עריכת הדף "שדי חמד/כללי הפוסקים/יג" (פסקה)

==טו==

טו) '''והנה''' בענין זה כתוב אצלי מזה זמן רב על דברי הרב שלחן גבוה וראיתי לספחו כאן וזהו יש אומרים וי"א כשכותב בש"ע דעתו לפסוק כסברא האחרונה כן נראה ממ"ש בא"ח סי' ס' י"א וכו' וי"א שצריכות כונה וכן הלכה. גם בסימן ט"ן ס"ג י"א וכו' וי"א וכו' ויש לחוש לדבריהם הרי שלשון אחרון עושה עיקר וזה בנה אב וכו' כ"כ הרב שלחן גבוה בכלליו אות כ' ובהורמנותי' דמר אין ראיותיו מכריעות ואדרבא מצינא למימר איפכא דמדהוצרך לומר כן הלכה מכלל דבעלמא אינו ברור לפסוק כסברא האחרונה ומה שכתב דזה בנה אב וכו' לפי הנראה לא ראה הרב כי לא במקום אחד ושני מקומות כתב כן מרן בשלחנו הטהור כי ברבים היו מקומות כיוצא לזה והרי הוא בבל יאמר דהוא לבנין אב עיין בא"ח סי' י"א סעיף י' י"א שברוחב הבגד וכו' וי"א וכו' ונראים דבריהם. ובסי' ט"ן וסי' ס' שהזכיר הרב אלא דבההיא דסי' ט"ן יש לומר דממה שכתב ויש לחוש לדבריהם יש במשמע דאינו מן הדין אלא על צד חומרא והגם דאינו סותר הכלל דשאני הכא דגלי וגם עיין לעיל אות י"ג ולקמן אות י"ז מכל מקום למילף מינה האי כללא לא מצינא ובסי' ס"ו ס"ד כהן וכו' יש מי שאומר וכו' ויש מי שאומר וכו' והלכה כדבריו ובסי' ע"ו ס"ד י"א וכו' ונכון לעשות כדברי המחמיר {{ממ|הרי זה דומה לההיא דסי' ט"ן הנ"ל}} ובסי' פ"ז גרף וכו' יש מתירים ויש אוסרים והלכה כהאוסרים ובסי' קט"ן סי"ב יש פוסלין ויש מכשירין ונראין דבריהם ובסי' קס"ו י"א וכו' וי"א וכו' וטוב ליזהר {{ממ|הרי זה דומה לדסי' ט"ן וע"ו הנ"ל}} ובסי' רי"ו ס"ו ואם סננו וכו' י"א וי"א שאינו מברך כלל וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו ע"כ ולפי הכלל אין כאן מקום ספק {{ממ|אלא די"ל דהגם דלפי הכלל יכול להריח בו מ"מ נכון הוא דקאמר}} ובסי' רי"ט ס"ג י"א שיצא וי"א וכו' וטוב לברך בלא הזכרת שו"מ משמע דהעיקר כסברא הא' {{ממ|אלא די"ל הכא דגלי שאני}} ובסי' ער"ג ס"ז וכו' וי"א וכו' והכי מסתברא ועיין עוד בסי' קט"ן סי"א י"א שדינו כמעין וי"א וכו' ונקטינן כדברי המיקל {{ממ|הן י"ל היכא דגלי שאני}} ובסי' שי"ח י"א וי"א וכו' וראשון עיקר {{ממ|הן י"ל היכא דגלי שאני אלא די"ל דאם הכלל שריר וקים הוה ליה למפך סברתייהו הקמא בתרא והבתרא קמא ותו לא בעי למימר מידי}}:

'''הנך''' רואה דלא אחת ולא שתים שמפרש מרן ז"ל דעתו שסובר כסברא אחרונה כי היכי דנימא זה בנה אב וכו' ואיכא נמי דוכתי דפסיק כי"א קמא וא"כ נראה דאין לנו כלל ברור בזה {{ממ|ואף שיש לדחות כנ"ל מ"מ פשטן של דברים נראה כדכתיבנא דאין בזה כלל ברור}}:

'''וראיתי''' להרב יד מלאכי בכללי ש"ע אות י"ג שהביא מחלוקת הפוסקים בכלל זה וכתב דמדחזינן באיזה דוכתי י"ת וי"א ובמקום אחר סתים תנא כויש אומרים שמעת מינה דמסתמא לא אמרינן דהלכה כויש אומרים והזכיר ההיא דסי' פ"ז הנ"ל ועוד הביא מ"ש בסי' שכ"ה ס"ד י"א ויש מתירין ובשעת הדחק וכו' ואם איתא להאי כללא אף שלא בשעת הדחק הדין כן {{ממ|ודחה לזה דהיכא דגלי שאני}} ומ"ש באה"ע סי' ס"ב סי"ב י"א וי"א וכו ולזה הדעת נוטה ושוב הכריח דאיתי' להאי כללא מדחזינן בא"ח סוף סי' ק"מ שכתב י"א וי"א ושם בב"י הכריע כי"א בתרא אלו תוד"ק עי"ש שלא זכר שר שאר דוכתי די רשימנא אף לא הביא דברי הרב שלחן גבוה הנ"ל:

'''והנה''' מה שהכריח כלל זה מההיא דסוס"י ק"מ לענ"ד יש לפקפק שהרי הוא עצמו כתב דמדחזינן באיזה דוכתא דמייתי פלוגתא בלישנא די"א וי"א וסתים בדוכתי אחריתי כוי"א מוכח דבעלמא לא נקטינן כוי"א וא"כ ההיא דסי' ק"מ נפקת ברא שהרי בסי' ר"ו פסק לההיא דירושלמי הדין דנסיב פוגלא וכו' ועלה סמיך בב"י סוס"י ק"מ כיעי"ש {{ממ|עיין להרב מאמר מרדכי שם את ד'}} ואולם לפי שיטתו נראה שיש להוכיח כן ממה שכתב בא"ח סי' ז"ך ס"ו עי"ש ושם בב"י נראה שהכריע כוי"א {{ממ|מדלא הקשה על הריב"ה איך פסיק ותני כדברי רבינו יחיאל עי"ש}} גם בסי' קע"ח ס"ה ופק"ד ס"ג לפי מ"ש בב"י דהרי"ף והרא"ש סברי כהר"י א"כ מסתמא ודאי הכרעתו בב"י לפסוק כהוי"א לפי הקדמתו כתרי מגו תלתא {{ממ|עיין מ"ש לעיל אות ג'}} והרב משק ביתי בכללי הפוסקים אות מ"ד אף הוא היה מתכוין להכריח כן ממקומות אחרים ומצאתי בנימוקי על הש"ע סי' קס"ו מזה שנים רבות שכתבתי שם שמצאתי להרב מוהר"י עטייה בקונטרס אות לטובה {{ממ|שבסו"ס רוב דגן}} סי' ו' שעמד בזה ועתה אין מצוי אצלי לראות דב"ק:

'''ומצאתי''' למרן חיד"א בברכי יוסף סי' רע"ג אות ח' העיר את רוחו הטהורה בההיא דסי' רע"ג הנ"ל ויישב דברוב המקומות שפוסק מרן כוי"א הוא משום דרוב הפוסקים סברי הכי אך בההיא דסי' רע"ג אשמועינן דמלבד דיש לפסוק כוי"א משום דרוב הפוסקים סברי הכי. עוד יש בה דכן הוא גם כן הכרעת דעת עליון אלו תוד"ק וציין להיד מלאכי הנ"ל אולי כונתו לומר דבזה יש לדחות דברי הי"מ גדול מההיא דסי' ס"ב הנ"ל ולפי זה גם ההיא דסי' קט"ן סי"ב י"ל כמובן:

'''גם''' אשו"ר להרב יפה ללב נר"ו הנד"מ בדף ק"ן ע"א שכתב בשם הרב משרת משה בפ"ו מהלכות ברכות שנתעורר להקשות על האי כללא מההיא דסי'. קט"ן סי"ב והתפלא על הי"מ גדול שנעלם ממנו הל' זו עי"ש ואילו הוה חזי כל הנהו דוכתי די רשימנא הוה מגדיל התימה עליו:

'''ואנכי''' חזון הרבתי להרב פתח הדביר בח"ג בדף צו"ר ע"ג דשקיל וטרי בההיא דסי' ע"ו והביא דברי הרב עולת תמיד ותמה עליו דמאי מקשי על דברי מרן הלא כללא הוא דנקיט מרן כוי"א עי"ש ולא זכיתי להבין תמיהתו אחר שכבר ראה דברי הי"מ גדול שכתב דשרים רבים סברי מרנן בכל כי האי גוונא דלא הכריע ועיין לקמן אות ט"ז א"כ לא נפלאת לומר שכן היא דעת הרב עו"ת והרב אח"א בספר השומר אמת דף ג' ע"א אף הוא היה מתכוין להכריח מכמה מקומות שמביא מרן י"א וי"א ומסיים למינקט כסברא האחרונה דמוכח דאין זה כלל גמור די"א וי"א הלכה כוי"א עיש"ב והרב השואל בשו"ת עבודת הגרשוני סי' קי"ד הבין ממ"ש מרן בח"מ סי' רמ"א ס"ד י"א וכו' ויש חולקים שדעתו כסברא קמייתא והרב המחבר השיגו דאין זו סברא סתמית ונקטינן כהיש חולקים עי"ש ונעלם זה מהרב שם אריה א"ח סוף סי' ט' שגם הוא כתב אההיא דסי' רמ"א כדעת הרב השואל הנ"ל וכמו שכתבתי על דבריו בקונטרס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ה' אות כ"ט. אחר שנים רבות שכתבתי כל הנז"ל השגתי ספר אזן אהרן לרבין חסידא הרב המחבר ספר כפי אהרן וראיתי במערכת היו"ד אות ט"ו שהזכיר מחלוקת רבני האחרונים בזה וכתב בשם הרב זכות אבות בדף י"ז ע"ב בשם הרב מוהריב"ע דהלכה כי"א בתרא חוץ מעד המסייע שנהגו לפסוק כי"א קמא ושמרן חיד"א בסי' רע"ג {{ממ|הנ"ל}} כתב דהלכה כי"א בתרא ושכ"כ הרב מצות כהונה בסו"ס שלחנו של אברהם סי' י"ג ושכ"כ הרב ברית אבות דף קכ"ג ע"ב בשם הרב תקפו ש"י {{ממ|זולת כשיש טעמים לפסוק כי"א קמא}} ושכן הכריע הרב צדק ומשפט ושהביא שם בדף ב' ע"ב בשם מרן מוהריט"א בספר שמחת יו"ט דף ס"ב ע"א דסוגיין דעלמא דהלכה כי"א בתרא וסיים הרב המחבר אזן אהרן שאין לזוז מדבריהם להלכה ולמעשה עלי לבי דוי כי אין נמצאים אצלי ספרי דבי רב די רשים זכות אבות וכו' להשתעשע בדב"ק ובספר נוה שלום {{ממ|החדש לידידי הרה"ג מוהר"א חזן יצ"ו}} בדף ו' אות י"א הן לו הובא דברי מי שגדול הרב מוהר"ם פארדו {{ממ|בתשובה כתיבת יד}} בדין מי שעלה לקרות בתורה ואחר שברך והתחיל לקרות נודע לו שאין זו פרשת חובת היום וגלל הס"ת לקרות כראוי אם צריך לחזור ולברך כתב גם כן בשם האחרונים שדעת מרן לפסוק כויש אומרים בתרא: