עריכת הדף "תורה תמימה/בראשית/יח" (פסקה)

== יח ==

'''ואברהם היו יהיה.'''  ר' נחמן בשם ר' מנא אמר, אין העולם יכול להתקיים בפחות משלשים צדיקים כאברהם אבינו, מאי טעמא, ואברהם היו יהיה, יהיה בגמטריא שלשים {{תוספת|לט|יתכן דמדייק ודריש ע"ד רמז וסמך כפל הלשון היו יהיה, דמורה על הוה ועל עתיד, ודריש שההויה תהיה לעולם בתמידות, וכעין דדרשינן בעלמא הלשון יהיה – בהווייתו יהא, ועם זה דייק יתור המלה ואברהם, דדי הי' לומר והוא היו יהיה, כיון דמיני' סליק, ודריש ואברהם יהיה – שלשים – לגוי גדול, וגוי אלו ישראל. ומסיים בירושלמי, פעמים שרובן בא"י ומעוטן בבבל, ופעמים שרובן בבבל ומעוטן בא"י. ועיין בבבלי סוכה מ"ה ב' הגירסא בענין זה ל"ו צדיקים, ובחולין צ"ב א' איתא דהעולם מתקיים על מ"ה צדיקים, שלשים בא"י וט"ו בבבל, ודרשות שונות הן.}}. (ירושלמי ע"ז פ"ב ה"א).

'''ונברכו בו.'''  א"ר אלעזר, מאי דכתיב ונברכו בו כל גויי הארץ, אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אין מתברכות אלא בשביל ישראל {{תוספת|מ|כנראה מדייק הלשון ונברכו ולא והתברכו כמו בסוף פרשה זו (כ"ב י"ח), והחילוק בין ונברכו לוהתברכו פשוט, דונברכו הוי הכונה שיהיו ברוכים בסתמא, משא"כ והתברכו הכונה שיתברכו בך, ומדכתיב כאן ונברכו משמע שבכלל יהיו ברוכים כל העולם בזכותך אף אלה שלא יתברכו בך, והיינו אפילו אלה שאינם מזרעך, כמ"ש כל גויי הארץ. ומה שתפס למשל ספינות הבאות מגליא לאספמיא [מצרפת לספרד] לא נתבאר, ואולי הכונה ע"פ מ"ד במ"ר פ' אמור פ' כ"ט על הפ' דירמי' ל' הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים – מגליא ומאספמיא, יעו"ש, מבואר ששתי אלה המדינות היו שבים את ישראל [ובאניות], ואמר אע"פ שאינם ראויים לברכה בכ"ז יתברכו גם הם וספינותיהם המוליכים את השבויים – בזכותך.}}. (יבמות ס"ג א').