עריכת הדף "מגדל עוז/גירושין/יא" (פסקה)

== טו ==

'''חרש שגירש ברמיזה כו' אבל אשתו של פקח עד לבעלה הפקח.''' ירושלמי ריש פרק חרש:

'''כתב''' הראב"ד ז"ל לא מצאתי כן בירושלמי וכו': '''ואני''' אומר גם בגירסת הירושלמי שלנו כך היתה כתובה ריש פרק חרש דגרסי' התם ר' אלעזר שאל לר"י אשתו של חרש ושל שוטה אמר ליה אפי' אשם תלוי אין בה בא אחר וקדשה תפסי בה קדושין גירש מותרת לינשא לראשון הדא היא דתני ר' חייא אשתו של חרש שגירשה חרש והלכה ונשאת לחרש או לפיקח קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אשתו של פקח שגרשה הפקח והלכה ונשאת לחרש או לפקח קורא אני עליה לא יוכל בעלה אשר שלחה לשוב לקחתה ע"כ. והגהנו אותה על פיו של לשון ר"מ ז"ל כי סמכנו על קבלתו ועוד שמצאנו באותו הספר טעיות אחרות הנראות לעין ועוד דאם כן אמאי פלגינהו בתרי בבי חדא בבא מצי למתנינהו דהא חדא דינא אינון ובחדא מחתא ניחתינהו ועוד דהא גרסינן בתרה לאלתר אשתו של פיקח שהלך לו בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך והלכה ונשאת לחרש ובא הפקח אח"כ הוו סברין מימר יוציא החרש ויקיים הפקח אמרו עוד היא באלין קנסייא ע"כ.

למדנו מזה דהוו סברין מימר דומיא דסיפא דרישא עד שחזרו לומר שגם היא שקנסוה דכל הדברים האלו בה שלא חילקו ביניהן במס' יבמות פרק האשה קמא. אלא ודאי הגרסא הנכונה כך היא אשתו של פקח שגרשה פקח והלכה ונשאת לחרש או לפקח אין אני קורא בה לא יוכל כו' וכלשון ר"מ ז"ל שהוא מקובל אמתת הגרסא והפירושים ואילו היה מחלוקת בין הספרים והסופרים הוא היה מפרש אותו כמנהגו הטוב בכל המקומות אלא ודאי וברור הוא ט"ס הוא בספרינו ובספר שראה הראב"ד ז"ל.

ומ"ש שכן נראה לפי מה שאמרו בחרש שגירש ר"ל מ"ש פ"ד דהלכות אישות וכבר ביארתי גם אני שם בס"ד וביררתי בראיות ברורות כי אותיות מחכימות{{הערה|על מקורות קדומים לאמרה זו כצורתה, ראו: ר"ש אשכנזי, אגרות שמואל, ירושלים תשפ"א, עמ' 6. שציין לדברי רבינו כמקור ראשון לאמרה זו, כאן ובהל' אישות {{ממ|[[מגדל עוז/אישות/ד#ט|פ"ד ה"ט]]}} ואחריו בשו"ת אבקת רוכל {{ממ|[[אבקת רוכל/קפט|סוף סימן קפט]]}}, של"ה {{ממ|[[של"ה/מסכת שבועות|מסכת שבועות]]}} ומקורות נוספים ע"ש.}} ודברי ר"מ ז"ל מיושרות: