עריכת הדף "אבני נזר/יורה דעה/ט" (פסקה)

==ב==

ב) '''אולם''' לדעתי כוונת הרשב"א פשוטה שהקהל לא מצאו סכינו פגומה תיכף לאחר שחיטה באופן שידעו בבירור שבזה שחט. ועוד אפשר שהי' במקרה ושחט שלא כנגד הפגימה. ואין מעבירין אותו משום שעבר פעם אחת על לכתחילה. רק שפיו ענה בו שאומר שמכסה בקצה סכינו. ובודאי שאדם נאמן לאסור שחיטת עצמו מכאן ולהבא וכל אדם נאמן על שלו. אולם הרשב"א לטעמי' במה שכתב בפרק כל הנשבעין בחשוד שכנגדו נשבע ונוטל אחד שבועות העדות. והקשה הרשב"א הא יכול לומר אשתליין. ואי שמודה אין אדם משים עצמו רשע. מבואר שדעתו דאף לענין ממון הנמשך מזה שישבע שכנגדו אינו נאמן. ובאמת הר"ן חולק עליו דמכל מקום לענין ממון נאמן. וכן כתב הטור בשם הרמ"ה. וטעמו של הרשב"א דאף שהדבר ברור דלגבי ממון הנמשך מזה נאמן. וכיוצא בזה כתב הרשב"א עצמו פ' המדיר בעוברת על דת שמפסדת כתובתה דע"י הודאת עצמה גם כן מפסדת עיי"ש. שאני התם שלפי דברי' מפסדת כתובתה. אבל הכא הוא טוען שאמת אתו. ומה בכך שהוא חשוד מכל מקום עכשיו אומר אמת ותובע גזלן הוא. רק שהב"ד אין מאמינים לו והרי הב"ד אין מאמינים לו גם כן שהוא חשוד. והודאת בעל דין לא שייך שהוא אומר שהוא פטור. והכי נמי בשוחט שאף שהודה שלא נהג כהוגן. מכל מקום צוות ככרוכיא שמכאן ולהבא ישחוט כהוגן. רק שהב"ד לא יאמינו לו מחמת שהודה מכבר. וזה אינו שהרי הב"ד אין מאמינים כלל להודאתו. ע"כ כתב רק על מי שנוהג כראובן זה. היינו שידעינן. לא עפ"י הודאתו לבד: