עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יח" (פסקה)

== יט ==

'''ואל אשה. ''' לחייב על כל אשה ואשה {{תוספת|מח|ר"ל אם בא בשוגג על עריות הרבה בהעלם אחת [היינו קודם שנתודע לו שבא על הערוה בא על ערוה אחרת] חייב על כל אחת, ולא נימא כיון שכולם שם אחד כולל להן היינו איסור ערוה יתחייב חטאת אחת על כולן אלא חייב על כל אחת ואחת, ומדייק זה ע"ד סמך מלשון ואל אשה, דהיה יכול לכתוב בקצור ולנדה בנדת טומאתה לא תקרב, ומדכתיב ואל אשה משמע שחלק הכתוב ענינה שחייבין עליה בפני עצמה, וממילא ילפינן לכל עריות שג"כ חייבין על כל אחת בפ"ע, דגם נדה היא ככל עריות, ועוד יבא דרשה מענין זה בפרשה קדושים בענין אשת אחיו, יעוי"ש.}}. (מכות י"ד א').

'''לא תקרב. ''' תנא דבי אליהו, מעשה בתלמיד אחד שמת בחצי ימיו והיתה אשתו שואלת בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה מפני מה מת בחצי ימיו, ואמרתי לה, בתי, מהו אצלך בימי לבונך, אמרה לי, אכל עמי ושתה עמי וישן עמי בקירוב בשר ולא עלתה דעתו על דבר אחר, אמרתי לה, ברוך המקום שהרגו שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה ואל אשה בנדת טומאה לא תקרב {{תוספת|מט|וכל זמן שלא טבלה הרי היא בנדותה כמבואר לפנינו סוף פ' מצורע. וכלל ביאור אגדה זו והנוגע ממנה לדינא ביארנו לעיל בפ' ו' בדרשה לא תקרבו לגלות ערוה, יעוי"ש.}}. (שבת י"ג ב').

'''לא תקרב. ''' תניא, איזהו סייג שעשתה תורה לדבריה בנדה, הרי הוא אומר, ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות עדותה, יכול יחבקנה ויגשקנה וידבר עמה דברים בטלים וישן עמה בבגדים ת"ל לא תקרב {{תוספת|נ|ביאור הענין דלא נימא דכיון דכתיב לא תקרבו לגלות ערוה הוי עיקר האיסור רק גילוי ערוה אבל קירוב בעלמא כמו הא דחשיב בזה אין בכלל איסור קמ"ל דגם הני בכלל איסור משום הרגל דבר. ונראה דלמד כן משום דאי ס"ד דאין בזה כל איסור לא הול"ל כלל לא תקרבו אלא לא תגלו ערוה, וע"ע מש"כ בענין זה בס"פ מצורע בפ' והדוה בנדתה ולעיל בפ' ו'.}}. (אדר"ן פ"ב).

'''לא תקרב לגלות. ''' הרי זו אזהרה לבועל נדה מן התורה {{תוספת|נא|איצטריך לפרש זה משום דקי"ל אין עונשין אלא א"כ מזהירין.}}. (שבועות י"ח ב').

'''לא תקרב לגלות. ''' היא בל תקרב היא בל תגלה {{תוספת|נב|הכונה להביא ראיה שגם היא מוזהרת על הקירוב בה בנדותה. והראיה היא דכמו גבי ביאה מבואר שגם היא חייבת כמש"כ בפ' קדושים מות יומתו שניהם, כמו כן גבי קירוב. גם י"ל בכונת הירושלמי דהאי תקרב דהכא הוא לנסתרת, והכונה לא תקרב היא לתכלית גלוי ערוה, ועי' בסה"מ להרמב"ם מל"ת שנ"ג ברמב"ן ומג"א באור אחר בדברי הירושלמי בזה.}}. (ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ז).