עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/קה" (פסקה)

==ב==

ב) ונראה דרש"י ז"ל הכריח כל דבריו מהא דאיפלגו אמוראי לקמן (קט"ז.) בקטטה אי משום דמשקרא אי מחשש בדדמי, ולכאורה קשה למ"ד דרק משום בדדמי, דהא ודאי דלא הוי חומר לגבה מה שיוצאת מאתו כיון דסניא לי' מכבר רצתה פעם אחת להפקיע עצמה ממנו, ומה שתצא משני הא לא חשוב חומר לרש"י, שהרי כתב בסוגיא דע"א ביבמה (צ"ד.) בטעמא דאין אשה נאמנת לומר מתה אחותי שאכנס לביתה משום דליכא חומר אף שודאי תצא מאתו כשתבא אחותה דחייבי כריתות היא אלא ודאי דלא חשוב חומר אלא מה שתצא מראשון שתפסיד בעלה שיש לה עכשיו, וא"כ בקטטה דלא איכפת לה מה שתצא מראשון ניחוש למשקר, ועוד דאפי' למ"ד דמשקרא פירש"י בגמ' וכן במשנה מרוב שנאה היא רוצה לאסור עצמה עליו, אבל במה דלא איכפת לה לא הוה חשדינן לה למשקר, מזה הוכיח רש"י ז"ל דאף דליכא חומר מה שתצא היתה נאמנת מחמת חומר איסור אשת איש רק משום דיש חשש בדדמי והיינו טעמא דמ"ד קטטה משום בדדמי כיון דליכא חומר מה שתצא מבעלה ראשון כנ"ל חיישינן לבדדמי, אבל לא חשדינן לה במשקרת דלא חשדינן לה שתנשא ותעבור על איסור א"א, אף שפעם אחת אמרה גרשתני כיון שעדיין לא היתה נשאת באמירתה גרשתני, וכל זמן שלא עשתה האיסור אינה חשובה חשודה, ואולי הי' דעתה שבעלה שיודע האמת שלא גירשה ועפ"י הדין תהי' נאמנת יתן לה גט אחר שלא ירבו ממזרים בישראל, ומ"ד דמשקרא ס"ל שבמכוון היא רוצה לאסור עצמה עליו, וע"כ אינה חוששת לאיסור (שעה אחת שדעתה שבעלה יבא תיכף ויהי' הדין תצא מזה ומזה ויתן לה גט, ודווקא שלא תהי' באיסור א"א כל ימי' היא חוששת ועי' ברא"ש סוגיא דטמאה אני לך):