עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/ב/א" (פסקה)

==== מו"מ בעניין זה: ====
===== ספק בניו של רבן גמליאל =====
להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}} מבארת הגמרא ספקם של בני רבן גמליאל שבאו לשאול את אביהם אם עליהם לקרוא קריאת שמע, הכי קאמרי ליה, רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים, או דילמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה. אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם, והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה.
:ופירש רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ט/א#או|ד"ה או]]}} או דילמא כוותך סבירא להו כו' והא דקאמרי עד חצות הרחקה הוא כדי לזרז, ומיהו היכא דאתניס ולא קרא קודם חצות עדיין זמן חיובא הוא ומחייבי ונפקי ידי קריאת שמע בזמנו. הרי שרש"י מבאר הגמרא לפי שיטתו שאף רבנן מודו לרבן גמליאל בדיעבד שאם עבר חצות חייבים לקרות, ולא שייך כאן הכלל דיחיד ורבים הלכה כרבים.
:אמנם לדעת רבינו יונה שחכמים ס"ל שזמן קריאת שמע עד חצות אף בדיעבד, אם כן מה בכך שמודים לרבן גמליאל בביאור הפסוק והא דקאמרי עד חצות משום הרחקה הוא, הרי סוף סוף חולקים הם על רבן גמליאל אף אחר חצות וסוברים שאין לקרות באותה שעה, ויחיד ורבים הלכה כרבי{{הערה|כן הקשה הקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ב/א|כאן]]}}.}}. 
::הקרן אורה כותב שדוחק לחלק בין אם מחלוקת בדין התורה או בדרבנן.

===== שני סייגים לכתחילה =====
תלמידי רבינו יונה מוכיחים שיטתם מדברי הברייתא המובאת להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}}: חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל, וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. אבל אדם בן מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא קריאת שמע ומתפלל ואוכל פתו ומברך.
:תלמידי רבינו יונה מעמידים את דברי הברייתא באדם שבא מן השדה קודם תחילת זמן קריאת שמע של ערבית, שאף הוא אין לו לאכול או לשתות קודם שיקרא קריאת שמע, אלא יכנס לבית הכנסת ויקרא או ישנה עד שיגיע זמנה ותכף שיגיע זמנה יקרא ק"ש. ומאחר שלכתחילה הצריכו לקרות מיד עם צאת הכוכבים שוב אי אפשר לומר שלכתחילה יקרא עד חצות, דלמה לי עוד סייג לכתחילה{{הערה|לשון הקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ב/א|שם]]}}.}}. אלא ע"כ שדעת חכמים שיש לקרות קריאת שמע עד חצות אף בדיעבד.
::קרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ב/א|כאן ד"ה והנה]]}} דוחה{{הערה|עי"ש שכתב כן בדעת הרי"ף אך דבריו הם למעשה דחייה לראיית תלמידי רבינו יונה.}} שאפשר לומר דלרבנן עשו חכמים עוד סייג אחד יותר גדול וקבעו זמן עד חצות, ואם איחר לקרות עד אחר חצות עבר אזמן דרבנן אבל אעפ"כ מחוייב לקרות אחר כך כיון דמן התורה מחוייב ולא מסתבר לעשות סייג לבטל ממנו מצוה מן התורה.
::מגיד תעלומה {{ממ|על תר"י שם}} דוחה, שחשש הברייתא שם הוא שמא יאכל וישתה ותחטפנו שינה, אבל אם ירצה שלא לאכול או לשתות מותר לו להתאחר אפילו לכתחילה. וכמו שסיימה הברייתא שם 'ואוכל פתו ומברך', הרי שעיקר חששה היה על אכילה ושתיה. 

===== קושיית הירושלמי איך עשה רבן גמליאל עובדא כוותיה =====
השאגת אריה מוכיח כדעת רבינו יונה מקושיית הירושלמי איך עבד רבן גמליאל עובדא כוותיה והלא רבי מאיר ורבי עקיבא ורשב"י פליגי ארבנן ולא עבדי עובדא כוותייהו{{הערה|ר"מ לענין אין טורפין יין ושמן לחולה בשבת ורבי מאיר מתי. רבי עקיבא לענין שדרה וגלגולת הבאה מב' מתים שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין. ורשב"י לענין ספיחי שביעית אסורים ור"ש מתיר.}}. ולדעת רש"י שאף חכמים מודים שאחר חצות צריך לקרות קריאת שמע אם כן מה הקושיא על שפסק רבן גמליאל לבניו לקרות אחר חצות כיון שאף חכמים מודים לו בכהאי גוונא. וע"כ כדעת רבינו יונה שאחר חצות '''אסור''' לקרות ק"ש לחכמים.
:השאגת אריה מיישב, שדעת הירושלמי שחכמים ור"ג נחלקו בביאור תיבת ובשכבך ולדעת חכמים בעינן דווקא בשעה שבני אדם עסוקים לילך לשכב, וסבירא להו שזמן זה הוא עד חצות, ואם כן לדעת חכמים אין צריך לקרות אחר חצות. וקושיית הירושלמי היא מרבי עקיבא שלא עבד כוותיה אף שהוא לחומרא וה"ה רבן גמליאל לא היה לו לפסוק לחומרא יותר מדעת חכמים{{הערה|והירושלמי הזכיר ר"מ ורשב"י אגב אורחא וכן דרכו. והוסיף, שבלאו הכי אין להקשות מר"מ ורשב"י שהרי הם עבדו כדעת חכמים לחומרא, משא"כ כאן אם יחמיר כדעת חכמים ולא יקרא הוה חומרא דאתי לידי קולא שמבטל קריאת שמע באותו הלילה.}}.

===== יישוב הירושלמי שכאן אין יכולים לקיים דברי חכמים =====
השאגת אריה מוכיח כדעת רש"י מיישוב הירושלמי על קושייתו הנזכרת{{הערה|תחילה יישב שם שכאן אין קוראים אלא לשינון, ודוחה הירושלמי שאם כן היה להם לקרות אף אחר עלות השחר.}}, שכאן לא יכלו בלאו הכי לקיים דברי חכמים כיון שכבר עבר הזמן. ולדעת רבינו יונה הרי יכולים לקיים דברי חכמים במה ש'''לא''' יקראו קריאת שמע אחר חצות. וע"כ שאף לחכמים אין איסור אחר חצות לקרות קריאת שמע.
:דעת השאגת אריה בדעת הירושלמי שמחלקות רבן גמליאל וחכמים היא בביאור תיבת ובשכבך, ואכן אחר חצות לחכמים אין מצוות קריאת שמע אך גם אין איסור, ולכן אין יכולים לקיים דברי חכמים. אך אין להוכיח מכאן למחלוקת רש"י ורבינו יונה בדעת הבבלי. 

===== החילוק בין סייג דקריאת שמע לשאר סייגים =====
בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}} מוכח שרבן גמליאל לא נחלק אלא לענין קריאת שמע אך מודה הוא בשאר סייגים{{הערה|ולכן לא הקשתה הגמרא אלא מלשון "ולא זו בלבד" ולא מהמשך דברי רבן גמליאל "כל מה שאמרו" וכו', ראה להלן ביתר ביאור.}}. ובשלמא לדעת הרמב"ם אתי שפיר שהרי רבן גמליאל מודה לסייג בקריאת שמע לכתחילה ואינו חולק אלא לענין דיעבד.
:יעויין להלן כמה ביאורים אחרים בטעם הדבר לרבן גמליאל שפליג בסייג דקריאת שמע ומודה בשאר סייגים, ואם כן לא קשה מידי.