עריכת הדף "
אבן האזל/נחלות/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''נפל הבית עליו ועל בן בתו, אם האב מת תחלה בן בתו יירשנו, ונמצאו הנכסים של יורשי הבן, ואם בן בתו מת תחלה אין הבן יורש את אמו בקבר כמו שבארנו, ונמצאו הנכסים של יורשי האב, לפיכך יחלקו יורשי האם עם יורשי בן הבת, וכן אם נשבה האב ומת בן בתו במדינה או שנשבה הבן ומת אבי אמו במדינה, יחלקו יורשי האב עם יורשי בן הבת.''' ''' לפיכך ''' יחלקו וכו' כתב המ"מ שיש לתמוה היאך פסק רבינו כברייתא זו אחר שפסק כדברי האומר בנפל הבית עליו ועל אמו שהנכסים בחזקת יורשי האם, ומשמע דכ"ש הוא בנכסי אבי האם דנכסים בחזקת יורשי אבי האם, והיאך יפה כח יורש זה בנכסי אבי אמו יותר מבנכסי אמו, וכבר הקשה כן הרשב"א בתשובה על דברי רבינו ולא מצא בזה תירוץ, והוא כתב דמשמע דהך ברייתא אתיא כמ"ד בנפל הבית עליו ועל אמו יחלוקו, ואין הלכה כן, ואע"פ שהביאו ממנה ראיה בגמ' לא הביאוה לענין דין זה, אלא שאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב עכ"ל המ"מ, וכתב על זה הכ"מ שהרא"ש בכלל פ"ד כתב לתרץ קושיא זו שיש לחלק דאם נפל הבית עליו ועל אמו שאם מת הבן תחלה ואח"כ האם באו הנכסים ליד קרוביה, לכן מעמידים כל הנכסים לאלתר ביד קרוביה, אבל בנפל הבית עליו ועל בן בתו ממ"נ הנחלה ממשמשת בקבר לבת שהיא קרובה לבת, וספק מת האב תחלה ותחזור ותמשמש למעלה לקרוב קרוב קודם, הלכך הואיל וממ"נ ממשמשת הנחלה מן האב לבת אע"פ שהוא עדיין בחזקת אותו שבט, הואיל ויצאה מיד מי שהיתה עד היום וספק תורידנה למטה או תעלנה למעלה יחלוקו עכ"ל הרא"ש שהביא הכ"מ. ''' והנה ''' תי' הרא"ש קשה במה שהניח יסוד דמתחלה כשמת אבי הבת בין כשבן הבת קיים בין כשאינו קיים והנחלה חוזרת לאחיו של אבי הבת, בכל אופן יורשת הבת שהיא בקבר והנחלה ממשמשת לבנה אם הוא קיים, ואם אינו קיים, הנחלה ממשמשת לאביה, ומהאב לאחיו, וקשה דאיזה משמוש שייך אם בן הבת אינו קיים והנחלה צריך לירש אחיו של אבי הבת, איך שייך לקרוא זה משמוש, דמשמוש נחלה שייך אם בן הבן יורש ע"י הבן שהוא בקבר, או אבי האב ע"י האב שהוא בקבר, אבל אבי הבת בשעת מיתתו איך שייך שיירש את עצמו ע"י משמוש מבתו, ובודאי הירושה נופלת לאחיו אם בתו מתה, וזה ודאי דאחיו אינו יורש מכח בתו של המת אלא מכח עצמו שהוא אחיו, וא"כ גם בירושה שנפלה כשמת אבי הבת שאנו מסתפקין אם יירש אחיו או אחיו של בן בתו, הוי כמו בנפל הבית עליו ועל אמו שכתב הרמב"ם בטעמא דיורשי אמו יורשין משום דהם יורשים ודאין של אמו, ויורשי הבן הם ספק יורשין, והיינו אם מתה אמו קודם, וה"נ גבי אבי הבת אחיו הוא יורשו ודאי, ואחיו של בן בתו הוא ספק יורש. ''' ונראה ''' דבגמ' בב"ב דף קנ"ט ע"ב איתא בעו מיניה מרב ששת, בן מהו שיירש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב, אמר להו רב ששת תניתוה האב שנשבה ומת בנו במדינה וכו' ומוקי לה בבן בתו, ומוכיח מהברייתא דאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב אח"כ, אמר ליה רב אחא בר מניומי לאביי אף אנן נמי תנינא נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודים שיחלוקו, ואם איתא נהי נמי דבן מית ברישא לירתיה לאמיה בקבריה ולירתינהו לאחי מאבוה, אלא לאו ש"מ אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב, וטעמא מאי אמר אביי נאמרה סיבה בבן ונאמרה סיבה בבעל, מה סיבה האמורה בבעל אין הבעל יורש את אשתו בקבר, אף סיבה האמורה בבן אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב, והקשו בתוס' דמעיקרא מה מייתי רב ששת מברייתא כיון דהוא משנה, וכתבו דהביא הברייתא משום שהיא משבשתא הביאה והי' רוצה לתרצה, ואין תירוצם מיושב, דעכ"פ לענין האבעיא שהיא משנה מפורשת לא שייך שהביא ברייתא, ועוד מה אמר ראב"מ אף נמי תנינא דלא שייך זה על משנה לומר שהיא כהברייתא. ''' והנה ''' בדף קנ"ח אמתני' דאמר ר"ע הנכסים בחזקתן ומסיק הגמ' דזהו בחזקת יורשי האשה, אמר ע"ז הגמ' וטעמא מאי אמר אביי הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט, ומבואר דלא משום דיורשי האשה מוחזקין יותר אלא דאוקמינן בחזקת אותו השבט, ואף דלא הוזכר שתהי' דוקא אמו משבט אחר והבן משבט אביו משבט אחר, ובכל אופן אף שהאב והאם הם משבט אחד הדין כן, וצ"ל דכיון דעכ"פ אפשר שיהיו האב והאם משני שבטים, לכן אמרינן דנכסי האם לגבי הבן מוקמינן בכל ספק שיהי' במיתת האם והבן מיתת מי קודם, שהוחזקה נחלת האם בחזקת יורשיה, כדי שאם יהיו משני שבטים לא תסוב הנחלה משבט האם לשבט האב, וזהו דכיון דחזינן דקפיד קרא שלא תסוב נחלה ממטה למטה, לכן אף דעיקר קרא לדין שלא תשא אשה יורשת נחלה בעל משבט אחר, לא נאמר אלא בדור זה, וכן קרא דלא תסוב נחלה ממטה למטה דמפרש הרמב"ן בפירושו לתורה דזהו אם אשה נשואה ירשה נחלה אם מתה לא יירשו בעלה ובנה את נכסיה, גם דין זה לפירושו הוא רק בדור זה כמו שכתב שם, מ"מ כיון דחזינן דקפיד קרא בהסבת נחלה, לכן אם נעשה ספק בדין ירושת האם אם האם מתה קודם וירשה בנה ובמיתתו הוריש ליורשיו שהם יורשי אביו, או הבן מת קודם ואינו יורש בקבר, ויורשי האם יורשין אותה, אמרינן שהוחזקה נחלה בחזקת אותו השבט, ואפי' האב והאם משבט אחד הוחזקה הנחלה בחזקת משפחת האם. ''' ולפי"ז ''' יש לומר דכיון דעיקר דין דהוחזקה נחלה בחזקת אותו השבט היסוד לזה הוא ממה דחזינן דקפיד קרא בהסבת נחלה, וכיון דעיקר קרא דהסבת נחלה נאמר בנחלת האם כדכתיב וכל בת יורשת נחלה, ולכן גם בדין הוחזקה נחלה באותו השבט לא אמרינן כן אלא ביורשת האם ולא ביורשת האב, ולכן לא אמרינן כן אלא בנפל הבית עליו ועל אמו דהדין הוא בירושת האם, אבל בנפל הבית עליו ועל בן בתו, והדין הוא בנכסי אבי הבת, לא אמרינן הוחזקה נחלה לקרובי אבי הבת, כיון דבזה ליכא הסבת נחלה, ולכן תניא בברייתא יחלוקו. ''' ובזה ''' נוכל לבאר מה דמייתי רב ששת ראי' מהברייתא דנפל הבית עליו ועל בן בתו לדין אין הבן יורש אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב, דקשה למה לא מייתי ממתני' כמו שהקשו התוס', אבל לפי"ז נוכל לומר משום דאחר דמייתי ראב"מ ראיה על זה ממתני' ואמר על זה מאי טעמא, ואמר אביי נאמרה סיבה בבן ונאמרה סיבה בבעל, ולפי"ז נוכל לומר דהילפותא דאין הבן יורש את אמו בקבר, דגמר סיבה סיבה אינו אלא מגדר הסבה, וכיון שכתבנו דדין הסבה אינו אלא באם ולא באב, וא"כ בבן בתו ליכא דינא דאין הבן יורש אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב, לכן מייתי רב ששת ראיה מהברייתא דנפל הבית עליו ועל בן בתו, דהתם ליכא טעמא דהסבה, ומ"מ מוכח מהברייתא דאין הבן יורש אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב, ואח"כ אמר ראב"מ דיש ראיה ממתני' בנפל הבית עליו ועל אמו, ועל זה אמר אביי דהילפותא היא מסיבה סיבה, ולפי"ז דכל טעמא דאינו יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב הוא משום גדר הסבה, א"כ אין זה אלא בירושת אמו ולא בבן בתו לגבי ירושת אבי אמו, דאין בירושת אבי אמו גדר הסבה, ולכן צריך להביא הברייתא דסברה דהוא דין בפני עצמו, ולא משום גדר הסבה ממטה למטה. ''' והנה ''' יישבנו שיטת הרמב"ם להלכה שפסק כהמתני' וכהברייתא משום דגבי בן בתו ליכא טעמא שהוחזקה נחלה באותו השבט, אבל לפי דבריו בעצמו אין מקום ליישב שיטתו, דהא כתב בטעמא דנפל הבית עליו ועל אמו דיורשין יורשי האם משום שהם יורשין ודאין ואחיו של בן אמו הם יורשין מספק, דאם הבן מת תחלה אינו יורש בקבר להנחיל לאחיו מן האב, וכבר כתבנו דהך טעמא שייך גם בנפל עליו ועל בן בתו, אם לא שנקבל תי' הרא"ש דמתחלה נופלת הירושה לבתו שהיא בקבר, וצריך לדון מדין משמוש אם לבנה אם מת אחר אבי אמו או לאחיו של אבי אמו אם בנה מת קודם, אבל הקשיתי דמה שייך משמוש מבתו לאחיו, אלא שכבר כתבתי בהל' ד' דדברי הרמב"ם קשים שכתב בעצמו טעם שלא הוזכר בגמ', וכתבתי דסובר דטעמא דשהוחזקה נחלה באותו שבט לא הוי מהני בפני עצמה כיון דאינו אלא משום גדר הסבת נחלה דבזה היכי שהוא ספק אצלנו המעשה, אנו מעמידין בחזקת אותו השבט, אבל זה אינו אלא היכי דעכ"פ יורשי האם הם ודאי יורשים בדין אף דאינם ודאי יורשים בפועל, ולפי"ז מבואר דזה דוקא בנפל הבית עליו ועל אמו דאמר על זה ר"ע במתניתין הנכסים בחזקתן, אבל בהא דברייתא שנעשה ספק בן ובבן בתו, דבזה ליכא הסבת נחלה, ובזה ליכא טעמא שהוחזקה נחלה בחזקת אותו השבט, בזה הלכה כהברייתא דתניא יחלוקו, ולא מייתי הא דאמר ר"ע הנכסים בחזקתן. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף