עריכת הדף "תורה תמימה/שיר השירים/ב" (פסקה)

== טו ==

'''אחזו לנו שעלים. ''' שועלים אלו המצרים שהיו ערומין כשועלים{{תוספת|קנא|שהיו מתמשכלין ומתחכמין איך לאבד את ילדי ישראל, כפי שיתבאר בדרשות הבאות.}} [ומהו אחזו לנו ששמרו את ילדי ישראל להשליכן ליאור]{{תוספת|קנב|יתבאר בדרשות הבאות.}}. (שם).

'''אחזו לנו שעלים. ''' בשעה שגזר פרעה כל הבן הילד היאורה תשליכוהו היו המצרים משלחין בניהם לבתי מרחצאות ורואין איזו אשה מישראל מעוברת וחוזרים ואומרים לאבותיהם, לפלניתא ג' חדשים, לפלניתא ד', לפלניתא ה', ולמנינם היו נוטלין אותן מדדיהן ומשליכין ליאור, הדא הוא דכתיב אחזו לנו שועלים קטנים, ששמרו אותנו ליאור{{תוספת|קנג|ר"ל שאחזו בהם להשליכם ליאור. וגם קרוב לומר דלפי ענין דרשה זו דרשו אחזו מלשון חזיון ומראה, כלומר שחזו והסתכלו בתולדתן וגדולן של הילדים, כמבואר.}}. (שם).

'''אחזו לנו שעלים. ''' א"ר ברכיה, שועלים קדמאה מלא, תנינא חסר – שעלים כתיב, אותם הם השועלים שירדו לשעלו של ים{{תוספת|קנד|ר"ל שהיה נפרע מהם במים שנמדדו בשעלו של מקום כדכתיב (ישעיהו מ׳:י״ב) מי מדד בשעלו מים. וכנראה מפרש לשון הפסוק שאותן השועלים נאחזו בשעלים כלומר בים. ומה שכינה הכתוב את הים בלשון שעלים, יתכן משום דבהרבה מקומות רגיל הכתוב לתפוס בלשון נופל על לשון, כמו בשופטים ט"ו חמר חמרתים [עיי"ש ברלב"ג] ובמיכה א' בתי אכזיב [שם מקום] לאכזב, וכ"כ רש"י בפרשה בראשית בפסוק ואתה תשופנו עקב, יעו"ש, וכיון שכינה כאן הכתוב את המצריים בשם שועלים תפס גם את הים בלשון שעלים על שם הכתוב מי מדד בשעלו מים. והנה לפנינו שניהם חסרים [עי' במ"ש], אמנם כבר כתבו תוס' בשבת נ"ה ב' דמצינו בהרבה מקומות דחז"ל מחולקים עם המסורה שלנו.}} [מ"ר]

'''שעלים קטנים. ''' א"ר חנן, [בשעה שגזר פרעה כל הבן הילד היאורה תשליכוהו] היו בנות ישראל נוטלות בניהן וטומנות אותן במחילות{{תוספת|קנה|מחילות הם מין מערות תחת הקרקע [מלשון הכתוב (ישעיהו ב׳:י״ט) במחלות עפר].}}, והיו המצרים נוטלים בניהם הקטנים ומכניסין אותן לבתיהן של ישראל ועוקצים אותם והם בוכין והיה התינוק של ישראל שומע קול חבירו שבוכה ובוכה עמו והיו נוטלין אותן ומשליכין ליאור, הדא הוא דכתיב אחזו לנו שועלים שועלים קטנים{{תוספת|קנו|והוי פי' הכתוב אחזו לנו שועלים גדולים על ידי שועלים קטנים מחבלים כרמים, כרם ישראל, וכרמנו סמדר, בעוד שהכרם רך וקטן, ומשל הוא לילדים עוללים.}}. (שם).

'''שעלים קטנים. ''' רבי ברכיה אומר, שועלים קטנים אלו ארבע מלכיות, שנאמר (משלי ל׳:כ״ד) ארבעה הם קטני ארץ{{תוספת|קנז|והם בבל, מדי יון ואדום, שכולם שעבדו בישראל, והראיה מהפסוק שמביא סמך על סופו, והמה חכמים מחוכמים, והכונה שאע"פ שלא היתה גדולה מלכותם בכ"ז רבה חכמתם בזה שהתחכמו להרע לישראל, ומכוון הענין להלשון שועלים, שהם ערומים וחכמים.}}. (שם).

'''מחבלים כרמים. ''' כרמים אלו ישראל, שנאמר(ישעיהו ה׳:ז׳) כי כרם ה' צבאות בית ישראל. (שם).

'''וכרמינו סמדר. ''' מי גרם לכרמנו להיות סמדר, בשביל (יחזקאל כ״ב:ל׳) ואבקש מהם איש גודר גדר ועומד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי{{תוספת|קנח|הלשון צריך תקון קצת, וצ"ל מי גרם לכרמנו להיות מחֻבָּל וכרמנו סמדר, בשביל ואבקש מהם איש גודר גדר וגו', ור"ל לכן עלו שועלים בפרצות לחבל כרמים בשביל שכרמנו סמדר, ענבים שלא בשלו, ור"ל שאין בהם צדיקים גמורים, שבמעשיהם יהיו יכולים לעמוד בפרץ ויגינו ויצילו. וגם אפשר לפרש כונת הדרשה ע"פ הכתוב (הושע ב׳:י״ז) ונתתי לה את כרמיה משם ותרגומו ואמני לה ית פרנסיה, הרי דכרמים כנוי לפרנסים, [וע"פ זה י"ל מה שבכ"מ מכונים סנהדרין בשם כרם], וזהו שאמר וכרמנו סמדר שאין מי שיעמוד בפרץ, כלומר אין מנהיגים ופרנסים נאמנים וחשובים.}}. (שם).