עריכת הדף "תורה תמימה/רות/א" (פסקה)

== יט ==

'''ותלכנה שתיהם. ''' א"ר יהודה ב"ר סימון, בא וראה כמה חביבים הגרים לפני הקב"ה, שכיון שנתנה רות דעתה להתגייר השוה אותה הכתוב לנעמי [הדא הוא דכתיב ותלכנה שתיהם]{{תוספת|עה|''' ר"ל ''' השוה אותה הכתוב לנעמי באמונה ויראת ה', וטעם הדרשה לא נתבאר, וי"ל עפ"י המבואר בכ"מ בגמ' וברייתות דכל מקום שנאמר שני מורה על השתוות הפרטים זל"ז, יען משום דאם לא באה מלה זו לדרשה ל"ל לכתוב שני תיפוק ליה דמעוט רבים שנים, וכה דרשינן ביומא ס"ב ב' שני השעירים (פ' אחרי) מה ת"ל שני שיהיו שוים בקומה ובמראה וכו', וכן בפ' מצורע ולקח למטהר שתי צפרים שתהיינה שוות, ובקדושין ס"ח א' כי תהיינה לאיש שתי נשים – שתהיינה שוות מעם אחד, ובתו"כ פ' אמור לחם תנופה שתים שתהיינה שוות, ובמ"ר פרשה ויצא וללבן שתי בנות שהיו שוות בעתידותיהן, והרבה כהנה, ואף הכא מיותר המלה שתיהן ודריש שהיו שוות באמונתן וצדקתן. <br>''' גם'''  י"ל בטעם הדרשה מלשון כי מתאמצת היא ללכת אתה, והוא ע"פ מ"ש בסנהדרין ל"ו ב' עה"פ דפ' יתרו ונשאו אתך – בדומין לך, לאפוקי פסולי משפחה, ובע"ז ו' א' עה"פ דפ' נח להחיות אתך – בדומין לך – לאפוקי טרפה, והכא דריש אתה בדומה לה – בצדק ובאמונה. }}. (מ"ר) 

'''ותהם כל העיר עליהן. ''' וכי אפשר כן שתהום כל העיר על העלובה הזאת, אלא אותו היום מתה אשתו של בועז והלכו כולם לגמול חסד עמה, ובאותה שעה נכנסה רות עם נעמי, ונמצא זו יוצאת וזו נכנסת{{תוספת|עו|''' ר"ל ''' והיתה זה בהשגחה שזו [אשתו של בועז] יוצאת מביתו של בועז ורות נכנסת וכבסמוך. וניחא גם זה שכל העיר המה, מפני שבמקרה היו כל בני העיר אז בקבוץ אחד לתכלית הלוית אשתו של בועז, וע' בבבלי ב"ב צ"א א' בא ענין אגדה זו בלשון אחר קצת, ומסיים שם עוד בענין הלשון זו יוצאת וזו נכנסת, והיינו דאמרי אינשי, עד דלא שכיב שיכבא קיימי מני ביתי', ר"ל עוד טרם שמת המת כבר עומד מזומן זה הממונה על ביתו, וכמו הכא מכוונת היתה ביאת רות בשעת מיתת אשת בועז, והוא ע"ד שדרשו בפ' וזרח השמש ובא השמש. }}. (ירושלמי כתובות פ"א ה"א) 

'''הזאת נעמי. ''' תניא, ר׳ שמעון בן יוחאי אומר, אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו מפני שיצאו מארץ לחו"ל, שנאמר ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי, מאי הזאת נעמי, אמרו, חזיתם נעמי שיצאה מארץ לחו"ל מה עלתה לה{{תוספת|עז|''' עיין ''' מש"כ באות הבא בבאור השאלה הזאת נעמי, ויתכן דדריש הזאת כמו בחי"ת במקום הה"א, מפני כי שניהם מתחלפים שבאים ממוצא אחד מהגרון, וכמ"ש בירושלמי שבת פ"ז ה"ב לא מתמנעין רבנן לדרוש בין ה' לחי"ת, ובתו"ת פ' קדושים בפ' קודש הלולים הבאנו כמה דוגמאות לזה, ודריש הזאת בנוטריקון חזו את נעמי, וע' במהרש"א. <br>''' ומה'''  שהקדים בעל המאמר הזה שגדולי הדור ופרנסים היו לכאורה מיותר לענין, אבל י"ל שכיון למ"ש בילקוט ריש רות אלימלך מגדולי המדינה ומפרנסי הדור היה וכשבאו שני רעבון אמר עכשיו כל ישראל מסבבין פתחי עמד וברח לו מהם, ע"כ, ומבואר לפי"ז שגדול עונו בכפלים, דבשביל עצמו לא יצא, שהיה די לו לאכול, אלא שברח מפני העניים, וזו היתה מסבת גדולת ערכו במדינה, ולכן נענש קשה על זה. }}. (ב"ב צ"א א׳) 

'''הזאת נעמי. ''' מאי הזאת נעמי – וכי זו היא שמעשיה נאים ונעימים{{תוספת|עח|''' יש ''' לפרש כונת השאלה מאי הזאת נעמי שלא סיימו האומרות מה תתפלאנה, ולכן דריש שבמלת נעמי לבד כלולה כונת השאלה, כדמפרש וכי זו היא שמעשיה נאים ונעימים, תסבול כל כך צרות ותלאות, ודריש נעמי בעי"ן וגם באל"ף [מפני שהם ממוצא אחד] ומשורש נאה, וכדמפרש, והוא ע"ד השאלה וכי זו תורה וזו שכרה, והשיבה להן נעמי, כי מצדקת עליה את הדין, יען כי ה' מצא עונה ולא כאשר תערכו אתן את מעשי כן הוא, וי"ל שכונה לעונה ע"פ המבואר בילקוט ריש רות בסבת צאתם מארץ לחו"ל מפני דכשבאו שני רעבון אמר אלימלך עכשיו כל ישראל מסבבין פתחי זה בקופתו וזה בקופתו, עמד וברח לו מפניהם, ויתכן שנעמי לא מיחתה לו בזה, והיה ניחא לה יציאה זו, ואל זה רמזה כאן להצדיק דין שמים. }}. (מ"ר)