עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/קסז" (פסקה)

==יח==

יח) ועפ"י זה יש לפרש דברי הראב"ד, דבקידושין בעינן רצון, רוצה אני, דמשום סברא אגב אונסי' [ואינו מפסיד כלום בקידושין, דיכול לגרשה בע"כ חשוב כמו זוזי כמו שפירשב"ם] גמר ומקדש, כיון שהוא אומדן כוונת הלב הוי מקדש בלא עדים, אך כשאומר רוצה אני אתינן עלה משום דברים שבלב אינו דברים, ואפילו באמת לא נתרצה חשוב רצון מה שאומר רוצה אני ויש כאן עדים. והשתא לא קשה מגט מעושה, דהתם שעשאוהו ב"ד עד שגירש בפניהם וכשראו ב"ד א"צ עדים, דלא תהא שמיעה גדולה מראי', וכיון שעדים מועילים לקיום קידושין כ"ש ב"ד, וב"ד יכולים לדון עפ"י אומדנא, דאגב אונסי' ומחוייב חשוב כמו זוזי, או שאינו מפסיד כלום הוי כמו זוזי כפירשב"ם] גמר ומגרש, ולא בעי רוצה אני, ובנתן הוא ואמרה היא, אפי' קידשה בפני שלשה, מי עשאן ב"ד לכך, ולא מצינו בש"ס ב"ב (קי"ג) רק גבי שלשה שנכנסו לבקר החולה ביום, רצו עושין דין, משום דהתורה עשאום ב"ד, כדיליף שם מקרא דוהי' לכם לחקת משפט וכמ"ש התוס' שם, דאינו יכולין הבנים לומר לפני ב"ד הגדול, או לפני ב"ד חשוב שבעירי נדון, דהתורה עשאם דיינים בע"כ של בנים, ע"כ מהני ראייתם בלא עדים, או לב"ד הקבועים לקה"ח או לדיני נפשות, אבל בלא זה מי עשאם ב"ד, אך בגט מעושה שב"ד מומחין כופין אותו לגרש, בזה שפיר נאמר דמהני ראייתם הגירושין עם אומדן דעתם לקיום הגירושין ודו"ק: