עריכת הדף "לחם דמעה/איכה/ד" (פסקה)

== כא ==

ואמר '''שישי ושמחי בת אדום וכו'.'''  אחר שהתודו ישראל על כל פשעיהם כפי הדרך האמור דבר עם בת אדום ואמור יאמר אליה שישי ושמחי בת אדום הנה בת אדום תשיש ותשמח בב' דברים אשר יש לה האח' היא החכמה שנשתבחו בה כד"א והאבדתי חכמי' מאדום וידוע כי העצה והחכמה היא העיקר גדול למלחמה כד"א עצה וגבורה למלחמה בתחלה עצה כי היא העיקרית ואח"כ הגבורה היא טפלה אל העצה כי עיר גבורים עלה חנם ויורד עוז מבטחה ורז"א שישי ושמחי בת אדום כלומר על ב' דברים יש לך לשמוח שמחה ככולה ששון על הדבר הא' ושמחה על האחר ופירש שתיהן הא' הוא על היותך בת אדום כי תשמח על איכות חשיבותך וחכמתך וגם תשיש על היותך יושבת בארץ עוץ אשר היא עיר קושטנטינה כמ"ש המתרגם והיא עיר בצורה חומה גבוה דלתים ובריח ובהיותך בתוכה תשיש בחשבך כי בהיותך בתוכה את תקרא יושבת שהוא רמז אל הישוב בקביעו' בלי פחד מטלטול וז"א יושבת בארץ עוץ כי את מחזקת עצמך ליושבת על היותך בארץ עוץ והיא עיר קושטנ"טינא דע לך כי גם עליך תעבר כוס התרעלה ב' כנגד ב' והמשוש והשמחה לתוגה ולאבל יהפך וז"א תשכרי ותתערי כנגד החכמה אשר את מתגאה בה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו ותשכרי כשכור אשר אין בו דעת ולא תבונה וכד"א יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע וג"כ כנגד הב' אשר בטחת על משענת הקנה הרצוץ אשר את יושבת בארץ עוץ עיר קונשטנטינא דע לך כי תתערי ותתרוקני ויחריבו אותך ואת חומותיך הבצורות והגבוהות ותתערי כד"א ערו ערו עד היסוד בה:

אי נמי אמר '''שישי ושמחי וגומר.'''  הנה תמצא כי יושבתי כתיב יתיר יו"ד והכונה לרמוז כי אין מי שיקיים את בת אדום להיותה יושבת על מכונה וממשלתה כי אם עון ישראל ועון בת ציון הם המקימים את בת אדום שתהיה יושבת על מכון שבתה וז"א יושבתי ביו"ד המדבר בעדו כלומר שאם את יושבת הוא בעבורי כי עונותי מקיימים אותך ביישובך וסעד לזה כי כן הוא מהפסוק דכתיב בתרי' תם עונך בת ציון וכו' ותכף פקד עונך בת אדום נמצא כי המעכב מלפקוד חטאת בת אדום הוא עון בת ציון אבל דעי באמת כ"ג עליך תעבר כוס התרעלה וכפל ואמר תשכרי ותתערי לרמוז כי לא יהיה שתכף תבא עליהם חרב נוקמת נקם ברית ותתרוקן העיר בפתע פתאום אבל בראשונה ישביע השי"ת אותם צרות רבות ורעות עד שישכר אותם מכום תרעלת הצרות צרורות בשמלותם על שכמם ואחר גמר דין הצרות רבות ורעות העולה אחריהן הוא חרב נוקמת נקם ברית כדי שתתרוקן העיר לגמרי וז"א ותתערי מלשון ותער כדה אל השוקת כי תתרוקן לגמרי מבלי איש יושב אחר אשר תהיינה שכורה מרוב הצרות כדאמרן.

'''אי'''  נמי אפשר שאמר לבת אדום שישי ושמחי כעת כי לעתיד גם עליך תעבר כוס התרעלה ולכן עתה שישי ושמחי ותשכרי ותתערי כלומר אתה עתה תתעדני נפשך בב' דברים הא' הוא המאכל והמשתה כי בכל יום ויום הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתה יין אכול ושתה ואחר האכילה והשכרות את מתעדנת בתאות וז"א תשכרי כלומר תשכרי עתה בשכרות המשתאו' וגם תתערי בעידון העריות והוא מלשון פתהן יערה לשון ערוה כאלו אמר שישי במה שתשכרי במשתאות ושמחי במה שתתערי בעריו' כי דעי כי יבא יומך וגם עלי' תעבר כום התרעלה: