עריכת הדף "מגדל עוז/גניבה/ב" (פסקה)

== טז ==

'''מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים:'''  כתב הראב"ד ז"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': '''  ואני '''  אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר"מ ז"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר"מ ז"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה <small> {{ממ|דף ע"ט}} </small> דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל {{ממ|אם}} גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע"כ בבא ראשונה ופירש"י ז"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא {{ממ|בו}} פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ"מ במס' קדושין עכ"ל. וכ"כ ר"מ ז"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ"ל. הנה עיניך רואות כי רש"י ז"ל ור"מ ז"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו {{ממ|או}} לשומר חנם {{ממ|או}} לשואל {{ממ|או}} לנושא שכר {{ממ|ולשוכר}} והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע"כ ופי' רש"י ז"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ"מ כדפירש"י ז"ל ודחינן לה א"ל לא בגנב ופירש"י ז"ל וה"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ"ל רש"י ז"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ"ל א"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ"ל כיון דקי"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש"מ תקנו משיכה בשומרין ש"מ וכדפרישית לפירש"י ז"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב"ד ז"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר"מ ז"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין: