עריכת הדף "
שדי חמד/כללים/ב/צד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==טו== טו) עוד כתב הש"ק ליישב מה שהקשה מברייתא דת"כ גבי מולך דדריש בישראל לרבות נשים ועבדים דא"כ כ"ש דנרבי גרים מבישראל דטפי אית לן לרבות מבישראל נשים ועבדים לחיובינהו מלמעט עבדים למפטרינהו דקי"ל לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן וה"נ כן ע"כ, וכתב ע"ז הג' מוהרי"א נר"ו הנ"ל וז"ל ולא ברירא לי הך מילתא דהא לאיסורא לא צריך קרא דלא גרע מנכרי שמוזהר על ע"ז ועיקר הילפותא הוא שיסקלו אותם וא"כ לענין דיני נפשות י"ל דלקולא מקישינן דכאשר הצצתי וראיתי במקומות שאמרו דלחומרא מקישינן ראיתי שנאמר רק באיסורין שבזה י"ל שהיתה דעת התורה להחמיר שסמכה א"ע שודאי נלך להחמיר באיסורין דאורייתא וא"כ שוב הוי ודאי איסור דאמרינן דעת התורה שרצתה שנחמיר בזה דאם היה דעתה לקולא היתה מבארת להדיא דהא עתה כלך להחמיר (וע"כ בדרבנן אמרינן לקולא מקישינן כמ"ש בשבת פ"ג ע"ב ותענית כ"ז ע"ב דבדרבנן הסברא בהיפך דמסתמא נקל בדבר ואם היה בדעתם להחמיר הי"ל לבאר להדיא דנחמיר ומדלא ביארו מסתמא סמכו את עצמם דנלך להקל ושוב הוי ודאי היתר ולא מחמת ספיקא) ואלו הן המקומות דלחומרא מקישינן יבמות ח' א', קידושין ס"ח ע"א ע"ז מ"ו ע"ב, תוס' יבמות נ"ט ע"ב ד"ה דומיא וע"א א' ד"ה בו, וקידושין ל"ד ד"ה ונילף, וסנהדרין ל"ו ד"ה ומה, ושבועות כ' ד"ה כל וכ"ג ד"ה גמר, וזבחים נ"ז ד"ה ואני, וחולין צ"ח ד"ה מאי וק"א ד"ה תלמוד וקכ"ז ד"ה תלמוד ושם קל"ו ע"א ברש"י ד"ה ואמ"ר חנינא, ותוס' תמורה כ"ת ע"ב ד"ה או חילוף מבואר דהך כללא רק באיסורין שהולכים בהן להחמיר ולולא דמסתפינא הייתי אומר דגם באיסורין לאו כ"ע אית להו הך כללא, עיין יבמות ח' ע"ב ממאי דהאי עליה לאיסורא משמע דלא ס"ל דלחומרא מקישינן (ועיין תוס' שם ג' ע"ב ד"ה טעמא יש לדחות) ולכן אמרו שם תירוץ אחר אבע"א הכא תרי איסורי ור"א ב"ר יעקב דאמר בקידושין ס"ח ע"א אתיא בק"ו וכו' משמע דלא ס"ל כלל זה וי"ל דכן ס"ל להש"ס יבמות ס"ט ע"א מי שיש לו אלמנות וגירושין ואימא וכו' והניחו בתוס' שם בתימה דהא לחומרא מקישינן ומתיישב בזה די"ל דהך סוגיא לית ליה האי כללא וכן מתיישב קושית התוס' פסחים ל"ב ד"ה מעילה ושם מ"ג ד"ה סלקא, וקושית התוס' קידושין ל"ד ד"ה ונילף והיינו דסתם התוס' בסנהדרין ל"ו הנ"ל לא תירצו דלחומרא מקישינן. ומתיישב קושית התוס' תמורה הנ"ל דמשום שאינו כלל מוחלט כמו שהקשה ר"פ לאביי בע"ז דף מ"ו. ומתיישב בזה קושית הרב יבין שמועה שהביא היד דוד דף רמ"ה ע"א אמ"ש בסוכה מ"ג ע"א נאמר ימים במילואים וכו' או כלך לדרך זו עי"ש דל"ל הג"ש דתשבו הא כל דאיכא למילף לקולא ולחומרא ילפינן לחומרא עי"ש ביד דוד שנדחק בזה ולהנ"ל ניחא) וכיון דמה שמצינו הכלל הוא רק באיסורין י"ל דבקטלא נקיטינן להקל דבזה אמדינן דעת התורה להקל כמו בכל ס' קטלא הן אמת דהתוס' ב"ק ג' ע"א כתב בשם ר"ת דמדה היא בתורה ואפילו בממון דהיה ראוי להקל אמרינן לחומרא ילפינן. אך ר"י הראשון הובא באסיפ"ז וכן התוס' שאנץ שהובא שם שתירץ תירוץ אחר ולא כתב כר"ת נראה דלא ס"ל כר"ת. והרשב"א בחידושיו לב"ק דף ב' ע"א ד"ה אבל כתב דבנזיקין ס' דידהו להחמיר כמו באיסורין ולפי"ז מעיקרא ל"ק קושית התוס' ולא מוכח מה שחדש ר"ת, ועיין באר יעקב כלל מ"ה בשם הריטב"א דלענין קרבן לקולא מקישינן משום חוב"ע וזה כעין דברינו, והבאר יעקב כתב דכן מוכח מתוס' שבת כ"ח ד"ה מה לשרצים עי"ש, אך לפי מ"ש הפנ"י שם לא מוכח מידי, ומ"ש עוד להק' ע"ז מתוס' חולין ק"א ד"ה תלמוד וכו' עי"ש דהא הוי חומרא דאתי לידי קולא להביא חטאת על שבת ועל יוה"כ ע"כ אחד בפ"ע וכו' דבריו תמוהים וכי ס"ד דהתוס' דנילף דבשבת ויוה"כ לא יביא קרבן בפ"ע הא ע"ז יש קרא מיוחד שמביא קרבן ע"כ אחד בפ"ע, אך כונת התוס' לענין איסור חל על איסור דנילף משבת דאחע"א וגם יש ללמוד מתרומה דאין איסור חל על איסור ע"ז הק' דאדילפינן משבת נילף מתרומה ותי' דלחומרא ילפינן דאיסור חע"א ולא מיירו כלל לענין קרבן רק לכל התורה ולא מוכח מדברי התוס' הנ"ל שיהיו חולקים על כלל דהריטב"א. אך אני תמיה על הבאר יעקב שהי"ל להביא דברי התוס' חולין קכ"ז הנ"ל שכתב דלחומרא מקישינן אף שישרפו תרומה וקדשים: וראיתי להפרמ"ג בגינת ורדים כלל י"ג שכ' יש לעיין היכא דאם נימא לאיסורא נפק"ל קולא בעלמא ואי נימא להיתרא נפק"ל מזה חומרא בדבר אי שייך בכה"ג לחומרא מקשינן או לא והדבר צ"ת ע"כ, ותמיהני דנעלם ממנו דאמרינן בקידושין ס"ח ע"א לענין דלא תפסי קידושין בשאר עריות דלא מקישינן לנדה דליתפוס קידושין משום דלחומרא מקישינן וכתב שם בתוס' והראשונים דאע"ג דכי נימא דלא תפסי בה קידושין יהיה קולא דאינה צריכה גט ואי תפסי צריכה גט עכ"ז יש חומרא שיהיה הולד ממזר מוכח דיש חומרא אף שיצמח מזה קולא לענין אחר עכ"ז אמרינן דלחומרא מקישינן ונפשט ספקו של הגו"ר. ומסוגיא דקידושין הנ"ל יש להעיר עמ"ש למעלה דהיכא דספיקו להקל לא אמרינן דלחומרא מקישינן דאמדינן דעת תורה דדעתה להקל א"כ איך אמרו כאן דלחומרא מקישינן הא בממזר ספק מותר מה"ת. גם יש להעיר מיומא ט"ו ע"ב ואימא לאחר כפרה כלפני כפרה ומועלין בו. והצל"ח לברכות דף ל"א הוכיח דהתוס' ס"ל דמאי דאמרינן לפני כפרה כלאחר כפרה היינו דוקא למעילה אבל איסור דאורייתא אית ביה קודם כפרה ואסור בהנאה וכו' עי"ש וכיון דכל הילפותא היא רק לענין מעילה ק' מאי פריך שיהיה לאחכ"פ כלפני כפרה והיינו שיהיה בו קרבן מעילה (דהא לענין איסור אין נפ"מ) ומוכח מזה דלא ככלליה דהריטב"א, וי"ל דעכ"ז נפ"מ לענין איסור בדם שלאחר כפרה דעתה אין בו איסור ונקיש לחומרא שיהיה הדם שלאחר כפרה אסור בהנאה (ודברי הצל"ח צ"ע דלדבריו הפירוש בגמרא ואימא וכו' יש בו מעילה וכו' היינו קרבן מעילה א"כ מאי מקשה שם עמ"ש אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו והרי תה"ד דהא התוס' הכריחו שם דאין מעילה בתה"ד רק איסור בעלמא עי"ש) ועיין בת"כ אמור פ"ז מ"א דאיתא התם בישראל לרבות נשים ועבדים ושם הוא לענין הבאת קרבן והקולא הוא חומרא דמביא קרבן לעזרה וא"כ א"א ליישב שם תירוץ הש"ק לפי שיטת הריטב"א אולם י"ל דעיקר הילפותא שאסורים להביא קרבן בעל מום אולם עיקר קושית הש"ק לק"מ דאף דמבישראל ממעטינן גרים דאינם מישראל עכ"ז מרבינן נשים דהן הן מישראל וכיון דנשים חייבות שוב ממילא עבדים חייבים מג"ש דלה לה וז"ב עכ"ד הג' מוהרי"א הנ"ל יחיה הבאתי כל דבריו לזכות את הרבים בבקיאותו הנפלאה וארשום איזו הערות קטנות עד"ק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף