עריכת הדף "
אור שמח/מאכלות אסורות/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''כל תבואה שהשרישה קודם הקרבת העומר כו' מותרת באכילה משקרב העומר:''' ''' נבאר ''' פה דברים אחדים בענין השרשה. ותחלה נקדים דברי הגמרא מנחות דף ס"ח ר' יוחנן ור"ל דאמרי תרווייהו אפילו בזמן שבהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר והא דכתיב עד הביאכם למצוה, ועיין בתוספות שחקרו ע"ז הרבה אם עשה איתא בהו, ובאמת פליגי בזה אמוראי בירושלמי פ"ק דחלה ה"א אליבא דר' יוחנן, וז"ל, מודה ריו"ח באיסור שהוא אסור איסורו מהו ר' ירמיה אמר דבר תורה [פירוש עשה דעד הביאכם] ר"י ור"י תרויהון אמרין איסורו מדבריהם א"ר יוסי כו' אין תימר איסורו ד"ת כו' היא ששה עשר עבר והביא פסול [וזה ממש קושיית תוספות] ועוד מן הדא דאר"ז עליה דרב בר דעתון דבנוי ר"ח רבה הוא סבר כוותהון אין תימר איסורו ד"ת רב בר דעתיה דר"י הוא, פירוש על מה דאמר רב במנחות דף ד' מנחת העומר שקמצה שלא לשמה פסולה הואיל ובאת להתיר ולא התירה ואמר ר"ז דסבר רב כבן רבי חייא הוא חזקיה דאמר בירושלמי דבזמן שבהמ"ק קיים העומר מתיר ואם נאמר דסבר ריו"ח דמה"ת אסור, גם לדידיה העומר מתיר בזמן שבהמ"ק קיים ויכול לסבור רב כר' יוחנן, וע"כ דלר' יוחנן אין העומר בא להתיר כלל ואינו אסור קודם הקרבת העומר רק מדרבנן, וז"פ: ''' והנה ''' להך מ"ד דסבר דדברים שנשרשו קודם הבאת העומר מתיר העומר א"כ ל"ק כלל דמצי סבר רב כר' יוחנן דהאיר המזרח מתיר ובכ"ז הוא בא להתיר מה שנשרש אחר שהאיר המזרח קודם הקרבת העומר [ואף דבבלי אמר בפירוש מ"מ מזה אין הוכחה ודוק] וכן הא דפריך בתלמודין והא כתיב עד הביאכם למ"ד דנשרשו קודם הקרבת העומר, העומר מתיר ל"ק דקראי קאי להנך דנשרשו אחר שהאיר המזרח דהעומר מתיר ולכך תלי ליה בהקרבת העומר, דבאמת פירושו עד זמן שהאיר המזרח שראוי להקרבת העומר וכמו דאמר בירושלמי הא כיצד טול מבינתים זמן הבאה, רק למאי כתבה רחמנא בלשון זה להורות דהעומר הוא המתיר ונפ"מ להנך דנשרשו אחר שהאיר המזרח דהעומר מתיר ודוק, אך כ"ז קאי למ"ד דקודם קצירה אם נשרשו קודם קצירה העומר מתיר וא"כ העומר נקצר בלילה ואין הקרבת העומר מתיר כלל. ודא פשיטא לנו, דכמו בזמן הקרבת עומר הדין דמה שנשרשו קודם הקרבת העומר [או קודם קצירה] מותר ואם לאו אסורים עד שיבוא העומר הבא, ה"ה למ"ד האיר המזרח מתיר בזמן הזה דליכא עומר, כל מה שנשרשו אחרי שהאיר המזרח אסורים עד שיבוא עומר הבא וכן למ"ד יום הנף כולו אסור כל מה שנשרש קודם תום יום הנף מותרים אף מה שנשרשו בעצם היום דאין השלמת היום מתיר לחצאין ובודאי מתיר כל מה דנשרשו קודם זמן ההיתר וזה פשוט וכן כתב הטורי אבן, והא דאמר בפסחים דף נ"ה, לר' יהודה [אף דסבר דיום הנף אסור מה"ת] והאיכא י"ד ט"ו ומקצת שיתסר, שם קאי בזמן הקרבת העומר וכן כתב רש"י ומקצת שיתסר עד שעת הקרבתו, וכן מוכרח מירושלמי דחלה דר' יוסי מייתי ראיה דקצירת עומר מתיר אבל נשרשו קודם הקרבה לא מתיר העומר מדקתני המנכש בי"ג ולא תני המנכש בי"ד דש"מ דקצירה מתיר ואיכא י"ג וי"ד וט"ו כו', הרי דמוקי לה בזמן הקרבת עומר, ולא ניתן לכתוב זה רק מפני שראיתי להנוב"י מה"ת או"ח סימן פ"ד שדבריו נראים כמתנגדים לזה עיי"ש והבן. וזה מבואר בירושלמי דהא דפליגי ר"י ור"א בשיעור קליטה היינו בסתם קליטה, אבל יכול להיות בפחות מזה, וכן משמע לשון ר"י כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת משמע אבל פחות מזה מצי לקלוט, וז"ל הירושלמי בסתם הא דבר בריא שנשרש [פירוש קודם שביעית] מותר והביאו הטורי אבן, וכן מוכרח לשון רבינו, וסתם קליטה י"ד יום, וזה דלא כמשמעות לשון רש"י ביבמות פ"ג ד"ה תעקור דהא קלטה בז' דאין הרכבה קולטת פחות מל' יום יעו"ש: ''' וכיון ''' שנתברר כ"ז ק"ל טובא איך תיקן ריב"ז דיום הנף כולו אסור שמא יבנה בהמ"ק ויאכלו קודם הקרבת העומר דזה מילתא דל"ש דיטעו וישכחו מקרא שכתוב עד הביאכם, הלא מתקנתו יצא לנו קלקול גדול כ"ז שאין בהמ"ק קיים, דיסברו דעד ועד בכלל ויאמרו שיום הנף אסור מה"ת, וכי יראו שנשרשו הזרעים קודם כלות היום יאמרו שמותרים בסוף היום וא"כ יאכלו חדש, שמן הדין האיר המזרח מתיר, ונמצא דנשרשו אחר זמן ההיתר ואסורים עד עומר של שנה הבאה וצע"ג: ''' ובזה ''' הרווחנו ליישב מה דתמוה טובא הא דקאמר הגמרא לריו"ח ור"ל דר' יהודה מיטעא הוא דקא טעי, הוא סבר דריב"ז מיתקן תקון ולא היא ריב"ז דריש והתקין, מנא ידעי ריו"ח ור"ל דר' יהודה מיטעא טעי ומי נתן להם הרשות לומר על תנא דטעה. אולם לפ"ז א"ש טובא, דלדידן אין באפשרי לומר דריב"ז תקן אבל מן הדין האיר המזרח מתיר, דא"כ הקלקול גדול מהתיקון וכמו שפרשנו, וע"כ דסובר דמה"ת אסור יום הנף ומה"ת מתיר. אבל ר' יהודה סבר כפשטא דתקן שמא יבנה בהמ"ק ומה"ת האיר המזרח מתיר ולדידיה לא קשיא קושייתי. דאיהו סבר במקום שנהגו דף נ"ה דבגליל היו עושין בי"ד עד חצות וביהודה לא היו עושין וקאמר שם דר' יהודה תני איסורא, אלמא דסבר ר"י די"ד אחר חצות אסורים במלאכה כל היום, [אבל לר"מ משמע התם דלא הזכיר חצות בלישניה, דלאחר חצות נמי מנהגא] ור"י סבר דזריעה שאינה קולטת לג' ימים שוב אינה קולטת [ואפילו במקום הגריד] וכולהו אמוראי [בר מרבינא בבלי נ"ה בפסחים] וירושלמי סברי דלר"י אמרינן תרי מקצת היום ככולו, וא"כ לא משכחת דברים הנשרשים אחר שהאיר המזרח וקודם תום היום דבחול המועד אסור ובט"ו הוא יו"ט ובי"ד מחצות אסור ולא משכחת רק שנזרע קודם חצות י"ד, וא"כ איכא ג' ימים עד שהאיר המזרח, היינו י"ד ט"ו ליל ט"ז ואם לא נשרשו בהנך ג' ימים שוב לא יקלוטו [ועל אופן רחוק לא חשש ריב"ז ודוק] אבל לדידן דקיי"ל דהרכבה וזריעה קולטים בסתם בי"ד יום ועד י"ד יום מצי למיקלט א"כ אין לפרש דריב"ז תיקן ולא מן הדין דא"כ הקלקול גדול כמוש"כ היכי שנשרשו בעצם היום הזה ודוק: ''' אולם ''' עדיין תמיה לשיטת התוספות דאם חדש נוהג בחו"ל נוהג ג"כ בשל עו"ג, א"כ עדיין אתי לקלקולי בשל עו"ג אף לר' יהודא היינו שזרע ביו"ט ונשרשו בעצם יום הנף אמנם ג"ז ניחא, דהגמרא אמר בקדושין דף ל"ח מאן תנא דפליג עליה דר"א רי"ש הוא דדריש קרא דמושב גבי נסכים להורות דלאחר ירושה וישיבה וא"כ דריש הכי גבי חדש ולעולם בחו"ל אינו נוהג, וקאמר שם הגמרא דלרע"ק דסבר כר"א דמושב בכ"מ שאתם יושבים סבר שהיו נסכים קרבין במדבר וא"כ לא הצריך התורה לכתוב מושב רק לרבות כ"מ שאתם יושבים יעו"ש, וא"כ ר' יהודה חזינן דסבר בזבחים דף קי"ח דלא קרבו נסכים במדבר יעו"ש ברש"י ד"ה קרבו נסכים כו' למה להו למיתני הא ר"י נמי בצבור כו' אלא לטפויי כו' וכיון דסבר כן, ע"כ סבר דאין חדש נוהג בחו"ל, דאף אם תאמר דסבר כמו תנא דר' ישמעאל בתרא דכ"מ שנאמר ביאה לחודה לאחר ירושה וישיבה הוא, [וכן מוכרח קצת דלר"י א"א לומר דהוי מלך ובכורים שני כתובים הבאים כאחד דהא אית ליה דב' כתובים מלמדין] אפ"ה ליכא למימר דמושב מיותר לרבות בכל מקום אף בחו"ל כמוש"כ הפנ"י, דזה נמנע לומר דלא נהוג עד לאחר ירושה וישיבה ובחו"ל ג"כ נוהג יעו"ש, וכיון דסבר דחדש אינו נוהג בחו"ל, ולפ"ז בשל עו"ג בא"י תליא אם יש קנין לעו"ג בארץ ישראל להפקיע מתרומות ומעשרות משום דקרקע שלו הוה כמו חו"ל. ור"י סבר בב"מ דף ק"א, דיש קנין לעו"ג להפקיע מתו"מ, וא"כ בקרקע שלו אינו נוהג חדש דהוי כמו חו"ל וא"כ תו משל עו"ג לא שייך כלל למיגזר רק משום של ישראל וישראל לא מצי זרע בהיתר רק קודם ג' ימים וכבר נשרשו קודם שהאיר המזרח ואור המזרח התירן, ולכך שפיר תיקן ריב"ז. משא"כ לכולהו תנאי דסברי חדש נוהג בחו"ל וגם בזה קיי"ל דאין קנין לעו"ג בא"י, וא"כ איך יתקן ריב"ז במקום דיבוא קלקול שיושרש בעצם היום ויסברו דיום הנף אסור מן התורה וסוף היום מתיר ודוק בכ"ז:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף