עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/בהר בחוקותי" (פסקה)

=== שמועה עדיפה משמן לחניטה ===
איתא בספר חסידים שמחוייב כל איש אשר חנן ה' אותו בדעה ובבינה, לחדש חידושי תורה ולחקוק על הספר למזכרת. וחכמז"ל סמכו על 'וקנה לך חבר' זה קסת הסופר. מי לנו גדול מאדונינו דוד המלך ע"ה אעפ"כ ביקש אגורה באהלך עולמים, וכי יכול אדם לדור בשני עולמות, אלא שביקש שיאמרו הלכה בשמו שיהיו שפתותיו דובבות בקבר. 

ואיתא בספרים כל מה שאדם מסגל בתורה ובמצוות בעולם הזה ככה יהיה שכרו לעולם הבא אבל לא יתווסף לו שכר שם. הגם שבגן עדן לומדים הצדיקים גם כן תורה ומחדשין חידושי דאורייתא ורזין עילאין, מזה לא יגיע להם שכר. ואדרבה, זה מתן שכרן ברוחני, מה שזוכין להשיג ולהנות מזיו השכינה מתוך התורה, וזה הוא מזון הנשמות בגן עדן. ונקרא 'עומד' שאין לו תוספות שכר רק מה שסיגל בעולם הזה. 

אבל אם הניח אחריו ברכה המה הכתבים המחוברים ואומרים בכל פעם שמועות מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר, ואף שהגוף שוב אינו ראוי לדבר בעצמיותו, עושה מלאכתו על ידי חיבורים, דהיינו שאומרים שמועותיו והוי כלומד תורה בגוף המעשיי ונתווסף לו שכר בכל פעם. 

וגם מצאנו בספר יערות דבש, שפירש הפסוק 'טוב שם טוב משמן טוב', הפירוש, שם טוב הוא התורה שאמרו הלכה משמו, הוא טוב משמן טוב הניתן על גוף המת לחניטה לקיום הגו. מחמת ששפתותיו דובבות והנפש תשוב להגוף. על כן אמרו חז"ל 'יעקב אבינו לא מת' כמאמר ז"ל 'מה זרעו בחיים' היינו שנדבקים למקור החיים בתורה ובמצוות אשר ירשו מאביהם יעקב.

{{ממ|הסכמת הכנסת יחזקאל מרדומסק לספר אמת ליעקב, לאחיו רבי יעקב יוסף רבינוביץ', נלב"ע כ"א אייר תרס"ב}}