עריכת הדף "אבן האזל/שכנים/ט" (פסקה)

== ט ==

'''ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון כמין גם ובא ראובן לעשות כותל שני כנגד כותל שמעון עד שיעשה השלשה כותלין כמין בית הרי שמעון מעכב עליו עד שירחיק מכנגדו ד' אמות כדי שיהיה המקום בין שני הכותלים רחב כדי שידושו בו רבים ותתחזק הארץ, בד"א בכותל גינה או בכותל חצר בעיר חדשה אבל בעיר ישנה כבר נתחזקה ובונה כנגדו בלא הרחקה, וכן אם לא היה באורך כותל שמעון שבונה כנגדו ד' אמות אינו מרחיק אע"פ שמונע הרגל מלהלך שם שהכותל שהוא פחות מד' אינו צריך חיזוק הארץ.''' 

''' השגת ''' הראב"ד ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון עד ותתחזק הארץ, א"א לא מחוור לענין הגמרא, שאם ראובן סמך לשמעון כמין גם אמאי אקשי בגמ' וקמא היכי סמיך והלא מן הצד ליכא משום דוושא כדאיתא בשמעתא עכ"ל, בד"א בכותל גינה עד חיזוק הארץ, א"א סברא יפה היא עכ"ל.

''' כתב ''' המ"מ ליישב השגת הראב"ד דמעיקרא הוי ס"ד דגמ' דכותל ראובן לא היה סמוך לכותל שמעון כמין גם אלא כנגדו ממש ותירצו בגמ' שלא היה אלא כמין גם ולא ביאר המ"מ היכן מבואר בתירוצא דרבא שהיה כמין גם, והכ"מ הקשה זה בשם המגיה דבגמ' לא נמצא שהיה כמין גם רק שמוסיף רבא על המשנה "ונפל" והנה בגירסת הגאונים כפי מה שהובא בש"מ ליתא "ונפל", וגירסת הר"י מיגש הוא מי שהיה כותל סמוך לכותל חבירו בד' אמות ופי' הר"י מיגש שהיה רוחב כותלו סמוך לאורך כותלו של חבירו, וכן ראיתי בדק"ס בגירסת כת"י אלא דמ"מ צריך לבאר היכן הוזכר בתירוצא דרבא שהיה כמין גם.

''' והנה ''' בדברי הרמב"ם מבואר דכל הך דינא אינו אלא דוקא באופן זה, אבל לסמוך כותל לכותל לא צריך הרחקה ד' אמות, וכן כתבו הלח"מ והלבוש, ואף שהסמ"ע חולק אבל הדבר פשוט ומבואר כדבריהם, ולפי"ז חשבתי לבאר שנוייא דרבא לפי גירסת הרמב"ם, ונאמר דמה שהוסיף רבא בד' אמות קאי על כותל ראובן, והיינו שכותל ראובן היה לרוחב החצר בד"א, וטעמא דצריך זה משום דאם כותל ראובן הוא פחות ואפי' קרוב לג' אמות א"כ גם כשירחיק פחות מד"א יש מקום לעבור בין הכתלים, ועיקר ההלכה אינה אלא אם כשיסמוך יהיה כמין בית שלא יהיה שום מקום לעבור ביניהם לכן תנן שהיה כותלו בד"א דאז צריך להרחיק ד' אמות, ובזה מיושב דבתירוצא דרבא מבואר שהיה כמין גם.

''' אכן ''' לא אוכל לקבוע מסמרים בזה בשביל שהגר"א בחו"מ סי' קנ"ה כתב דמש"כ הרמב"ם דדוקא אם כותל שמעון הוא ד"א זהו משום דמפרש מה דאמר רבא בד' אמות זהו על כותל שמעון, ואם נפרש דקאי על כותל ראובן נצטרך לומר כד' הראב"ד שכתב סברא יפה היא והיינו שהרמב"ם כתב כן מסברא דנפשיה מה שאין כן דרכו, ואולי נמצא כן בתשובות הגאונים, ולשון בד' אמות משמע לי יותר על כותל ראובן, והמעין יבחר.

''' והנה ''' הלח"מ הקשה על שיטת הרמב"ם דכל דינא דמתני' הוא כשכותל הראשון היה כמין גם דא"כ מאי מקשה בגמ' מהא דהחלונות טעמא דשלא יאפיל הא משום דוושא לא דהא התם לא מיירי שהיה מקודם כותל כמין גם ונשאר בקושיא, ונראה דהרמב"ם מפרש דהא דאמר בגמ' תנן ואח"כ אמר ת"ש זהו הכל קושיא על רב יהודה דתי' הבא לסמוך והוא לא סבר דמיירי כמין גם וכדעת המקשה וכמו שכתב המ"מ, ואליבא דרב יהודה הוצרך בגמ' לתרץ בבא מן הצד, אבל לרבא באמת לא קשיא כלל מהא דהחלונות, וכן מוכח מדברי הרמב"ם פ"ז הל' ב' שכתב להדיא ואם בא לבנות כנגד החלון וכו' צריך להרחיק וכו' כדי שלא יאפיל, ומוכח דדוקא שלא יאפיל ולא משום דושא ומכאן מוכח להדיא כמש"כ למעלה בדעת הרמב"ם וכד' הלח"מ והלבוש.

''' עוד ''' הקשה הלח"מ על מש"כ הרמב"ם דדוקא אם היה כותל שמעון ד' אמות דא"כ מאי פריך מהא דהחלונות דלמא אשמעינן דצריך להרחיק גם כשהכותל פחות מד"א משום שלא יאפיל ונשאר בקושיא, ויש לומר דמה דחידש הרמב"ם דאם היה הכותל פחות מד"א א"צ להרחיק שאינו צריך דושא זהו בדין כותל שאפשר בכותל גינה ובכותל חצר, אבל חלונות שהוא דוקא בכותל בית בזה פשיטא דבית שאינו ד"א על ד"א אינו בית וכדאיתא בסוכה דף ג' ואמר שם דאפי' רבנן דפליגי בסוכה בבית מודו דאי אית ביה ד"א על ד"א דיירי ביה אינשי ואי לא לא דיירי ביה אינשי, וכיון דלא דיירי ביה אינשי ליכא ביה דינא דחלונות.