עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/כג" (פסקה)

=== 'ויהי' לשון צער 'והיה' לשון שמחה ===
בגמרא במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/י/ב|י:]]}} אמרו: אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן, דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה, כל מקום שנאמר 'ויהי' אינו אלא לשון צער. 

ומקשה הגמרא מהפסוק בפרשתנו {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ט#א|ויקרא ט א]]}} "ויהי ביום השמיני", עליו אומרים חז"ל בברייתא: אותו היום היתה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ. ומיישבת: הא שכיב נדב ואביהוא [- ומחמת מיתתם אמרו 'ויהי' לשון צער].

ובמדרש {{ממ|[[אסתר רבה/פתיחתא/א#א|אסת"ר פתיחתא א א]]}} מובא מאמר זה בתוספת: כל מקום שנאמר 'ויהי' משמש צרה, וכל מקום שנאמר 'והיה' - שמחה. 

על מאמר חז"ל זה המליץ בדרך רמז האדמו"ר הראשון מביאלא, רבי יצחק יעקב רבינוביץ בספרו דברי בינה: כל מקום שנאמר ויהי, דהיינו כשהאדם מתבונן במה שהיה כבר, במה שעשה בעבודת השי"ת - אזי הוא תמיד בבחינת 'וי', שידע ויתבונן תמיד שלא עשה עדיין כלום ויהרהר על מעשיו במרירות ותשובה. אבל כל מקום שנאמר והיה - דהיינו מה שהאדם רוצה עכשיו לעשות בעבודת השם יתברך - אז יהיה בשמחה, כי כל מצוה שאדם רוצה להתחיל בה צריך לעשותה בשמחה.