עריכת הדף "תורה תמימה/שמות/כ" (פסקה)

== כ ==

'''לא תעשון אתי. ''' לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום, כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש, חמה ולבנה כוכבים ומזלות {{תוספת|קב|פשוט דמדייק הלשון אתי שאינו מכוון בפשיטות לענינו והול"ל לא תעשו לכם, ודריש שלא יעשו לאלוה אלה אשר אתו במחיצתו, כדמפרש, ועיין ביו"ד סי' קמ"א.  ומה דכתיב בתחלת הפסוק לא תעשון בנו"ן לבסוף ובסוף הפסוק לא תעשו בלא נו"ן, י"ל ע"פ המבואר בסוגיא ולעיל בפסוק ד' דבפרשה זו כלול עשיית צורה אף קטנה שבקטנות כמו תולעת קטנה וסוף הפסוק הזה בא להורות איסור צורות גדולות שבביהמ"ק, כגון כרובים, כפי שיתבאר, וידוע דאותיות האמנתי"ו הבאות בסוף התיבה מירות על הקטנת הפעולה או השם שבאותה התיבה, ולכן בתחלת הענין דמתרבה אף בריה קטנה כתיב לא תעשון בנו"ן ובסוף דמרבה צורות גדולות כתיב לא תעשו.}}. (ע"ז מ"ג ב׳).

'''לא תעשון אתי. ''' כל הפרצופין מתרין חוץ מפרצוף אדם, מאי טעמא, אמר רב הונא בריה דרב יהושע, דכתיב לא תעשון אתי – לא תעשון אותי {{תוספת|קג|עיין מש"כ בדרשה הקודמת בטעם דיוק הלשון אתי ודריש אותי ע"ד רמז ע"ש הכתוב בצלם אלהים ברא אותו. ועיין מדינים אלה ביו"ד סי' קמ"א, ומה שנתפשט המנהג עתה לצור תמונת פני אדם הוא ע"פ הרא"ש דלא אסור רק ציור תמונת גוף שלם אבל תמונת הפנים לבד מותר, וגם מעיקר הדין אינו אסור רק צורה בולטת, אבל כנודע חסידים הראשונים בדורות הקודמים לא הניחו לצייר דמות פניהם כלל.}}. (ע"ז מ"ג ב׳).

'''לא תעשון אתי. ''' ר' עקיבא אומר, לא תעשון אתי כדרך שאחרים עושין, כשהטובה באה עליהם הם מכבדים את אלהיהם, וכשהרעה באה עליהם הם מקללים אותם, אבל אתם בין בטובה בין ברעה – תתנו הודאה {{תוספת|קד|ומסיים במכילתא וכן בדוד הוא אומר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ונראה דסמיך על הפסוק דכתיב מקודם צרה ויגון אמצא, ר"ל אפילו בשעת צרה ויגון אקרא ג"כ בשם ה'. ובר"פ הרואה בברכות נ"ד א' איתא בענין זה כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה, ובערוך ביאר ענין זה כי הרעות שמביא הקב"ה על האדם לטובתו הן שהן כפרות לעונותיו, כאדם שמצער עצמו בהקזת דם אע"פ שרפואתו היא, ועיין באו"ח סי' רכ"ב ס"ג.}}. (מכילתא).

'''אלהי כסף וגו'. ''' וכי של עץ שרי, אמר רב אשי, אלוה הבא בשביל כסף ואלוה הבא בשביל זהב {{תוספת|קה|רומז לדיינים המתמנים בעזר שוחד לאנשי העיר, ודריש אלוהי על דיינים מלשון ונקרב בעל הבית אל האלהים, עד האלהים יבא דבר שניהם, אלהים לא תקלל (פ' משפטים) דקאי על דיינים, ועיין בדרשה הבאה.}}. (סנהדרין ז׳ ב׳).

'''אלהי כסף וגו'. ''' ר' מנא הוי מיקל לאילין דייניא דמתמנין בכסף {{תוספת|קו|ר"ל היה מיקל בכבודם ומזלזלם, וכמבואר בירושלמי כאן שאין עומדין מלפניו ואין קורין אותו רבי והטלית שעליו כמרדעת של חמור.}}, ור׳ אמי קרא עליהון אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם {{תוספת|קז|עיין מש"כ בדרשה הקודמת דאלוהי שבכאן רומז לדיינים, ולכן המצוה לזלזל בהם משום דהכתוב קראן אלהי כסף ונדמו לעבודת כוכבים שמצוה לזלזל בה, ועיין מענין זה בחו"מ סי' ח'.}}. (ירושלמי בכורים פ"ג ה"א).

'''לא תעשו לכם. ''' בה ת"ל [לכם] שלא תאמר הואיל ונתנה תורה רשות לעשות בבית המקדש {{תוספת|קח|היינו הכרובים כדכתיב ועשית שנים כרובים זהב.}} הריני עושה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ת"ל לא תעשו לכם {{תוספת|קט|מדייק מדכתיבא האזהרה בלשון רבים{{הערה|כ"פ גם ב[[מלבי"ם/{{כאן}}#כ|מלבי"ם]] מדתפס לשון רבים, אבל עי' [[גור אריה/{{כאן}}#כ|גור אריה]] דמפיק ליה מלכם יתירה, ועי' [[משכיל לדוד/{{כאן}}#כ|משכיל לדוד]].}}, ומכאן ראיה למש"כ הב"י ביו"ד סי' קמ"א בשם רבינו אליקום דאין לצייר בביהכ"נ צורות האסורות [ע"ל בפ' זה בדרשה לא תעשון אתי] שלא יהא נראה כמשתחוה להם, יעו"ש, אבל לדעתי צ"ע מר"ה כ"ד ב' דפריך בענין זה ומי חיישינן לחשדא והא ההוא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא [עיין במפרשים{{הערה|עי' בית שאול {{ממ|[[בית שאול/פסחים/י#ח|פסחים פ"י מ"ח]]}}.}} טרחו הרבה בפירוש דשף ויתיב, ול"נ דהם מלה אחת וצ"ל דשפיתיב, דבאמת מבואר בספרים שכן נקרא חלק עיר בנהרדעא] דהוי בה אנדרטא וכו', ומשני רבים שאני דליכא חשדא, וכ"פ הרא"ש בסתמא דברבים ליכא חשדא, וצ"ע.}}. (מכילתא).