עריכת הדף "מזרחי/בראשית/ד" (פסקה)

== כג ==

'''לפי שהרג את קין ואת תובל קין בנו. ''' ולפיכך לא פירשו ממנו אלא אחר המקרה הזה וזהו לפי המדרש של תנחומא שאמר שפרישותן של אלו לא היתה אלא מפני שהרג למך את קין ופחדו מהשם שמא יהרוג אותו ואת בניו אבל לפי המדרש של ב"ר שאמרו לא הרג למך כלום ונשיו לא היו פורשות ממנו אלא מפני הגזרה שנגזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות ואמרו מה אנו יולדות לבהלה כו' והוא אמר להן וכי אני הרגתי את הבל שהיה איש בקומה וילד בשנים שיהא זרעי כלה באותו עון צריך לומר שמה שלא פירשו ממנו אלא לאחר הלידה הוא מפני שלא שמעו הגזרה שנגזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות אלא אחר הלידה וכששמעו אותו פירשו ולא רצו להזדווג עוד עמו כדי שלא ילדו לבהלה וע"כ אי אפשר לומר אלא כן שאם תאמר אי אפשר שלא שמעו הגזירה הזאת מתחלה א"כ תמה על עצמך היאך רצו להנשא לו עד שתצטרכנה לפרוש מהתשמיש ומפני הטענה הזאת אין לומר ג"כ שהאמירה הזאת של ויאמר למך לנשיו קודם הלידה היתה ודרך המקראות לדבר כן כמו שפירש אצל ויאמר ה' לא ידון רוחי שאם כן היאך רצו להנשא לו ואם ישיבו שלא שמעו הגזירה עד אחר הנשואים נשיב גם אנחנו שלא שמעו הגזירה עד אחר הלידה ויהיו המקראות כסדרן או שמא רצו לקיים מצות פריה ורביה בראשונה ואח"כ תפרושנה שלא תלדנה לבהלה וכן משמע נמי מלשון הרב דקאמר ומדרש ב"ר לא הרג למך כלום ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה אבל אינו מתיישב בעיני כלל שכיון שידעו בבירור שאין תועלת בפריה ורביה הזאת שסופן כלייה וטעם המצוה הזאת אינה רק משום לא תהו בראה לשבת יצרה אם כן אין בה קיום מצוה ושמא יש לומר שאף על פי כן חייבות הן לקיים את המצוה והשם יעשה את שלו כההיא דפרק קמא דברכות דאמרי' מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה אמר ליה משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו אמר ליה בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומאי דניחא קמיה קב"ה ליעביד וכמו שאמר להון אדם הראשון כשקבל אותן למך לפניו אלא שהן היו סוברות שאין לומר זה אלא במקום קיום מצות פריה ורביה אבל אחר שקיימו אותה אין ראוי לעשות יותר כיון שסופן כלייה וכשקבל אותן למך לאדם על זה אמר להן אף על פי כן לא ימשכו עצמן והשם יעשה את שלו. וא"ת והלא מצות פריה ורביה אינה בכלל שבע מצות שנצטוו בני נח יש לומר דמשנתנה תורה בסיני בטלה מבני נח ונשארה לישראל אבל קודם מתן תורה כבר היתה המצוה הזאת נוהגת בבני נח כדאמרינן בסנהדרין פ"ד מיתות כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח ופירש"י לישראל נאמרה ולא לבני נח מסיני ואילך אע"ג דעד סיני נצטוו עליה. וא"ת אי הכי למה לא נמנית מצות פריה ורביה בכלל השבע מצות שנצטוו בני נח יש לומר כמו שתרצו התוספות בפרק ארבע מיתות קים עשה לא קא חשיב ולפיכך לא נמנית בכלל השבע מצות: