עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/הלכה/שבת" (פסקה)

== חימום סופלה בשבת ==
במג"א שיח ס"ק מ (ואחריו במ"ב ס"ק ק) התיר לחמם את המאפה הנקרא "אינפאנדה" (אמפנדה), מפני שהקובע הוא המצב שלפני הבישול השני, ואז איננו נוזלי. וכתב שם שה"ה שומן קרוש. אך בס"ק מא אסר ברוטב שנקרש (למ"ד שיש בישול אחר בישול בלח שנצטנן, וכ"ש למאן דאסר בכל לח).

ויל"ע בהאי שוקולד אם יש בו מרכיבים שהיו נוזלים, שאז אפשר לדמותו לרוטב שנקרש, או אולי מרכיביו יבשים ואינם ניגרים אלא ע"י חימום ודמי לשומן.

ואולם דעת לבוש שטעות סופר בש"ע, והיתרו לחמם אינפאנדה הוא רק במקום שאין היד סולדת מחומו. וכן נראה מדברי בית יוסף.

ברם, בספר ילקוט יוסף הביא בשם אור לציון שמותר לחמם לח שהתבשל ונקפא או נקרש ועתיד לשוב למצב נוזלי ע"י חימומו, מפני שזהו גרמא בדרבנן. ויל"ע בדברים (שכן הם נוגדים את דברי האחרונים הנ"ל).

ועוד יש להעיר לע"ד: 
# לעניות דעתי נראה שדעתו של בעל מג"א (ס"ק מ) להתיר לחמם מאכל יבש שימס ע"י החימום ויהיה לנוזל - גם אם הנוזל יהיה ניכר בפני עצמו. עיין בדבריו שתמך את יתדותיו בדברי רש"י שכתב על הא דתנן כל שבא בחמין.. ששורין אותו בחמין כדי שיהיה נימוח (נימוח להבנת מג"א ועוד, פירושו מאכל שיש לו דין "לח" לעניין "בישול אחר בישול") - והלוא לא חילקו חז"ל בין ניכר בפ"ע לשאינו ניכר.
# אם באינפאנדה השומן לא יהיה ניכר, איך ניתן יהיה לפרש את הכל שכן בקדירה - שיש להתיר.
# ואולם נראה שדין אינפאנדה נאמר דווקא באופן שהשומן יהיה ניכר. כי המעיין בבית יוסף מבין שהדיון נסב בעיקר בפשטידא משום שהשומן שבה יהיה ניכר לאחר החימום, אבל בקדירה שהשומן אינו ניכר כ"כ פחות נראה לאסור. וזהו שכתב רמ"א שיש להתיר בקדירה במכ"ש. (והרי גם לאוסרים בשלג משום נולד, להדיא שנינו שנותן הוא לתוך הכוס. והיינו מפני שהמים אינם ניכרים. ומ"מ כתב בב"י, ובעקבותיו רמ"א בהגהה, שאפשר שקדירה תהיה דומה לאינפאנדה משום שהשומן שבה ניכר בפ"ע כשהוא צף).
# בחילוק שבין דברי הרמ"א לדברי הש"ע לעניין איסור בישול (אליבא דמג"א ונגרר אחריו משנ"ב - שאכן יש חילוק כזה) - אפשר שהרמ"א מיירי ברוטב שנקרש והש"ע מיירי שומן שנקרש. כי הרי בתחילה המים היו ממרכיבי הרוטב והם נקרשו ע"י בישולם עם חומרים הגורמים להם הקרשה. אך השומן היה יבש מתחילה ואינו נמס אלא ע"י חום. (וכ"ז לפרש דברי מג"א שאסר בציור של הרמ"א, אולם יל"ע בדברים, כי מלשון רמ"א משמע שלא מחלק בין רוטב ושומן, שכתב קדירה שיש בה רוטב שכשהשומן...) וצ"ע לפ"ז מה יהיה דינו של שוקולד הסופלה.
# ומכל מקום קשה לחלק ככל החילוקים הנ"ל באיסור בישול לדעת הש"ע - הנה בב"י לא חילק בכך ואדרבה, הוא השיג על משמעות דברי המרדכי, שלפי בעל התרומות האיסור בחימום אינפאנדה הוא רק במקום שהיד סולדת בו, כי באיסור נולד אין לחלק בין יד סולדת לאין יד סולדת. וא"כ תמוה מאוד שהב"י הכניס את עצמו להתיר אף ביד סולדת כאשר הדבר כרוך באיסור בישול. ועל כן נראה כדעת הלבוש שישנה ט"ס בש"ע, וכוונתו הייתה להתיר רק במקום שאין היד סולדת בו. תדע, שהרי לשיטת הבית יוסף יש בישול אחר בישול בלח, ונמצא שחימום האינפאנדה הוא כדין שמן זית הקרוש שאין לחממו אלא במשום שאין היד סולדת בו - וכמו שכתב הוא עצמו בבית יוסף להשיג ע"ד המרדכי. ועדיין צ"ע. {{ש}}(וז"ל: "והמרדכי בס"פ במה טומנין כ' כדברי בעל התרומה ואח"כ כת' ורבינו יחיאל מפרי"ש היה מביא ראיה להתיר כדאמרי' בפרק כירה (מ:) סכה אשה ידה שמן ומחממה כנגד המדורה וסכה לבנה וסתם שמן זית הוי קרוש ואפ"ה שרי ומ"מ טוב ליזהר שלא לשים כ"כ קרוב לאש אלא רחוק כדי שלא תהיה היד סולדת בו עכ"ל נראה מדבריו דלבעל התרומה לא אסור אלא במקום שהיד סולדת וליתא דהא טעמא לאו משום בישול הוא אלא משום נולד וא"כ אפילו אין יד סולדת בו נמי אסור ועוד דמשמע דלרבינו יחיאל שרי לחמם שמן זית אפי' במקום שהיד סולדת ובהדיא אסיקנא בפ' כירה דשמן יש בו משום בישול והפשירו זהו בישולו.")
# כמובן, כל הדיון נסוב סביב איסור בישול בלח שנצטנן. אולם לפי בעל התרומות והרמ"א יש לאסור את השוקולד מדין נולד.
# עוד יש לדון שהחימום משביח את מאכל הסופלה, שהרי עיקר עריבותו הוא בשוקולד הנמס. ונדמה לי שלפי הט"ז יש בכך איסור בישול.
# עוד יש לדון בהנ"ל מדין מכה בפטיש באוכלים (לפ"ד פמ"ג שיח סע' ד).
# עוד יש לחשוש בסופלה רותח שהשוקולד הרותח יבשל את החלקים האפויים וה"ל בישול אחר אפיה. (ואף באינפאנדה אפשר לחשוש כן. ואולי ישנו חילוק. צ"ע.)
# וכשמחממו על פלאטה יש לדון מדין הטמנה במקצת בדבר המוסיף הבל (עיין היטב בש"ע סימן רנט ובט"ז שם בשם ב"י. ולכאורה צ"ע מההיא דרנג ה והכא. ואפשר שאינו נותנו באופן שתחתית הכלי טמונה. אם כי בכל תבשיל יש לדון כן אף כששופתו בע"ש על הפלאטה).
# עוד יש לדון מצד ריכוך דבר קשה שנחשב בישול (עיין מ"ב ר"ס שיח).
# עוד יש לדון משום נתינה ע"ג כירה לכתחילה, שהיא אסורה אף כשהכירה גו"ק (ואולם ע"פ קדירה מותר).
# עוד יש לדון שמא לא יאפו אותו היטב מחשש שיישרף בנקל וע"י החימום יגמרו את אפייתו בשבת.
# ובסופלה היוצא מן המקפיא יש לדון אודות הקרח מדין בישול. (והנה ה"ל ח"ש במלאכת שבת, ומקלקל, ומלשאצ"ל).
# ואפילו בלי חימום יש לדון מדין זה שנוצרים מים דה"ל נולד גמור ואם נספגים בסופלה ה"ל דבר שיש לו מתירים.
# ואגב, בעניין חידושו של מג"א, בסימן רנג ס"ק לג המג"א אסר כשיש בה שומן משום בישול. ואולי כוונתו כשיש בה שומן ניגר. וצ"ע. {{ממ|ממשתמש:עמנואל בן חיים}} [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 13:37, 27 בינואר 2021 (IST)