עריכת הדף "
העמק שאלה/קג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == {{העמקש|טז}} '''איידי דתנא כו'.''' זה הישוב הביא רש"י יבמות ד' כ"ט מפי השמועה. ואגב שיטפא לא נזכר מספרו של רבינו. ועוד יישב כגון ברגל שישראל מוזהרי' על הטומאה מובנבלתם לא תגעו כדאי' במס' ר"ה. איברא זה הישוב אינו מרווח כ"כ לדעת הרמב"ם שלהי הל' טומאת אוכלין שכ' בזה"ל כל ישראל מוזהרין להיות טהורין בכל רגל מפני שהן נכונים ליכנס במקדש ולאכול קדשים כו'. מבואר דס"ל דהא דמוזהר עה"ט ברגל היינו משום ראיית פנים בעזרה ואכילת קדשים היינו שלמי חגיגה אבל משום שלמי שמחה לחוד אין אזהרה לדעתיה שכ' שלהי ה' יו"ט פ"ו ה' י"ז אע"פ ששמחה האמורה כאן היא מצות שלמים יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו וב"ב כ"א כראוי לו כיצד כו'. הרי דאפשר לקיים מ"ע זו אפי' בטומאה משום שיכול לקיים בשארי דברים. ורק השמחה היותר מוכשרת הוא שלמים אבל אין בהכשר זו כדי אזהרה על הטומאה וכ"כ הגאון צל"ח ביצה דף י"ז בכוונת הרמב"ם ודלא כהגאון ש"א סי' ס"ו שכתב להיפך. וא"כ נשים שאינן מצווין על ראיה וחגיגה אינן מוזהרות על הטומאה. וצ"ל דרש"י ס"ל כמש"כ התו' מ"ק ד' י"ד ד"ה עשה דיחיד דבזמן דליכא שלמים עיקר שמחת יו"ט דרבנן א"כ אם יטמא בטל ממ"ע זו. או י"ל דס"ל לרש"י כמש"כ הרא"ש שלהי מס' יומא דאפי' בזה"ז יש אזהרה לטהר עצמו ברגל אי הוי אפשר. ואפי' בר"ה ויוה"כ ע"ש. אבל לדעת הרמב"ם אין מקום לישוב זה. אלא שעדיין י"ל שהכל מוזהרין על הטומאה בזמן פסח והקהל דאיכא בנשים ג"כ. אבל זה דוחק למתני סתם בשביל זמן פרטי. עוד יישבו התוס' שם אינה מיטמאת לו היינו דאינה חייבת מטמא לו למ"ד לה יטמא חובה. והכי קיי"ל דהוא חובה ולא רשות. ובזה הישוב הלכו הראב"ד בהשגות ה' אבל פ"ב והרמב"ן בס' תה"א עמן הכהנים. ובאמת הוא מרווח מאד. ויש ללמוד מדעת רבינו שנדחק בישוב. דס"ל כדעת הרמב"ם בה' אבל שם שאין מצוה ליטמאות לקרובים אלא כהנים. וכבר כתב הרמב"ן שם דלדעת הרמב"ם צריך מישב דהא דתניא לא מיטמאה לו בארוסות לאו דוקא נקיט. והיינו ישובו של רבינו ולא כהגאון ש"א שם. שדחה זה הישוב בתימא דהיאך תני מילתא דליתא כלל דהא ודאי איסורא ליכא כו' ע"ש. אבל אין לדחות ישוב רבינו שכ' איידי דתנא לא אוננת תנא נמי לא מיטמאת. איברא הראשונים ז"ל אחזו שער מנליה להרמב"ם עיקר זה. עוד יש להקשית מהא דאי' בפסחים ד' ע' דמית נשיא הכל מצווין ליטמא ולעשות פסח בטומאה. וכ"כ הרמב"ם ה"ג מהלכות אבל נשיא שמת הכל מיטמאין לו אפי' כהנים כו'. והיא מסוגיא דפסחים. עוד יש להקשות אמאי לא תני בסוטה פ"ג בהני מילי שבין כהן לכהנת. דכהן מיטמא לקרובים ואין כהנת כו'. ולענ"ד הכל הולך אל מקום א' דס"ל להרמב"ם ז"ל דמצוה זו דלה יטמא אינו אלא משום כבוד המת. כמו דציותה התורה להתאבל יום ראשון לשיטתייהו ז"ל ונפקא לן מדאסור אונן לאכול קדשים ומע"ש דמשמחין וה"ה כל מיני שמחה. וע' מש"כ בס"ד סי' ט"ו אות ט'. ואבילות זו הוא בכלל כבוד המת. וה"נ להטמאות לו הוא בכלל הכבוד. וע' בסה"מ להרמב"ם מ"ע ל"ז שהסביר הכי בזה"ל ולחזק חיוב זה של אבלות באר אותו בכהן שהוא מוזהר עה"ט שיטמא על כל פנים כשאר ישראל כדי שלא יתלש דין האבלות עכ"ל וזה הכבוד של טומאה אינו אלא מי שהוא מוזהר שלא להטמא. אבל מי שמטמא עצמו בל"ז איזה כבוד יהי' להמת אם יכנס לאהלו. ואם נצרך שיגע להמת או שיכנס לאהלו לצורך קבורה פשיטא דהכל שוין במצות קבורת קרובי' לפי כבודם. אך ביחוד מצות טומאה לא שייך אלא בכהנים שמוזהרי' עה"ט. וא"כ בשעת עשיית הפסח ורגל דכל ישראל מוזהרין שלא להטמאות וכבוד המת הוא ליטמא אם כן כל ישראל חייבים ליטמא לקרוביהם. וע' מש"כ סי' ג' אות ה' בס"ד. ובזה נתיישב הכל. דכיון דתנן כהן מוזהר עה"ט ואין כהנת כו' ממילא מובן לענין מצוה דטומאת קרובים. שהוא מחוייב והיא אינה מחוייבת: והנה הרמב"ן ענין אבלות והרא"ש מ"ק סי' נ' הקשו על שיטת הראשונים ז"ל דאבלות יום ראשון מה"ת מהא דאי' בבכורות דף מ"ט דאפילו ולד שמת ביום שלשים ה"ה כלפניו משום דספיקא היא ואזלינן לקולא באבל. ואמאי הא ספיקא דאורייתא הוא. וגם עיקר קולא דסתם ולדות ג"כ קשיא. הא רוב ולדות אינן נפלין ואמאי אינו מחוייב להתאבל עליהם. והרמב"ן האריך הרבה בפרוק קושי' זו. אבל למש"כ דטומאת כהנים ואבלות אחר הקבורה תרווייהו משום כבוד המת הוא. ותניא בת"כ פ' אמור לה יטמא לודאי הוא מטמא. ולא על הספק ר"ל ספק בן קיימא. וע"כ מיירי בשאינו ספק ממש שיש לחוש מה"ת. דא"כ פשיטא דמשום ספק עשה לא יעבור על ספק לאו דלא יטמא [כמו ספק מילה בזמנה אינו דוחה יו"ט. וספק בכור אינו קרב. וכבר הקשה הכי רבינו יהונתן בה' טומאה] אלא אפי' ספק דסתם ולדות שאינו ודאי בן קיימא. וע"פ דין יש לילך אחר הרוב. וקמ"ל הך ברייתא דמחלה התורה על כבודו של מת כזה. ומזה למדנו שאין בו אנינות ורשאי לאכול קדשים ושארי שמחות. ולא דמי לספק בן ט' לראשון ובן ז' לאחרון דתנן פ' נושאין דהוא אונן עליהם והם אוננין עליו. הוא אינו מטמא להם כו' דהתם בר כבוד הוא אלא שיש ספק שקול על מי הוא חל. מש"ה במקום שאין איסור כמו במנהג אנינות שניהם נוהגים מספק משא"כ טומאה שעומד לנגד ספק אזהרת לאו. אבל ספק נפל ע"כ לא מטעם איסור לאו אלא משום שאינו ראוי לכבוד וכמש"כ. וא"כ למדין אנינות מטומאה. ובזה יתבאר הא דאי' בירו' שם תני ר"ח אוננים ומטמאין על הספק. א"ר יוסי מתניתין אמרה כן. הוא אונן עליהם כו'. [ולכאורה תמוה הא לא אמרה כן לענין טומאה. אבל למש"כ מיושב שפיר. דמיירי בספק בן קיימא כמבואר בסמוך וקמ"ל דאונן ומטמא עליו משום דאזלינן בתר רוב דאינן נפלים ולא נימא מצד הסברא אין נפשו של אדם אונן על הספק וכמש"כ הרמב"ן שם. וא"כ גם בספק נפל אינו אונן אע"ג דרוב ולדות אינן נפלים. וקמ"ל דאינו כן. ושפיר הביא ראיה ממשנתינו דלא כן הוא. אלא אף על הספק הוא אונן. אך לענין טומאה א"א להטמא לספק השקול כמש"כ ומש"ה בספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון אינו מטמא משא"כ בספק נפל מטמאין ג"כ משום דאזלינן בתר רובא]. ר' אשיין בר יקים הוי ליה עובדא. שאל לר' ייסא [לענין אנינות. ואע"ג שאין אנינות דקדשים ומע"ש בזמנו. מכ"מ נ"מ לענין אבלות יום ראשון דמאנינות גמרינן לה]. א"ל לית צריך [משום דס"ל כהת"כ הנ"ל] א"ל והתנינן אוננים ומטמאין על הספק סימנין ניכרין היה [פי' הברייתא מיירי שניכר שאינו נפל]. לא כן אמרין חבריא בשם ר"י סימנין בן שמונה אין עושין מעשה. סימן היה לו שבעל ופירש [בידוע שכלו חדשיו שאז ודאי נוהג אנינות ואבלות וכדאיתא פרק ר"א דמילה ובנדה פ' יוצא דופן דבכה"ג הרי הוא כחתן שלם. והא דקרי לה ספיקא משום דלא אשתהי ל' יום דבעלמא ספיקא קרי לה לרשב"ג. זהו פירוש פני משה והקה"ע. עוד רצה קה"ע לפרש להיפך דעובדא דר"י הוי בידוע שהוא בן שמונה. אבל סתם ולד באמת מתאוננים. וזה פלא דא"כ אינו כהלכה. ואין לפרש לענין אנינות דקודם קבורה היינו לפטור מן המצות ולאכול בשר ויין וכדמשמע משו"ת דבר משה שבא ללמוד מכאן לענין זה שאינו נוהג בסתם ולדות [הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' שמ"א ע"ש] זה טעות דמצות שקודם קבורה אינו נכלל בלשון אנינות בלשון חז"ל כי אם שמתו מוטל לפניו. וכש"כ במשנה דיבמות דמיירי בכהנים כדתנן היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם כו' ומצות שלפני קבורה אינו שייך לכהנים אלמא דבמצות שאחר קבורה מיירי וכפי' רש"י לענין עבודה. איברא בעיקר הדין. אי יש בנפל אנינות דקודם קבורה. נראה דתליא בטעמי דאיתא בירו' רפ"ג דברכות הא דאם רצה להחמיר ע"ע אין שומעין לו אי מפני כבודו של מת. או מפני שאין לו מי שישא משאו. ופשוט דמצות קבורה איכא על סתם ולדות. שהרי דוחה יו"ט שני של גליות. משום דכבוד הבריות היינו קבורה ע' א"ח סי' תקכ"ו. הרי דבספק איכא כבוד הבריות שלא יהא מוטל בלא קבורה. אך כבוד קרובים ליכא כמש"כ וא"כ אם יש לו מי שישא משאו שוב אינו בדין מי שמתו מוטל לפניו] עכ"פ מדעירב הירו' אנינות וטומאת כהנים בהדדי ולמדין זה על זה. מבואר דהכל משום כבוד המת. והיינו דכייל הרמב"ם מצות אבלות יום ראשון ומצות טומאת קרובים במ"ע אחת כמבואר בסה"מ מ"ע ל"ז ובריש ה' אבל. ואע"ג דלמדין מתרי קראי וכבר הקשה הכ"מ שם. אבל באמת הכל בכלל כבוד מתים שהן קרובין. וע' שו"ת ושב הכהן סי' נ"ו שעשה סמוכין לדבר מת"כ פ' שמיני שם דכתיב ויאמר משה אל מישאל וגו' למד בת"כ שאין הכהנים מטמאים למתים. והוא תמוה. ופי' דמשום שלא נתחייבו אלעזר ואיתמר במצות אבלות. מש"ה לא נטמאו ג"כ והא בהא תליא. והא דכתיב ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' שלמדין מינה אבלות יום ראשון. אינו מ"ע מפורש. אלא נכלל במ"ע דטומאת כהנים. ואהרן למד מינה שיש לכבד במה שאפשר וראוי היינו שלא לנהוג שמחה. ובאו חז"ל ופירשו איזה פרטים. ועי' מש"כ בסי' ט"ו אות ז' בס"ד. נחזור לענין דעיקר טומאת כהנים הוא משום כבוד ובזרים ונשים אין בזה כבוד ומש"ה אין מצווין ע"ז כלל. וזהו דעת רבינו. וע' מש"כ סי' ל"ד אות ח' בס"ד: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף