עריכת הדף "
אבן האזל/גזלה ואבדה/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''בד"א בשטען דברים שהוא אמוד בהן, או שהוא אמוד שמפקידין אצלו אותן דברים שטען, וטען בדברים שאפשר שינטלו תחת הכנפים כמו שהעידו העדים.''' ''' הלח"מ ''' הקשה דבפ"ז מה' חובל ומזיק כתב דדוקא בדברים שדרכן להניח בכיס, וכאן כתב רק דבר שאפשר דמשמע אף שאין דרכן, וכתב משום דבאין דרכן הוי אבעיא דלא איפשטא, ואם תפס לא מפקינן. וסמך כאן על מש"כ שם, ודבריו תמוהים שעירב שני ענינים. דשם הוא טוען שבהכיס שהחזיקו היה מרגליות אם אין דרכן, והכא הא אינו טוען על מקום מסוים שמשם הוציא הגזלן הכלים. רק שאנו דנין מה שהוציא הגזלן תחת כנפיו, ובזה הוא להיפוך דמה שאינו עשוי להטמין תחת כנפיו כלים שלו אמרינן דודאי גזל, כדאיתא להדיא בשבועות וליכא כלל מידי שאין דרך לנוטלו תחת כנפיו אם רוצה לגזול באופן שלא יראו, ורק שהרמב"ם כתב דדוקא דברים שינטלו תחת כנפיו לאפוקי אם אי אפשר מפני גדלם, ולכאורה זהו מילתא דפשיטא רק שבא להשמיענו דדוקא על שעה זו שגזל תיקנו תקנת נגזל, לאפוקי אם טוען שאח"כ גזל ממנו עוד כלים שלא ראו העדים דלא דיינינן בזה תקנת נגזל. ''' והנה ''' בטור הביא שני דעות מה דינו בטוען דברים שאינו אמוד דרב האי גאון כתב דנשבע הנתבע היסת, והר"ר ישעי' כ' דהנתבע יש לו דין גזלן כיון שנכנס למשכנו שלא ברשות, וכתב הב"י בשם הרב המרשים בדעת רב האי גאון דלא הוחזק גזלן דשמא עפר או צרורות היו, והשיג ע"ז הפרישה דהא כתב הטור להדיא שראו שהוציא כלים תחת כנפיו וצ"ל בדעת הב"י כמש"כ למעלה הל' א' דאפי' בכלים אפשר שלא היו שוים כלום, והפרישה כתב דמשום שאינו מכחיש להדיא העדים וכונתו באומר שלי נטלתי נעשה חשוד, והט"ז וכן הגר"א ז"ל כתבו דלמשכן שלא ברשות לא נעשה חשוד דלא משמע לאינשי גזל, וזהו על בחובי נטלתי, אכן דעת הרמב"ם מפורש בהלכה ז' גבי שכירו ולקיטו דנעשה גזלן והוא חשוד על השבועה, וכבר העיר הב"ח בהא דשכירו ולקיטו דמוכח דגם באינו אמיד סובר כהר' ישעי', אכן לפימש"כ דדעת הרמב"ם דאין מחייבין ממון עפ"מ שראו העדים כלים תחת כנפיו דשמא לא היו שוים כלום, א"כ צריך ביאור למה חולק על רב האי גאון בזה. ''' ונראה ''' דהרמב"ם סובר דכיון דעכ"פ עשו חכמים בשביל עדות זו תקנת נגזל ואמרו ע"ז הנגזל, וכמש"כ הר"י מיגש במה שיישב הגירסא דאמר רב יהודה וז"ל ואם נפשך לומר היאך חותכין הדין על עדות כמו זו, והרי אפשר לומר שמא עפר הוא וכו', הנה רב יהודה חתך הדין על עדות כמו זו וכו' ולכן זהו עיקרא דתקנת נגזל דע"פ אומדנא זו שאינו מצוי שיוציא עפר או לפימש"כ לדעת הרמב"ם כלים שאין שוים כלום, החזיקו אותו חכמים לגזלן ותקנו תקנת נגזל, וכיון שהחזיקו אותו חכמים לגזלן אמרינן גם לקולא דאין מוסרין שבועה לחשוד זה אפי' היכי דא"א לחייבו שישבע הנגזל ויטול דכיון דע"פ אומד הוא גזלן נעשה מדבריהם לגזלן והוא חשוד על השבועה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף