עריכת הדף "מלבי"ם/דברים/יז" (פסקה)

== יט ==

<small>[לז]</small> '''והיתה עמו''' , מוסב על התורה, ''' וקרא בו''' , מוסב על הספר, שבמעמדות שא"א שיקרא בו בספר כמו בעת מלחמה ודין ואכילה בכ"ז יהיה הספר עמו, והתורה עצמה ר"ל עניניה לא ימושו מזכרונו שזה מרמז במ"ש והיתה בלשון נקבה על למודי התורה, ושיהיה גם הספר עמו מרמז במלת עמו, שהתורה ולמודיו הם בלבו לא עמו, ובעתות הפנאי וקרא בו בספר, וזה יהיה ''' כל ימי חייו''' , ר"ל משך זמנו בתבל, וכבר בארתי בפ' ראה ע"פ למען תזכר את יום צאתך מא"מ כל ימי חייך איך ממלת כל ימי מבואר גם בלילות:

<small>[לח]</small> '''למען ילמד ליראה את ה'''' , מבואר שיראת ה' נסבבת מלמוד התורה שעל ידה יודע לו גדולתו של יוצר בראשית וטובו וחסדו והשגחתו עליו וישוה ה' לנגדו תמיד ועי"כ יירא מהמלך הגדול הצופה עליו תמיד ורואה במעשיו, וז"ש בסנהדרין (דף כב) אותה שנכנסת ויוצאת עמו עושה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד, וזה מביא לידי יראה מה' העומד נגדו תמיד, וכמו שכתבתי בפ' עקב על פסוק מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה, ויראה זו מביא לידי שמירה שישמר מעבור על מל"ת מיראת ה', ומן השמירה בא לידי עשיה של מ"ע כמ"ש ליראה, לשמור, לעשותם, ומפרש מ"ש לבלתי רום לבבו מאחיו היינו שבעניני שמירת התורה לא ירום לבבו והוא שוה בזה ככל אחיו, ואין הבדל בזה בין המלך ויתר אחיו, ודוק מינה שרק בעניני שמירת חוקי התורה הוא שוה לאחיו אבל בענינים שהם מחוקי המלוכה ירום לבבו מאחיו שפורץ לו דרך וכו' וכן ביתר משפטי המלוכה שמשונים מדיני התורה, וזה שסיים לבלתי רום לבבו מאחיו ולא משל הקודם (כצ"ל) דהיינו בדברים שנאמר קודם לכן (מ"ש מכאן אמרו מלך פורץ וכו') אינו שוה לאחיו, וז"ש ולבלתי סור מן המצוה, ר"ל בזה לא ירום לבבו מאחיו שלא יסור מן המצוה ימין ושמאל בזה שוה לכל אדם, ובגי' הגר"א לבלתי סור מן המצוה אפי' מצוה קלה של נביא, ימין ושמאל אפי' אומר על ימין שהוא שמאל ושמאל ימין: