עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/כ" (פסקה)

==יז==

טו"ב) ובקונ' שד"ח במכתב ו'{{הערה|לעיל {{ממ|[[שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/ז|ס"ק ז]]}}.}} האריך להקשות בשבת שם קל"ג ב' מה"ד דם מיפקד פקיד ופרש"י ואין כאן איסור תורה ומש"ה שרי והקשה לשיטת רש"י ע"ג ב' הוי לי' מפרק ואיסור דאורייתא ורצה הרב מקלעצק לומר דשרי בכלי נמי הלכך בכלי הוה מפרק כדרכו ובפה הוה מפרק כלאח"י והוה ס"ד דבמקום צערא דתינוק לא גזרו זת"ד ובמכ"ת רוצה לבנות בנין חדש על יסוד רעוע וכתב הרא"ש פרק ואלו מגלחין סימן כ"ח {{ממ|הובא ביד מלאכי ובשד"ח כללי הפוסקים}} שאין לעשות בנין בלא יסוד ולומר סברות רחוקות ודחוקות מכח קושי' ואם יש תירוץ להקושיא יתרועע היסוד ונפל הבנין עי"ש ויסוד דבריו א"א לאמרו דהרי רב יוסף כתובות ב' א' ב"ב קל"ד ב' אמר מרי' דאברהם תלי תניא בדל"ת ופירש הרשב"ם תולה טעמו בדבר שאינו במשנה ובברייתא עי"ש והאיך סא"ד לפרש דלכך התירו למצוץ בשבת דהוא בפה והוי כלאח"י בזה מבחול שמוצץ בכלי הלא לא תניא כלל במשנה או בברייתא דבחול מוצצים בכלי ובשבת מוצצים בפה ושחלוק בזה שבת מבחול וכדקתני גבי כמון ואיספלנית וזילוף דשאני שבת מבחול ורש"י דרכו לפרש והכא סתים לה ועיקר חסר מן הספר ובכ"מ דאשמעינן התירא דכלא"י מפרש לה עיין שבת ע"ג ב' רש"י ד"ה אין דרך כתובות ס' א' עי"ש ועיין עירובין ק"ג א' רש"י ד"ה אם בכלי עי"ש ובכ"מ. ולענין מפרק אם אורחיה בפה עי"ה במג"א סימן של"ו סקי"א ובמחה"ש שם מ"ש ובפמ"ג שם הביא בשם ת"ש ובבכ"ש שבת ע"ג ב' דכתבו מפורש דאורחי' גם בפה והביא ראיה לזה עי"ש ועיין תשובת שואו"מ מהדו"ק ח"ב סימן קמ"ו עש"ה ובכתובות ס' א' דם שבין השיניים מוצצו והוי בפה ואין שייך לחלק בין שלו לחבירו עיין עירובין ק"ג ב' מה לי הוא מה לי חבירו ובתוספות שם דגבי בהמה איכא דמיאוס משמע דלחבירו לא שייך הסברא דמיאוס עי"ש ואכמ"ל:

ומ"ש הרב מקלעצק בפ"ק דכתובות ה' ב' ללישנא דמיפקד פקיד דעדיף להוציא הדם ע"י אצבע וכדאמרינן גבי תמר באצבע מיעכ' וע"י בעילה הוי כלאח"י ובמקו' מצוה ל"ג זת"ד עיין תשובת יהודה יעלה או"ח סי' ע"ז מבוא' עד"ז עש"ה ולענ"ד לא נהירא דבאצבע מיעכה זהו מיעוטא ובמועכות של בית ר' ותמר מיעכו בעצמן ועיין שבת קמ"ד א' של בית מנשיא עי"ש בגמרא ורש"י ותוספות עש"ה עכ"פ א"ת דהוי אורחי' ע"י אצבע הוי אורחיה ע"י בעילה ג"כ כרובא דעלמא ואיך תאמר ע"ז דהוי כלאח"י ועיין שבת י"א ב' תוד"ה ואם יצא שכתבו שדרך להוציא המאכל בפה עי"ש:

ובעיקר הקושיא לשיטת רש"י דהוה ליה מפרק כבר האריכו בזה בספרן של צדיקים עיין בספר ישועות יעקב באו"ח סימן שט"ז אות ו' עש"ה ובספר מנחת חינוך מצו' ל"ב בקונטרים מוסך השבת הקשה הקו' לשי' רש"י והרמב"ם עי"ש מה שתי' דאתיא אליבא דרבנן:

[אמר המחבר אפריון נמטיי' כי עיינתי במנחת חינוך בפ' יתרו מצוה ל"ב בקונטריס מוסך השבת וראיתי במלאכת הדש בדמ"ו ע"ב {{ממ|ד"ה וכתב עוד הרמב"ם}} שהקשה כקושית הגאון מקלעצק יצ"ו דהא לשיטת רש"י גם בפקיד חייב משום מפרק תולדה דדש ותירץ אך נראה לי דממשנ' אין ראיה דאמרינן מיפקד פקיד דאתיא כרבנן דלא שייך מפרק באינו גידולי קרקע לכן אמר האי דלא מייץ וכו' גם הסוגיא דכתובות ד"ה ב' דאיבעיא לן אי מיפקד פקיד או חבורי מיחבר אתיא אליבא דרבנן דלא שייך מפרק באינו גידולי קרקע אבל לר"י חייב וכו' וכל הסוגיא שם אליבא דרבנן וכו' אלו תדב"ק עלץ לבי שזכיתי לדעת הגאון מנח' חינוך שלדעת רש"י הסוגיא דפר"א אתיא כרבנן ואעש מטעמים משום דסתם משנה דתני ומוצצין הוא ר"מ ב"פ דר"י וכו' וגם סוגיא דפ"ק דכתובות מוקים לה הג' מנחת חינוך אליבא דרבנן ולא קשיא קושית הג' יצ"ו:

וראיתי עוד במנחת חינוך {{ממ|שם בסוף ד"ה הדש}} שכ' שהתוספות כתבו דרש"י פוסק כר"י דיש דישה באינו גידולי קרקע וכ' ע"ד אבל אפשר שסובר כהרמב"ם דבהרמב"ם אנו מוכרחים לומר דהוי גידולי קרקע שהרי פסק בפירוש דאין דישה אלא בגידולי קרקע וכ' ההמ"ג שסובר הרמב"ם דבהמה חיה ועוף חשיבי ג"ק ורק דגים ל"ה ג"ק וא"כ אפשר דרש"י ג"כ סובר דבהמה הויא ג"ק וחייב אליבא דכ"ע ואין הכרח שפוסק רש"י כר"י א"ת ד"ק ותמיה לי במ"ש דהתוספות כתבו שרש"י פוסק כר"י שהרי לא מצינו להתוס' שכתבו כן רק כתבו דלשיטת רש"י דמפרק תולדה דדש צ"ל דהלכה כר"י ולא שרש"י פוסק כן ואין הכרח לומר כן וכמ"ש למעלה בסעי' ח' {{ממ|בד"ה ובר מ"ד}} גם מה שייחס לרש"י שאפשר שסובר כדעת הרמב"ם דבהמה חשיבא ג"ק עיין במ"ש בסי' א' סעי' ח"י בהגהתי ע"ד הגאון מוהר"י אסאד בד"ה ועוד נ"ל ראיה ברורה שנראה שדעת רש"י היא דלענין חיוב בשבת בהמה ל"ח ג"ק ע"כ דברי פי חח"מ] ועוד דא"צ לדם {{ממ|ועיין עץ הדעת טוב שבת ע"ד ב' מ"ש בזה ועיין פני יהושע כתובות ה' ב' תוד"ה דם עי"ש}} וכר"ש דמלאכה שאצל"ג פטור {{ממ|ועדיפא הוה להו למימר דבא"צ לדם ל"ה מפרק כדכתב הר"ן שבת פי"ד עי"ש ועיין שבת קמ"ה א' רש"י ד"ה לגופו עי"ש}} ועי' ש"ה בד' המנחת חינוך מ"ש בזה ועיין תשו' יהודה יעלה יו"ד סימן רנ"ה הקשה בזה לשיטת הרמב"ם והוכיח מזה דמצוה היא המציצה עש"ה ועיין תשובת גבעת פנחס להג' הפלאה זצ"ל סימן פ' מ"ש בזה ועי"ה באו"ז ה' שבת סימן נ"ח מ"ש בשיטת רש"י בדש לענין גידולי קרקע ובמפרק עש"ה. ולענ"ד אפ"ל דא"ש בפשיטו' לפי המבוא' בתוס' רי"ד שבת שם וז"ל פי' ה"א דם מיפקד פקיד ובלא מציצה נמי הוא עתיד לצאת ולא בא התנא להתיר המציצה אלא משום דעביד טירחא יתירה עכ"ל ולהכי דקדק רש"י הכא לפרש מיפקד פקיד מופקד ועומד שם כנתון בכלי ודבר הנתון בכלי יכול לצאת בעצמו אם הכלי פתוח עיי' שבת קנ"ו א' רש"י ד"ה מהו לפרק ע"ש ובכתובות ה' ב' רש"י ד"ה מיפקד כנוס ועומד וכו' אלא שהפתח נעול בפניו ופותחין לו ויוצא עי"ש והכא הנה הערלה נחתך ובלא מציצ' נמי עתיד הדם שעומד שם כנתון בכלי לצאת בעצמו להס"ד דמיפקד פקיד ולהכי במוצץ ל"ה בזה איסור תורה אלא דרבנן וכשיט' רש"י שבת י"ח א' ד"ה שטוענין וגמ' שם י"ט א' דמשקה נפיק ממילא וע"י סחיט' בידים אין איסור אלא מדרבנן עש"ה ובטו"ז או"ח סי' נ"ב סק"ו ובב"ח שם ושאני דש תבואה מקשין שלה שהתבואה גדל בתוכו והוי מפרק וכדפרש"י כתובו' ס' א' ד"ה מפרק ועיי' שבת קמ"ה א' ד"ה פטור וכדמפר' רש"י שבת ע"ג ב' ד"ה מפרק ושם ע"ה א' ד"ה בכלל ושם צ"ה א' ד"ה מפרק {{ממ|ומ"ש רש"י שם דלאו מחובר אלא פקיד ועקיר אפ"ל לענ"ד דהרי חלב הבהמה מכלל האברים קאתי כדכתב הרמב"ם בפ"ה מה' מאכלות אסורות הי"ב ועי"ה תשו' חת"ס יו"ד סי' ע"ה ושלא תימא דבשעת החליבה קאתי החלב מהאברין ע"כ פרש"י דלאו מחובר הוא בשעת חליבתו אלא החלב פקיד ועקיר וקאי בעטיני הדד (ועיי"ה ב"מ ע"ד א' מנחות פ"ו א'}} כתבואה בקשיה עכ"ל והאית דאמרי זהו מפורש בירושלמי פ"ז שם ועיין במהרי"ט אלגזי בכורות פ' ג' אות מ עש"ה ואכמ"ל) וכן דקדק רש"י לפרש ביצה ג' א' ד"ה שמא יסחוט וכו' שמפרקין מתוך זג שלהם כמפרק תבואה מתוך קש שלה עיי"ש ועיין תשובת יהודה יעלה או"ח סימן ע"ז מ"ש לחלק בהא דדש התבואה מקשיה עיש"ה ועיין פמ"ג או"ח סימן ש"ך מ"ש בכללא דמפרק עש"ה ועיין צ"צ אדמו"ר משניות שבת פ"ז ופכ"ב מ"ש לדינא ואכמ"ל: