עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/ו" (פסקה)

== טו ==

והנה מבאר לעיל, שעל־ידי הדמימה והשתיקה, ששותקין לחברו כשמבזין אותו, על־ידי־זה זוכה לתשובה, שהיא בחינת כתר כנ"ל, עין שם, כי סיג לחכמה שתיקה כנ"ל, כי צריכין לזהר מאד לדון את כל אדם לכף זכות, ואפלו החולקים עליו ומבזין אותו, צריך לדונם לכף זכות ולשתק להם, ועל־ידי־ זה נעשה בחינת כתר,

כמובא במדרש {{ממ|ויקרא פ"ב}}:

משל לאחד, שמצא את חברו שהוא עושה כתר. אמר לו: בשביל מי, אמר לו: בשביל המלך. אמר לו: כיון שהוא לצרך המלך, כל אבן טוב שתמצא תקבענו בו,

כך כל אחד מישראל הוא בחינת כתר להשם יתברך, וצריך להכניס בו כל מין אבנים טובות שאפשר למצא, דהינו שצריכין להשתדל לחפש ולבקש אחר כל צד זכות ודבר טוב שאפשר למצא בישראל, ולדון את הכל לכף זכות, כי הם בחינת כתר להשם יתברך כנ"ל, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: הוי דן את כל אדם לכף זכות.

נמצא, שעל ידי שדנים את הכל לכף זכות, שעל־ידי־זה שותקין לו כשמבזה אותו, כי מוצאין בו זכות, שאינו חיב כל כך במה שמבזה אותו, כי לפי דעתו וסברתו נדמה לו שראוי לו לבזות אותו וכו', על־ידי זה נעשה בחינת כתר, הינו כנ"ל, שעל־ידי הדמימה והשתיקה נעשה בחינת כתר כנ"ל, והבן:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>