עריכת הדף "
תורה תמימה/שיר השירים/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''יונתי. ''' מהו יונתי{{תוספת|קלג|ולא יונה.}}, אמר הקב"ה אצלי הם כיונה, מפני שנעשים כיונה תמה ושומעין לי, כמו שנאמר ויאמן העם, אבל אצל אוה"ע הם כחיות{{תוספת|קלד|סמיך על האגדה דסוטה י"א ב' אומה זו לחיה נמשלה, יהודה גור אריה, דן נחש, נפתלי אילה שלוחה, ישכר חמור גרם, יוסף בכור שור, בנימין זאב, דכתיב ביה כתיב ביה, ודלא כתיב ביה כתיב ביה (יחזקאל י״ט:ב׳) מה אמך לביא בין אריות רבצה, וכ"ה במ"ר כאן, ומה שלא הביאו לענין זה הפסוק מתורה הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, ע' מש"כ בתורה תמימה פ' שמות בפסוק כי חיות הנה.}}. (מ"ר). '''יונתי וגו'. ''' תנא דבי ר' ישמעאל, בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין, ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן, מה עשתה, התחילה צווחת כדי שישמע בעל השובך ויצילה, כך היו ישראל, בשעה שראו את המצרים רודפים אחריהם, לירד לים לא היו יכולין שעדיין לא נקרע, לחזור לא היו יכולין, שכבר הקריב פרעה, מה עשו, התחילו צועקים להקב"ה, ועל אותה שעה אמר הקב"ה יונתי בחגוי הסלע, השמיעיני את קולך, את הקול אין כתיב כאן, אלא את קולך – שכבר שמעתי במצרים. (שם). '''יונתי וגו'. ''' ר' אלעזר פתר קרא בשעה שעמדו ישראל על הים, יונתי בחגוי הסלע, שהיו חבויים בסתרו של ים{{תוספת|קלה|רומז למ"ש במדרשים שהים נתבקע לאחר שהיו עד צוארם במים.}}, הראיני את מראיך, הדא הוא דכתיב התיצבו וראי את ישועת ה', השמיעיני את קולך – זו השירה שנאמר אז ישיר משה, כי קולך ערב – זה השיר, ומראיך נאוה – שהיו ישראל מראים באצבע ואומרים זה אלי ואנוהו. (שם). '''יונתי וגו'. ''' ר' עקיבא פתר קרא בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני, יונתי בחגוי הסלע – שהיו חבויין בסתרו של סיני{{תוספת|קלו|שנכפה עליהם ההר כגיגית, כנודע באגדה דשבת פ"ט א'. ובילקוט הגי' שנתלש ההר ממקומו ובאו ועמדו תחתיו, שנא' ותקרבון ותעמדון תחת ההר.}}, הראיני את מראיך – שנאמר וכל העם רואים את הקולות, השמיעיני את קולך זה קול שלפני הדברות, שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה, כי קולך ערב – זה קול שלאחר הדברות, שנאמר וישמע ה' את קול דבריכם{{תוספת|קלז|נראה דסמיך אסוף הפסוק ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו, וזהו כי קולך ערב, שרצוי ונתקבל.}}, ומראך נאוה – שנאמר וירא העם וינועו. (שם). '''יונתי וגו'. ''' רבי יוסי הגלילי פתר קרא במלכיות{{תוספת|קלח|ר"ל בעת שישראל בגולה תחת שעבודן של מלכות.}}, יונתי בחגוי הסלע – שחבויין בסתרן של מלכיות, הראיני את מראיך – אלו מעשים טובים, השמיעיני את קולך, זה התלמוד, כי קולך ערב זה התלמוד, ומראך נאוה אלו מעשים טובים{{תוספת|קלט|כי בזמן שישראל בגולה אין להם מכל גדולתם כי אם תורה ומעשים טובים.}}. (שם). '''יונתי וגו'. ''' ר' הונא ור' אחא ב"ר חנינא פתרי קרא באהל מועד. יונתי בחגוי הסלע שהיו חבויין בסתר אהל מועד{{תוספת|קמ|שהיה רק חמשים בחמשים אמה ונקהלו כולם לתוכו על פי נס, כמבואר בויק"ר פרשה מ'.}}, הראיני את מראיך – כמש"נ (פ' שמיני) ותקהל העדה פתח אהל מועד, השמיעיני את קולך, כמו שנאמר וירא כל העם וירנו, כי קולך ערב – זה השיר{{תוספת|קמא|של הלוים.}} ומראך נאוה – כמש"נ (שם) ויקרבו כל העדה, ויעמדו לפני ה'{{תוספת|קמב|להֵרָאוׁת וגם יתכן לומר דסמיך אלשון דסמיך לי' כי היום ה' נראה אליכם, וא"כ היתה אז מראיהם נאוה שזכו למראה כבוד ה'.}}. (שם). '''יונתי וגו'. ''' ר' תנחומא פתר קרא בבית העולמים{{תוספת|קמג|כנוי למקדש שלמה, ע"ש הכתוב מכון לשבתך עולמים (מלכים א ח׳:י״ג).}}, יונתי בחגוי הסלע – שהיו חבויין בסתר בית עולמים{{תוספת|קמד|אולי הכונה שהיו חבויין בצלו והיינו שהיה עליהם לסתרה, שהגין עליהם, וע' לעיל אות ק"מ.}}, הראיני את מראיך, כמש"נ (מלכים א ח׳:א׳) אז יקהל שלמה{{תוספת|קמה|ובשעה שהעדה נאספת למקום אחד היא נראית, וגם יתכן לומר דמכוין להפסוק שבאותו ענין ויסב המלך את פניו ויברך וגו' ויאמר ברוך ה' אלהי ישראל.}}, השמיעיני את קולך, כמש"נ (ד"ה ב' ה') ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד, כי קולך ערב, זה השיר, ומראך נאוה אלו הקרבנות, כמש"נ (מלכים א ח׳:ס״ג) ויזבח שלמה את זבח השלמים וגו'{{תוספת|קמו|וסמיך אסוף הענין ויחנכו את בית ה' המלך וכל בני ישראל וגו' קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים ארבעה עשר יום והיה המחזה נאוה ונהדר מאוד.}}. (שם). '''הראיני וגו'. ''' רבי אליהו פתר קרא בעולי רגלים, הראיני את מראיך אלו עולי רגלים שנאמר שלש פעמים בשנה יראה וגו', השמיעיני את קולך – זו קריאת ההלל בנעימה, כי קולך ערב – זה השיר, ומראך נאוה – זה הדוכן{{תוספת|קמו|יתכן דרומז למ"ש בחגיגה ט"ז א' כל המסתכל בכהנים בשעה שעומדים על הדוכן בזמן שביהמ"ק קיים עיניו כהות, וזהו מפני שאז זיו השכינה שורר עליהם ואין העין יכול לסבול ההוד והאורה, ולכן דרשו ומראך נאוה זה הדוכן.}}. (מ"ר). '''כי קולך ערב. ''' אמר שמואל, קול באשה ערוה, דכתיב כי קולך ערב{{תוספת|קמז|היינו קול שאינו מצוי ורגיל, כמו קול זמר מפני שמעורר הלב, והא דמשמע בקדושין ע' א' דאפילו סתם קול אסור, כתב הרשב"א דהוא משום דהתם איירי בקול מענית שלום, וקול כזה אסור אפי' ברגיל מפני שהוא ברגשי אהבה וידידות, ועיין באו"ח סי' ע"ה סעיף ג' ובאה"ע סי' כ"א ס"א.}}. (ברכות כ"ד א'). '''כי קולך ערב. ''' א"ר חסדא, קול עבה באשה ה"ז מום, שנא' כי קולך ערב{{תוספת|קמח|ולכן אם קידש את האשה על מנת שאין בה מומים ונמצא בה מום כזה אין קדושיו קדושין. ואמנם יש להעיר, כיון דעיקר היסוד והלמוד מזה הוא על לשון זה הפסוק כי קולך ערב, והיינו מדיחס למעלת האשה עריבת הקול שמע מינה דההיפך מזה היינו קול עבה הוי מום וחסרון לה, א"כ הלא כן יחס לה למעלותיה ומראך נאוה, וא"כ הלא צ"ל מן הדין דהמכוערת הוי ג"כ מום לענין קדושין, ויותר מזה שהרי אמרו אין אשה אלא ליופי, וצ"ל דבזה לא שייך להגביל מתי היא מכוערת, דיש שלזה נראית מכוערת ולזה אין נראית כזו, וא"כ לאו כל כמיניה לומר דבודאי מכוערת היא. ולבד זה בקידש את האשה ע"מ שאין בה מומים, [דבזה איירי מאמר רב חסדא שלפנינו] ונמצאת מכוערת אינו יכול לבטל קדושיו, יען דלפי מה דקיי"ל אסור לקדש את האשה עד שיראנה, ומכיון שראה אותה וקדשה מוכח שמצאה חן בעיניו, או שסביר וקבל.}}. (כתובות ע"ה א'). '''כי קולך ערב. ''' שאלו התלמידים את ר' דוסתאי ב"ר ינאי, מפני מה האשה קולה ערב ואין האיש קולו ערב, אמר להו, זו ממקום שנבראה וזה ממקום שנברא{{תוספת|קמט|האיש נברא מן האדמה עפר תיחוח ואין קולו נשמע, משא"כ האשה נבראת מן העצם דכשמכין בו נשמע קול.}}. (נדה ל"א ב'). '''כי קולך ערב. ''' רבי שילא ור' יוחנן אמרי, מפני מה נתעקרו אמהות, בשביל שהיה הקב"ה מתאוה לשמוע שיחתן, הדא הוא דכתיב כי קולך ערב{{תוספת|קנ|שיחתן ר"ל תפילתן, כדי שתתפללנה וכמו תפלה לעני וגו' ולפני ה' ישפך שיחו, וכ"מ ביבמות ס"ד א' מפני מה היו אבותינו עקורים לפי שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.}}. (מ"ר).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף