עריכת הדף "
מראי מקומות/בבא קמא/לז/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===וצריך לחלק בין סירוגים של ימים וכו'=== בביאור החילוק בפשוטו דבסירוגין של שוורים עיקר העדאתו הוא בג"פ שנגח אלא דמ"מ לא נתחזק ליגח בכל פעם שרואה אלא דמפסיק וע"כ מתחזק בג"פ משא"כ בסירוגין של ימים שם תלינן שהפסק הימים גורמים לו ליגח ונגיחה קמייתא לאו ממנינא, וצ"ת, ועשיטה מקובצת בשם הגליון. והנה הרמב"ם פ"ו מנזקי ממון ה"י הביא דינא דסירוגין בסירוגין של ימים ולדבריו לא שייך חילוק התוס', ועמד בזה היש"ש בסי' ד', [ואפשר דמה"ט רש"י לא פי' כתוס' דמוקי להג"כ בימים ובכה"ג אין הראשון מן המנין.] וצ"ל דהר"מ מחלק בין נגיחות לראיות וכמו שצידד הרשב"א [הובא בשיטה מקובצת] ואע"ג דדחה זאת מ"מ בתוה"א בית ז' שער ג' נראה דס"ל חילוק זה, וכ"כ הר"ר ישעי' [הובא בשיטה מקובצת] [ואולי נפל שם ט"ס וצ"ל ימים במקום דמים ודו"ק] וביאור החילוק דבנגיחות צריך להחזיקו בנוגח ובג' נגיחות מתחזק בנוגח אלא דמ"מ א"א ליעדו טפי מסירוגין, משא"כ בראיות א"צ להחזיקה ברואה, דכל אשה בחזקת רואה אלא צריך לקבוע אימת הוא זמן ראייתה ובזה עיקר הקביעות מבוסס על הפסק הימים שבין הראיות וע"כ צריכה להתחזק בד' ראיות וג' הפסקים ודו"ק, ויעויין בהגר"א יו"ד סי' ק"צ ס"ק ח' שמתבאר חילוק זה. ובבעה"נ להראב"ד שער תיקון הווסתות הוכיח מברייתא דסירוגין דה"ה בווסת הסירוג שראתה חדש א' וחדש ב' לא ראתה וכו' קבעה וסת בג' ראיות ודוקא במקום שאין היום גורם אלא ההפלגה גורמת בעינן ד' ראיות ועוד כתב דדלמא שמואל ארבעה תני בגוי' א"נ תנא כי רוכלא לחשוב וליזיל ולא איצטריך ליה למיתני אלא שיש קביעות לסירוגין את"ד, ועיין יו"ד סי' קפ"ט סי"ב בדין ווסת הסירוג ובנו"כ שם. ולענין החזרה לתמותו בווסת הסירוג, בסירוג דשוורים הי' נראה דבמה שראה ד"פ ולא נגח חזר לתמותו דראי' קמייתא לאו ממנינא דזהו טבעו ואח"כ הי' לו ליגח וכל שלא נגח ממילא עכשיו כל שור שרואה יש לו ליגח, וכשלא נגח ג"פ חזר לתמותו, וכמשנ"ת דיסוד העדאתו הוא ליגח אלא דמפסיק בין נגיחה לנגיחה, ובסירוג ימים יל"ד בזה. אכן העומד לנגדי ד' היש"ש סי' ד' וסי' ו' שכתב דבעינן שיראה ששה שוורים ולא יגח והחזרה הוא ע"י שור השני הרביעי והשישי. ולדבריו אם יגח את שור השלישי משלם ח"נ וצ"ע. הרשב"א [הובא בשיטה מקובצת] הביא פיר"ח בסוגיין דפי' פלוגתא דרו"ש באופ"א ועיין בתוס' נדה סד. ובפיר"ח שנדפס עה"ג שיש בזה כמה שינויים, והובא ד"ז ביו"ד סי' קפ"ט ס"ח והאריכו שם הפוסקים ואכמ"ל. בהא דמדמינן בסוגיין ווסתות לשור המועד יעויין בספר חידושי רח"ה פ"ד מאיסו"ב מש"כ בזה ועי"ש בגליונות חזו"א.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף