עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/תפילה" (פסקה)

== תפילת שמונה עשרה ==
=== מלך עוזר ומושיע ומגן. בא"י מגן אברהם ===
הנה מקור הלשון "מגן אברהם" היא ממה שהקב"ה אמר לאברהם (בראשית טו, א) "אנכי מגן לך". ויש להעיר שיתכן שמה שאנשי כנסת הגדולה סידרו את 'מגן' אחרון ["עוזר ומושיע ומגן"], הוא כדי שתהיה 'מעין החתימה סמוך לחתימה', ולכן הסמיכו את 'ומגן' לחתימת 'מגן אברהם'. ויש להעיר שבברכת 'אתה חונן' בנוסח אשכנז אין זה כך, שהלא מתפללים "חננו מאתך דעה בינה והשכל. בא"י חונן הדעת". היינו שלא הסמיכו את ה'דעה' לסיום הברכה. ואכן לנוסח ספרד מיושב, שנוסח הברכה הוא "חננו מאתך חכמה בינה ודעת. בא"י חונן הדעת".

=== מלך ממית ומחיה ===
נראה שהטעם שהוזכר כאן "ממית" לפני "מחיה", משום שהכוונה ב"מחיה" היא לתחיית המתים - שהיא אחר המיתה, וכפי סיום הברכה "בא"י מחיה המתים"; ולא לכך שהשי"ת בורא ומחיה אותנו מאז לידתנו ובכל רגע ורגע.

היינו, שלמרות שהמפרשים ביארו בתיבות "מחיה מתים אתה וכו'" שבתחילת הברכה, שהכוונה היא שהשי"ת מחזיר את נשמתינו בכל בוקר לאחר השינה (ראה אבודרהם); וכן בהמשך הברכה "מחיה מתים ברחמים רבים", ביארו שהכוונה היא שהשי"ת מאריך את ימיהם של אלו שנגזרה עליהם מיתה וקיצם קרב (ראה ריטב"א תענית ב.), אך כאן הכוונה היא לתחיית המתים כפשוטה.

שוב ראיתי בשם פי' דובר שלום שביאר בזה, שגם כשהקב"ה ממית - זה בכדי להקים את האדם לתחיה לחיים מעולים יותר, שע"י המיתה מתכפרים החטאים. ומבואר שאכן הבין כדברינו, ופשוט. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)

=== לשונות "סליחה" ו"מחילה" ===
בתפילת שמונה עשרה אנו מבקשים: "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי מוחל וסולח אתה". ויש להעיר שבתחילת הברכה אנו מקדימים לשון סליחה למחילה, ואילו בסיום הברכה אנו הופכים את הסדר - "מוחל וסולח".

ונראה ליישב, שהלא ידוע שהחילוק בין סליחה למחילה הוא, שסליחה הינה ביטול גמור של העוון ללא הותרת רושם - ולכן היא מוזכרת ביחס לחטאים שהם בשוגג, ואילו במחילה נשאר רושם מהעבירה - ולכן היא מוזכרת לגבי פשעים במזיד. וא"כ מובן היטב שאכן בשני חלקי הברכה מתחילים לבקש מן הקל אל הכבד, ולכן בתחילת הברכה שמוזכרים ה'חטאים' וה'פשעים' - מקדימים לבקש על החטאים הקלים שהיו בשוגג, ואח"כ מוסיפים לבקש על הפשעים שבמזיד - וזהו מהקל לכבד, ואילו בסיום הברכה שלא מוזכרים להדיא ה'חטאים' וה'פשעים' אלא רק עצם הסליחה והמחילה, מוזכרת קודם המחילה שהיא יותר קלה שהלא נשאר בה רושם, ואח"כ מוסיפים לבקש שהקב"ה יסלח לגמרי ללא השארת רושם - והיינו שכאן זוהי הצורה של הבקשה מהקל לכבד, ודו"ק בזה.

שוב התעוררתי לדבר נוסף בהקשר לזה, בנוסח הברכה האמצעית שבמוסף של ראש חודש, "למחילת חטא ולסליחת עון"; והדבר צריך ביאור, שהלא כידוע 'חטא' הוא בשוגג, ואילו 'עון' הוא במזיד, וא"כ לכאו' היה מתאים יותר לכתוב להיפך - "לסליחת חטא ולמחילת עון", שהלא סליחה הינה ללא שנשאר רושם, ודבר זה מתאים לחטא שבשוגג, ואילו במחילה נותר רושם, וזה מתאים יותר לעון החמור יותר. ועיין בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)

=== ותן טל ומטר לברכה ===
הנה הכהן גדול בתפילתו בקודש הקדשים ביום כיפור - האדם הקדוש ביותר בזמן הקדוש ביותר ובמקום הקדוש ביותר - מתפלל שלא תישמע תפילת עוברי דרכים המבקשים שלא יירד גשם. וכבר נתבאר בזה במק"א (בראשית יט, כא) שרואים מכך שלולי תפילתו של הכה"ג היתה מתקבלת תפילתם אשר היא מעומק הלב. וכעת נראה להעיר בזה הערה נוספת, והיא שרואים מכך שאין להתפלל שלא יירד גשם כגון כאשר האדם נמצא מחוץ לביתו ללא מטריה, שהלא מכך שחז"ל תיקנו שהכה"ג יתפלל שלא תישמע תפילת העוברי דרכים - משמע שתפילתם הינה תפילה שאיננה ראויה. ונראה שאין לבקש גם שאותו הגשם יירד בזמן אחר או במקום אחר היותר נצרך לגשם, שהלא אם תפילה באופן כזה היא כן בסדר, אף העוברי דרכים שבזמן ביהמ"ק יכלו לבקש כן, ומשמע מתפילתו של הכה"ג שגם בכה"ג זוהי תפילה שאיננה ראויה.

ויש להוסיף בזה מה ששמעתי על אחד מגדולי המשגיחים בדור האחרון, שבכל ימי החורף היה הולך עם מטריה, ואף בימים שאינם גשומים, באמרו שמכיון שהוא מתפלל בברכת השנים שיירד גשם, הוא רוצה שמבחינתו הוא תמיד ירצה בירידת הגשמים, ושלא יחשוש 'להתקע' בגשם ללא מטריה, ודו"ק בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)