עריכת הדף "משך חכמה/איכה" (פסקה)

==פרק ה==
===י===
'''עורינו כתנור נכמרו.''' וחד אמר כתנור שלא הוסק כל צרכו, שאינו מקבל טומאה כמבואר כלים פרק ה', כן לא נטמאו בנות ישראל בזנות ובני ישראל בע"ז, וזה שאמר בסמוך נשים בציון ענו בתולות כו' בר מתלת נשים שנתעצלו ולא עשו כן ונתענו.

===יח===
'''על הר ציון כו' שועלים הלכו בו.''' אמרו עקיבא לעולם אתה מתמיה עלינו אנו בוכים ואתה משחק. חשדוהו שהוא משחק שלפי דעתו הלא בן כוזיבא הוא משיח ועל ידו יעזרו בני ישראל, א"ל כו' ושמחתי שנתקיימו דברי אוריה ולסוף דברי זכריה כו' אם גם לסוף ולזמן רחוק יתקיים דברי זכריה הנני מנוחם. ובלשון הזה א"ל עקיבא נחמתנו תתנחם ברגלי מבשר, פירוש במשיח שיש לו קודם מבשר וכדאמר פ' מי שהוציאוהו דלא אתי משיח עד שיבוא אליהו ולא בבר כוכבא שאין לו מבשר קודם.

'''כספם בחוצות ישליכו.''' במדרש פתיחתא כ"ג א"ר יוחנן אשכחת אמר כל דרומיה אמין שתין ופתיה שית מי יכיל קאים ואת אמר אוקמיה בבקעת דרא כו' עד שהביאו כל כסף וזהב שבירושלים ושפכו דימוס על רגליו כו'. הוא לימוד מרז"ל על דתות הבדויות והדיעות המוטעות שבאמת המה סתורות מעצמן מהמושכלות הראשונות ונגד המוחשות והמפורסמות, רק קיומן מפני שנשענים על דברי התורה האלדית והפלסופיא הדתית שהיה בירושלים, וכאשר נטלו זה והורום לבני עולם אשר הוא מתוק כאור השמש לעינים, עשו על זה טחי טפל הבלים ושטותים מתנגדים לעקרי התורה ויסודי הדת האמתית, ובשביל זה מתקיימים הבליהם וכזביהם וזה בקורת נמרצה.

'''פתיחתא''' ואנו ואבלו פתחיה אנינה מבפנים ואבלות מבחוץ פתחיה חורבן ראשון וחורבן שני. פירוש שראשונים נתגלו עונם ע"ז ג"ע וכו', אחרונים בעלי תורה ומצות רק שנאת חנם, וזה בראשונים אבלות מבחוץ ובאחרונים אנינות מבפנים. ועיין דברי הגר"א על הך דיפה צפרנן של ראשונים כו'.

'''ירושלמי''' פרק שלשה שאכלו הלכה ג'. ירמיה אמר כו' לזה נאה לקרות גבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק כו' שאין נורא אלא בהמ"ק כו'. פירוש בנסים שנעשו בו, ולזה אמר הר המוריה שמשם יצאה מורא לעולם (תענית) דניאל כו' ולא אמר הגבור, פירוש שלא היה יכול לאמר מטעם ירמיה שהרי לא שתק בנבוכדנצר שנעשה חיה ובבלשצר שנהרג בלילה שנשתמש בכלי המקדש כו' החזירו הגדולה ליושנה [בבלי ביומא הן גבורותיו שה אחת בין ע' זאבים כו'], וזה שאמר הכתוב ד' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, ואז יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא, פירוש יהיה בהמ"ק ונורא אתה ממקדשך, ועוז מלך [היינו גבורתו של הקב"ה] במה שמשפט אהב, היינו שיעשה משפט כתוב בגוים, וכמו שאמר ימינך ד' תרעץ אויב, ודו"ק, יזכנו ד' לזה בב"א. וכעת אינו נתגלה כבוד השי"ת, רק אחרי ההתבוננות שה אחת בין ע' זאבים כו', אבל כשיעשה השי"ת משפט, אז יקויים בקשתנו, גלה כבוד מלכותך עלינו במהרה בלא שום צורך לההתבוננות כלל. ודו"ק.

{{ניווט כללי תחתון}}


{{פורסם בנחלת הכלל}}

[[קטגוריה:מגילת איכה: אחרונים]]