה דאמאי מהני בגט עדי חתימה כמסירה משום דנפיק הגט מתותי ידה ובידוע שהבעל מסר לה ועדי חתימה כעדי מסירה לשיטת הרי"ף והראב"ד כמש"כ הר"ן והא עדי ידיעה בלא ראיה לא מהני, והנה באמת לשיטת הר"ן י"ל דדוקא עדי קדושין הוי דיני נפשות ולא עדי גיטין כמש"כ ה[[נודע ביהודה/קמא/עב|נודע ביהודה קמא סי' ע"ב]] שכן צ"ל לשיטת הר"ן [ולהכי משוה בגיטין דף ל"ג עדי גיטין לדיני ממונות] ולהכי מהני בגט עדי ידיעה בלא ראיה אולם אין זה מספיק לשיטת התוס' במכות ובבבא בתרא דמשוה גיטין לקדושין דהוי דיני נפשות ואפשר דלשיטת התוס' באמת גם בגיטין לא מהני ידיעה בלא ראיה אולם לדברי התוס' יקשה קושיית הבית יוסף מגיטין דף ל"ג דמשוה גיטין בדין עדות מיוחדת לדיני ממונות [ובמקום אחר תרצתי קושיית הבית יוסף די"ל דדין זה תלוי אי אמרינן דון מינה ומינה ובגזירה שוה דבר דבר ילפינן לגמרי מדיני ממונות או דאמרינן אוקי באתרא וסוגית הש"ס בגיטין אזיל למ"ד דון מינה ומינה ודמי לדיני ממונות לגמרי], ולמשנ"ת דעיקר מה דהוי דיני נפשות רק בעת קבלת עדות בב"ד שנתקדשה והוי אשת איש וה"ה בקבלת עדות בב"ד שנתגרשה ורק דבעת חלות בעינן שיהיה ראוי עדותם להתקבל בב"ד אפשר דרק בעת חלות הקדושין והגרושין בעינן תנאי זה בעת מסירת הקדושין לידה או בעת מסירת הגט אבל בגיטין דף ל"ג דמיירי בעדי כתיבה בזה שפיר מהני עדות דמהני בממון דהא לא נגמר עוד חלות הגרושין [ובעדי מסירה זה שלא בפני זה לא מהני כמו שכתב הבית שמואל].