עריכת הדף "
אוצר:בית המדרש/משנה/קינים/מגיש מנחה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===משנה ו=== '''האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר; ילדה זכר, מביאה שתי קנים, אחת לנדרה ואחת לחובתה. נתנתם לכהן, והכהן צריך לעשות שלש פרידים מלמעלן, ואחת מלמטן. לא עשה כן, אלא עשה שתים למעלן ושתים למטן, ולא נמלך. צריכה להביא עוד פרידה אחת, ויקריבנה למעלן, ממין אחד. משני מינין, תביא שתים. פירשה נדרה, צריכה להביא עוד שלש פרידים, ממין אחד. משני מינין, תביא ארבע. קבעה נדרה, צריכה להביא עוד חמש פרידים, ממין אחד. משני מינין, תביא שש. נתנתם לכהן, ואין ידוע מה נתנה. הלך הכהן ועשה, ואין ידוע מה עשה. צריכה להביא עוד ארבעה פרידים לנדרה, ושתים לחובתה, וחטאת אחת. בן עזאי אומר, שתי חטאות.''' '''האשה שאמרה''' בנדר '''הרי עלי קן''' שני גוזלות '''כשאלד זכר, ילדה זכר, מביאה שתי קינים,''' קן '''אחת לנדרה''' ושני הגוזלות בה לעולה, '''ואחת לחובתה,''' ממנה אחד לעולה ואחת לחטאת. '''נתנתם לכהן''' שיקריבם, '''והכהן צריך לעשות שלוש פרידים''' העולות שביניהם '''מלמעלן, ואחת מלמטן.''' '''לא עשה כן, אלא''' סבר שהם שני קיני חובה '''ועשה שתים למעלן, ושתים למטן, ולא נמלך''' איך לעשות, הרי נפסלה עולה אחת שנעשית למטה, ולכן '''צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלן''' כדין עולה. [ולא חיישינן שעשה ב' העולות של נדרה למטה, ונפסלו שניהם. דאיירי הכא בשלא פרשה אלו גוזלות לנדרה ואלו לחובתה, וממילא הראשון שעשה למטה נמשך להיות לחטאת של החובה כדינו. וכל זה כאשר שניהם הביאה '''ממין אחד.''' אבל הביאה ב' הקינים '''משני מינין''' אחת תורין ואחת בני יונה, ואין ידוע איזה עשה ראשון ואיזה שני. '''תביא שתים''' לעולה, אחד תור ואחד בן יונה. דלא ידעינן אם זה שנפסל הי' תור, וא"כ בן זוגו שנקרב בהכשר הוא ג"כ תור, וצריך לזווג לו תור, או דהוי בן יונה, וצריך לזווג לו בן יונה, כיון שנדרה להביא 'קן' ולא מיקרי קן רק שנים מאותו המין, כדתנינן לעיל סוף פ"ב "אין מביאין תורין כנגד בני יונה, ולא בני יונה כנגד תורין", אלא או שניהם תורין או שניהם בני יונה. '''פירשה נדרה,''' שאמרה אלו השנים לנדרי, ואלו לחובתי. ויש לחוש שעשה למטה שני עולות של נדרה, ונפסלו, וממילא החטאת של חובתה עשה למעלה, ונפסלה גם היא, ורק העולה שעשה למעלה כשרה. '''צריכה להביא עוד שלוש פרידים,''' שנים לעולה ואחד לחטאת. זהו כאשר הביאה קיניה '''ממין אחד.''' אבל הביאה '''משני מינין, תביא ארבע''', דלא ידעינן אי העולה של נדרה הכשרה היתה תור וצריך לזווג לה תור, או היתה בן יונה וצריך לזווג לה בן יונה. <small>[רש"י בזבחים {{ממ|[[רש"י/זבחים/סז/ב#פירשה|ס"ז ע"ב]] ד"ה פירשה}} מפרש משנה זו באופן אחר, ולשיטתו גם במשנה זו, כמו במשנה ד' לפי שיטתו, איירי שהכיר כל זוג בפנ"ע, ויודע שמכל קן עשה אחת למעלה ואחת למטה. וכך הוא מפרש המשנה: '''פירשה נדרה''', היינו שאמרה בשעת הנדר איזה מין תביא קן עולה לנדרה, ושכחה מה פירשה, שלכתחילה כדי לצאת ידי נדרה היתה צריכה להביא ב' קינין לנדרה, אחד של תורים, ואחד של בני יונה, וכיון שהביאה לכהן קן אחד לנדרה כנ"ל, וכשעשאן אחד למעלה ואחד למטה הוכשר רק אחד מהן, '''צריכה להביא עוד שלוש פרידים''', אחד מהם להשלים השני של המין שהקריב, ועוד קן מהמין השני, להשלמת נדרה. זהו כאשר הביאה לכהן ב' קיניה '''ממין אחד'''. אבל הביאה '''משני מינין''', ואין ידוע אם התורים היו של חובתה ובני היונה לנדרה, או איפכא, א"כ אף שאחד הפרידים עלה לה לנדרה, מ"מ אין ידוע מאיזה מין הוא ולכן, '''תביא ארבע''' פרידים, וממין אחד יהיו שניהם לנדרה, ומהמין השני ישלים לאותה פרידה שכבר הקריב לנדרה, והשני יהא בנדבה. (וכן המשך המשנה מפרש רש"י לפי זה, כפי שיבואר להלן). ע"כ לפירש"י].</small> '''קבעה נדרה,''' היינו שאמרה בשעת הנדר איזה מין תביא קן עולה לנדרה, ושכחה מה פירשה, ועכשיו כשבאה לצאת ידי נדרה אינה זוכרת מאיזה מין היה נדרה, שלכתחילה כדי לצאת ידי נדרה צריכה להביא ב' קינין לנדרה, אחד של תורים, ואחד של בני יונה. ולאחר שהביאה לכהן לנדרה רק קן אחד לנדרה [מלבד הקן של חובתה], וחיישינן שעשאו כולו למטה ונפסלו שניהם כנ"ל, '''צריכה להביא עוד חמש פרידים,''' ב' קינים לספק נדרה, אחד של תורים, והשני של בני יונה, ומלבד זאת תביא חטאת של חובתה כנ"ל. וזהו כאשר יודעת שהביאה לכהן קיניה '''ממין אחד,''' ויודעת איזה מין הביאנה לכהן, תביא עכשיו מאותו המין את הפרידה האחת לחטאתה. אבל אם הביאה '''משני מינין,''' ואין ידוע אם העולה שעשה הכהן לחובתה היתה מהתורים או מבני היונה. [דהקינים מתפרשות או בשעת הלקיחה ע"י הבעלים, או בשעת העשיה ע"י הכהן]. ואם העולה של חובתה היתה תור, צריכה להביא החטאת ג"כ תור לזווג לו, ואם היה בן יונה צריכה להביא בן יונה. לכן '''תביא שש''' ד' עולות לנדרה, שתי תורין ושני בני יונה, דאין ידוע מה נדרה כנ"ל, וב' לחטאתה, תור, ובן יונה, דאין ידוע איזה מין לזווג לעולת חובתה שהוקרבה כבר בכשרות כנ"ל. <small>[רש"י בזבחים הנ"ל, מפרש לפי שיטתו המשך המשנה כדלהלן: '''קבעה נדרה,''' שמלבד שהתחייבה להביא את נדרה ממין פלוני דוקא, כנ"ל, גם קבעה את נדרה, היינו שנתחייבה להביא אותו הקן של נדרה יחד עם עולת חובתה, היינו ג' פרידין. וא"כ השתא כשרוצה להשלים פרידה לעולה מהמין שכבר הקריב, צריכה לחזור ולהביא ממנו ב' פרידות, דכל מה שמביאה לנדרה לא יפחות מב', א"כ '''צריכה להביא עוד חמש פרידים,''' ד' לספק נדרה, ועוד אחד ממין חובתה, אע"פ שכבר הקריבה חובתה, אבל קביעות נדרה מחייבת אותה להביא בשעת הקרבת נדרה, אותו מין כנגד קרבן של חובתה, וצריך שיהיה גם מאותו המין שהקריבה חובתה, אם תור, תביא תור, אם בן יונה, תביא בן יונה. זהו כאשר הביאה ב' קיניה '''ממין אחד,''' וידוע לנו איזה מין הוא, וממנו מביאה גם השתא כנגד חובתה כנ"ל. אבל הביאה '''משני מינין,''' ואין ידוע אם התורים עלו לחובתה או בני היונה, א"כ האחד שמביאה כנגד חובתה ממין חובתה, אינה יודעת אם הוא תור או בן יונה, ולכן '''תביא שש,''' ד' עולות לנדרה, שנים תורין ושנים בני יונה כדלעיל, וב' כנגד עולת חובתה, תור ובן יונה, דאין ידוע איזה מין היה חובתה. (עד כאן הפירוש לרש"י)].</small> '''נתנתם לכהן ואין ידוע מה נתנה,''' תורין או בני יונה, '''הלך הכהן ועשה, ואין ידוע מה עשה,''' איזה מין עשה, ואם עשאם למטה או למעלה, ואפשר שגם עולת חובתה לא הקריב למעלה בכשרות, ומאידך אפשר שהקריב חטאתה בכשרות ולא עולתה, '''צריכה להביא עוד ארבע פרידים לנדרה,''' כנ"ל דמביאה שני תורין ושני בני יונה, לצאת נדרה, ב' עולות מאיזה מין שקבעה ואינה זוכרת. '''ושתים לחובתה,''' או תורין או בני יונה שיעשה אותם עולה, דלמא הקריב תחילה חטאתה למטה בכשרות מאחד המינין, וצריכה להביא עולה מאותו המין לזוג לו, '''וחטאת אחת.''' מאיזה מין שתרצה, שאפשר שלא הקריב למטה להיות לחטאתה, וצריכה עתה להביאה, ואיזה מין שתביא יהא לו עולה לזיוג אחד מהעולות שהביאה עכשיו. והא דלא חיישינן שהוקרבה עולתה בכשרות ממין מסוים, ונצריך אותה להביא ב' חטאות כדי שאחד מהם יהא לזיווג לו, הוא משום דקיי"ל לעיל ספ"ב דאם הביאה אחד תור ואחד בן יונה הכל הולך אחר החטאת. '''בן עזאי אומר שתי חטאות.''' ביארו המפרשים דבן עזאי לטעמי' לעיל ספ"ב דאמר הולכין אחר הראשון, ואם הפרישה הראשון מין תור לעולה תכפול חטאתה. והכי נמי כאן שהקינין נתפרשו בשעת ההקרבה [כדקיי"ל {{ממ|[[בבלי/יומא/מא/א|יומא מ"א ע"א]]}} שהקינין מתפרשות או בשעת לקיחה או בשעת הקרבה], אם הוקרב הראשון מין תור לעולה, צריך לכפול ולהקריב תור לחטאת, ולא הולכין אחר החטאת לומר שיקריב עולה בן יונה כמו החטאת. כיון שהעולה היתה ראשונה. וא"כ ה"נ חיישינן דהקריב הכהן את עולתה בכשרות, וצריכה להביא החטאת דוקא ממין העולה, ולכן צריכה להביא ג"כ ב' חטאות [וחטאת העוף באה על הספק, אבל אינה נאכלת]. <small>וממשנתינו שמענו שאין מעכב שיהיו ב' הגוזלות יחד חיים, דאפילו אחר שכבר הוקרב אפשר לקחת זוג לשני, רק שצריך שיהיה מאותו מין. ['''ולא כמו בשני שעירים של יוה"כ''']. ולפ"ז מה ששנינו לעיל {{ממ|רפ"ב}} "יקח זוג לשניה" פירושו רק שיצרף לה אחר, שיהיה אחד מהם עולה ואחד חטאת. [וגם נכלל בזה שהשני שיקריב יהיה כמין שלה, אף שהלכה זו נזכרת במשנה רק אח"כ בספ"ב].</small> '''אמר ר' יהושע, זה הוא שאמרו, כשהוא חי קולו אחד, וכשהוא מת קולו שבעה. כיצד קולו שבעה, שתי קרניו - שתי חצוצרות, שתי שוקיו - שני חלילין, עורו - לתוף, מעיו - לנבלים, בני מעיו - לכינורות, ויש אומרים אף צמרו - לתכלת. רבי שמעון בן עקשיא אומר, זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן, שנאמר מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן, שנאמר, בישישים חכמה ואורך ימים תבונה:''' '''אמר רבי יהושע, זה הוא שאמרו, כשהוא חי קולו אחד, וכשהוא מת קולו שבעה. כיצד קולו שבעה,''' מ'''שתי קרניו - שתי חצוצרות''' (2), מ'''שתי שוקיו -''' עושים '''שני חלילין''' (4)''', עורו -''' משמש '''לתוף''' (5)''', מעיו - לנבלים''' (6)''', בני מעיו - לכנורות''' (7)'''. ויש אומרים, אף צמרו - לתכלת.''' והכי נמי הכא, כשקבעה ואין ידוע מה נדרה, ואין ידוע גם כן מה הקריבה, וכיצד הוקרב, כדי לצאת ידי חובתה, צריכה להביא [בנוסף על מה שכבר הקריבה], ז' גוזלות לת"ק, וח' גוזלות לבן עזאי, כנ"ל. '''רבי שמעון בן עקשיא אומר זקני עם הארץ, כל זמן שמזקינין, דעתן מטרפת עליהן, שנאמר''' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יב#כ|איוב פרק י"ב פסוק כ']]}} '''מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין, דעתן מתישבת עליהן, שנאמר''' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יב#יב|שם פסוק י"ב]]}} '''בישישים חכמה ואורך ימים תבונה.''' {{מרכז|'''נשלמה מסכת קנים'''}} {{מרכז|<nowiki>~~~~~~~</nowiki>{{ש}}<nowiki>~~~~~</nowiki>{{ש}}<nowiki>~~~</nowiki>{{ש}}~}} {{מרכז|כתבתי בחמלת ד' עלי משה גבריאל בן הרב פסח יהודה שנברגר}} {{מרכז|בס"ד יום ט' עד י"ב לחודש כסליו תשס"ה}} {{מרכז|חזרתי והדפסתי שנית עם הוספות בחמלת ה' עלי מאז ועד עתה}} {{מרכז|היום ט"ו לחודש אייר תשע"ב}} {{מרכז|שוב ערכתי לדפוס בס"ד לקראת הלימוד במסגרת דף היומי בשלישית}} {{מרכז|חודש תשרי תש"פ}} [[קטגוריה:אוצר - בית המדרש]] [[קטגוריה:מפרשי המשנה: קינים]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף