עריכת הדף "אלשיך/משלי/ה" (פסקה)

== טז ==

'''ולא''' זה בלבד בפנימיות מעמקי התורה כי אם גם יפוצו מעינותיך לנבוע אף במה שהוא חוצה אפילו בפשטה היותר חיצוני מבחינותיה וזהו חוצה ולא בלבד בדברי עומק וחדוד כי אם אפילו ברחובות יהיו פלגי מים והוא כי דרך נחלי מים שבמקום צר יהיה עמוק ובהתפשטו במקום רחב לא יהיה כן אמר כי גם ברחובות יהיו פלגי מים עמוקים והנמשל כי גם בדברים רחבים פשוטים תעמיק ותפליג כפלגי מים כי אף בדברים הרחבים כארץ מישור אשר אין בהם עמקי פלפולים גם שם תמצא ידך מים רבים למלאות צמאונך עד בלי די וזהו ברחובות פלגי מים באופן תהיה כגן רוה ולא תצמא למי באר נכריה לרוות צמאונך ואנה תעזוב מקור מים חיים וקדושים לחצוב בורות בורות נשברים ופלגי מים רבים ממעיני הישועה לשתות מים ממרה:

(טו) '''או''' יאמר על דרך זה למה תמנעני מרוות צמאוני במימי באר צרה נכריה או לקחת ממנה מהלכים וחדודים להבין בם אמרי בינת תורתנו על כן על הא' אמר שתה מים מבורך כי בו תרוה צמאונך ועל דברי חכמת בינה שתכין לך הדרך להבין בתורה למה זה תשתה חדושים נוזלים לך מתוך באור הזרה ולא מתוך בארך שתוציא דבר מתוך דברי התורה ולא דבר מתוך דברי בארות חמר הזרה כי דברי תורה מדברי מלאכי חבלה לא ילפי' וז"א בורך בארך כלומר המיוחדים לך לנפשך שהם מים קדושים בכלי טהור ולא מים הזידונים:

(טז) '''ומה''' גם עתה שע"י הקדושה מהשמים יהיו בעזרתך ויפוצו מעינותיך וכו' מרוב תבונה שתושפע בך מה שאין כן ע"י הנכריה כי איזה דרך תלך רוח ה' ע"י הזרה לדבר אותך:

(טו) '''או''' יאמר הלא כתבתי לך כי לא טוב לך כי תעסוק בני בזרה כי מרה תהיה באחרונה כי רגליה יורדות מות כו' ונהמת באחריתך כו' ואולי יתחמץ לבבך לאמר הלא אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן ומי יודע אם טוב וישר אני ויגעתי ומצאתי חלק רב וטוב בחכמת התורה ועתה אפוא מה זאת החכמה הזרה כי תפתה וגם תוכל והי תורה והי מצות דמגנו עלן עכ"א שתה מים וכו' לומר לו הונח שלא יגורך רע כי תבא אליה הלא לא יבצר ממך העדר הטוב כי הלא בהפרדך מן התורה הלא תסכל דיני התורה התורה ואיסורה ומה גם מאשר יאונה לידך להרים מכשול להפריש בין דם לדם ובין דין לדין ולא טוב הדבר תצטרך תמיד ללכת אחר מורה צדק רק שתה מים מבורך וגם לא תאמר די כי תגיע לגדר שתו מבורך ולא למדרגה שעליה היא נוזלים מתוך בארך עד הגיעך לשלישית והיא יפוצו מעינותיך וכו' מה שכל זה יחסר ממך כי תתחר בזרה וענין המשל הוא כי אשר לו בור מים מכונסין בשתותו מים לצמאו הלא תועלתו א' כי ישתה מי בורו ולא יצטרך לזולתו אך לעומת זה אם למלאות ספקו יצטרך יותר מהמכונס בו יחסר לו שנית שיצטרך לדלות ולשאוב מתוך הבור והיא טורח מה אמנם אשר לו באר מים חיים ונוזלים הלא ישתה מי בורו וגם ימלא ספקו ולא יחסר לו ועדיין לא יבצר ממנו עמל השאיבה אך אשר לו מעין מים שיפוץ חוצה כולם שוים לטובה שמימיו ישתה ולא יחסר לו וישתה וישבע מבלי דלי ובלי עמל שאיבה.

'''והנה''' כדברים האלה יקרה אל תופשי התורה והוא כי אשר הוא בור סיד חכמה מכונסת אשר כנס ולמד מרבותיו ועדיין לא חלק לו בבינה הלא תועלתו רבה כי הלא אם יצמא למי הוראה מה בין דם לדם בין דין לדין ומה גם מהקורות אותו בביתו ובחומותיו כראות טרפה לעצמו וכיוצא בו ישתה מי בורי ואז טוב לו מהצטרך לזולתו אך עדיין יבצר ממנו שאם הדין ההוא איננו מפורש בחכמה אשר קבל מרבותיו ויצטרך להבינו דבר מתוך דבר והוא לא ידע ויחסר לו.

'''שנית''' כי גם בהיות ההוראה נכללת באשר למדוהו לא במהרה יחזיק בה עד ישקיף וירא למה הדבר דומה לזה או לזה כי כמה דברים תלויים בשקול הדעת ודמויי מילתא למילתא ויצטרך עמל ויגיעה לשאוב ולדלות האמת בטוב שכלו כשואב מי בורו אמנם אשר השיגה ידו לבאר מים חיי התבונה לא יחסר כל בה כי גם אשר לא למדוהו לבבו יבין מתוך הנלמד נמצא כי שתים הנה טובותיו אחת שישתה מי בורו ב' כי ימצא די מחסורו גם אשר לא קבל אך עדיין יצטרך לדלית ולשאוב מעמקי הדברים בטיב עיונו אשר יעמול בו להוציא לאור משפט:

(טז) '''אמנם''' הבלתי שומר תבונתו בתוכו כנוזלים תוך בארו רק יפוצו מעינות נוזליו חוצה שיפיק תבוטתיו והוראותיו תמיד כמעין מתגבר חוצה ולא ישמור אותה בלבו האיש ההוא מעמד שלשת הדברים ימצאו אתו שוים לטובה כי לא יצטרך לזולתו.

'''ב'''' שאין דבר נעלם ממנו.

'''ג'''' שלא יצטרך לדלות ולשאוב כי תמיד יהיה הכל כשלחן ערוך לפניו רחב לא מוצק תחתיו וזהו יפוצו מעינותיך חוצה אז ברחובות יהיו לו פלגי מים מממעינותיו כלומר כמי שברחובות ימצא פלגי מים כן תהיה כל התורה לפניו כר נרחב בלי טורח עיון לשאוב מימי התורה כי יתפשט בה כאשר יפרש השוחה לשחות והנה גם שלא תמשך אחר רעת נכריה הלא תעדר ממך כל הטובה הזאת כי תמנע מעלות בשלשת המעלות הגדולות האלה: