עריכת הדף "מגדל עוז/שבת/ה" (פסקה)

== טז ==

'''כלים הדומין עד ממנו.'''  פ' יציאות <small> {{ממ|דף י"ב}}:</small><br>'''  כתב'''  הראב"ד ז"ל בלבול גדול אני רואה בכאן לפי הגמרא והמבין יעיין: '''  ואני '''  אומר לפי בינתי הבינותי והנה בינתי תענני לפרש כל דבר על אופנו להתיר הבלבול ולבאר לפני המעיין בעז"ה. כתב תחלה כלים הדומין זה לזה ואינן ניכרין אלא בעיון הרבה אסור להקריבן לאור הנר ולהבחין שמא יטעה ויטה עכ"ל. וזה פשוט כדאסיקנא פ"ק דשבת בגמרא מתניתין דלא יפלה את כליו וש"מ תרווייהון שמא יטה וגרסינן לאלתר אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו להבחין בין בגדו לבגד אשתו אמר רבא לא אמרן אלא בבני מחוזא אבל בבני חקליתא מידע ידיע ובבני מחוזא נמי לא אמרן אלא דזקנות אבל דילדות מידע ידיע, ע"כ. והן הלכות פסוקות דשמואל ורבא ועיניך הרואות שתולה הענין במידע ידיע כלומר שאין צריכין עיון הרבה וכן פירש ר"ח ורש"י ז"ל וגם רבותינו בעלי התוספות ז"ל כן הסכימו ומזה הטעם התירו בזמן הזה ובאותה הארץ להבחין בין בגדי האיש לבגדי האשה שיש הפרש גדול ביניהן וניכרין בעיון הקל אבל בין בגדי אדם לחבירו ובין בגדי אשה לחברתה אסור לפי שדומים זה לזה וצריכים עיון הרבה. עוד כתב שמש שאינו קבוע אסור לו לבדוק כוסות וקערות מפני שאינו מכירן בין בנר של שמן בין בנר של נפט שאורו רב שמש קבוע מותר לו לבדוק לאור הנר כוסות וקערות מפני שאינו צריך עיון הרבה, עכ"ל. וזהו כדגרסינן גמרא מתניתין דלא יקרא לאור הנר תני חדא שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר ותניא אידך לא יבדוק פירוש וקשיין אהדדי ופרקינן לא קשיא כאן בשמש קבוע כאן בשמש שאין קבוע כלומר שמש קבוע אינו צריך עיון הרבה מתרי טעמי חדא דהוה רגיל ועוד דלא מירתת דילמא מסלקי ליה בעילה כל דהו הואיל ומוחזק הוא להם ולכך מותר אבל שמש שאין קבוע אסור מן אלו הטעמים שכתב ומש"ה יהיב דעתיה למידק טפי ועתה לא חילק בין שמן לנפט אלא הכל שוה בדין שניהם. עוד כתב לחלק בדין אצל השמש קבוע וז"ל ואם היה נר של שמן זית אין מורין לו לבדוק אע"פ שהוא מותר גזירה שמא יסתפק ממנו עכ"ל. וזהו כדגרסינן בפירוקא בתרא איבעית אימא הא והא בשמש קבוע הא בדמשחא הא בדנפטא, כלומר שתי הברייתות נשנו בשמש קבוע ולא קשיא הא דקתני אסור בדמשחא דגזרינן דילמא אתי לאסתפוקי מיניה והאי דקתני מותר בדנפטא פי' זפת כי מאחר שהוא מסריח לא אתי לאסתפוקי מיניה איבעיא להו שמש קבוע בדמשחא מאי כלומר בתר משחא אזלינן ואסור משום גזירה דילמא אתי לאיסתפוקי או דילמא בתר שמש אזלינן וכיון שהוא קבוע מותר מאי כלומר מאי להורות לו לכתחלה ואהדריה ר"ה אמר הלכה ואין מורין כן רב ירמיה בר אבא בשם רב אחא הלכה ומורין כן וכיון דלא איפסקא הלכתא בהדיא לחומרא עבדינן ואוסרין לשמש קבוע כמו בדמשחא וכן הורו כל המורים לחומרא, תדע דמייתי עלה עובדא דהוא רב בכ"מ רב ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אשי קם שמעיה וקא בדיק לנהורא דשרגא אמרה ליה דביתהו לרב אשי והא מר לא סביר הכי א"ל שבקיה כרביה ס"ל כלומר שמש קבוע לרב ירמיה ושמעינן לרביה דאמר מורין כן אבל אנן לא ס"ל הכי וקי"ל כרב אשי דבתראה הוא: '''  אמנם '''  מה שנראה לראב"ד ז"ל בלבול לפי הגמרא זהו לפי גירסת הגמרא שלו או גירסת ר"י אלפס ורש"י ובשיטת ר"ח ז"ל אבל הגירסא הזאת ספרדית היא ונכונה ועליה סמך ר"מ ז"ל: