עריכת הדף "
מגדל עוז/איסורי ביאה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == '''בן תשע שנים ויום אחד וכו' עד שנאמר בקורת תהיה והביא את אשמו.''' פרק ארבעה מחוסרי כפרה:<br>''' כתב ''' הראב"ד ז"ל זה שבוש שלא מצינו וכו' והכי איתא בכריתות עכ"ל: ''' ואני ''' אומר מעולם לא יצא מפיו לשון זה וכי פה קדוש יאמר דבר זה והלא משנה שלימה היא בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה מה בין שפחה חרופה לבין כל העריות שלא שוותה להן לא בעונש ולא בקרבן ע"כ. הא למדת שהעונש אינו קרבן וכל קבלת האמת בידינו כי העונשין הם המלקיות והכריתות ומיתות ב"ד כדקי"ל השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה והן האזהרות שיש בהן עונשין אבל הקרבן מצות עשה היא ולא הושוו בהן איש ואשה שהרי היא פטורה מכל מצות שהזמן גרמא, ועוד שנינו שם בפירוש הכלל הזה ופרטו כל העריות אחד האיש ואחד האשה שוין במכות ובקרבן ובשפחה לא השוה את האיש לאשה במכות ולא האשה לאיש בקרבן אלמא עונש מכות הוא וזה פשוט וממילא איפשיטא לן שאינן שוין ויאמר בפיו הראב"ד ז"ל שהן שוין. ומ"ש הכותב ותמה על הקטן בתחילת דבריו ולבסוף הביא ראיה דהא מקשו להדדי ואינו מעמיק יפה בצורת ההלכה הזאת פרק ארבעה מחוסרי כפרה <small> {{ממ|דף י"א}} </small> ובהשואה היא דת"ר בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן ובחילוק שהתחלנו שנינו סוף הפרק כל העריות אחד גדול ואחד הקטן פטור ומתמהינן עלה בגמרא והכא קטן חייב פי' וכי קטן חייב בשפחה והא איתקשו להדדי כדאמרינן לעיל אין האשה לוקה אין האיש מביא אשם ומהדרינן אר"י הכי קתני כל העריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור וגדול חייב והכא גדול נמי פטור כלומר אם היא קטנה דפטורה ושיילינן מאי טעמא דהא מקשו להדדי ופירושו כמו שכתבתי שאם אין האשה לוקה אין האיש מביא אשם וכן פירש"י ז"ל אבל לעולם קרבן הוא מחוייב ודין הוא שהרי אף היא היתה מחוייבת קרבן נמי מקטנותה אי לאו דילפינן מבקורת תהיה שהיא במלקות ולא האיש ואין מלקות לא בקטן ולא בקטנה אלא על כרחין היא מיירי בגדולה ושיילינן עלה ואימא הוא דמיעטיה קרא [ממלקות] אבל היא תילקי ותיתי קרבן ומהדרינן והביא את אשמו כתיב כלומר ולא פרט והביא האיש דנימא דוקא עד שיהיה איש ולאפוקי קטן ולא אמר ג"כ האשם דמשמע בין האיש בין האשה אלא אשמו כתיב הוא לשון זכר דמשמע דוקא האיש מביא ולא האשה ודינא כדקאי קאי כשהיא גדולה והוא קטן היא חייבת בקרבן אלא מה שראוי לדקדק דבקרבנות כתיב רצון וכתיב לרצונכם תזבחוהו והיאך יביא הקטן קרבן ואכתי לאו בר רצון הוא. והנני משיב כי ע"כ דקדק ר"מ ז"ל וכתבו פ"ד דהלכות שגגות וז"ל בן תשע שנים כו' עד ויראה לי שאינו מביא עד שיגדיל והוא בן דעת עכ"ל: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף