עריכת הדף "פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/צד" (פסקה)

== יד ==

'''וכל.''' עט"ז הנה לכאורה משמע דבגוש ודוחקא דסכינא מבשל ממש בכ"ש ואסור בהנאה אמנם המעיין באו"ה כלל ל"ז ד"ז משמע רק שמבליע ומפליט ואין אסור בהנאה ועיין מ"י כלל ס"א אות מ"ה כתב גם כן דאו"ה דנקיט מתחילה מבשל הוא לאו דוקא אלא מפליט ומבליע יע"ש אלא דע"כ קשיא דברי או"ה במ"ש דאם אין ס' הבשר אסור בהנאה והא בכלל למ"ד דין ה' כ' בשם המרדכי דמפליט ומבליע הוי רק מדרבנן בב"ח עס"י ק"ה בש"ך אות ה' ואולי יש לדחוק דמ"ש אסור בהנאה היינו אם הוא בכ"ר ולא קאי אכ"ש ומה שמדמה שם לעירוי לא לגמרי אלא ה"ק כמו עירוי מבשל כ"ק אף שאין ממש חום כ"ר ה"ה גוש עכ"פ מבליע מיהא ול"ד לעירוי דהתם אין נפסק כח העמוד וצ"ע לענין הנאה ונראה דרמ"א מיקל אף באכילה די למאן דמחמיר להתיר עכ"פ בהנאה. וכתב עוד הט"ז דיש ראיה מר"פ דאי בכ"ר מי הוא זה אשר רוצה כו' לא ידענא מהו דיש אומרים חם בלא רוטב אוסר כ"ק בכ"ר והר"פ אומר דע"י דוחק אף בלא רוטב אוסר הכל ול"ד לחום ביה"ש דאין כל הבהמה חם יע"ש עש"ך כ"ז וכפי הנראה דט"ז סובר כתי' הב' בש"ך דר"פ דאוסר איירי בשר שמן ושפיר קשיא ליה עיין פרישה אות י"א ובש"ך אבאר. ומה שהביא דברי יש"ש בג"ה סי' מ"ד יראה לפרש דהכי קאמר דסובר אף בלא דוחקא בגוש מפליט ומבליע והלכך אורז ודוחן שיש בו חלב ממש (ובלוע שגירת לישן הוא) הכף נאסר מן הממש והכף מפליט דכלי מפליט בלוע בלא רוטב אבל אם המאכל רק בלוע מחלב אין דבר הבלוע מאוכל יוצא בלא רוטב ומש"ה הכף אין נעשה ב"י מתחיבה זו. ומ"מ המאכל אסור דהכלי מפליט שפיר בלוע בלא רוטב ובסי' ק"ה בט"ז אות ד' אבאר וראוי שתדע דהט"ז דהחמיר בגוש ע"י דוחקא היינו אף בה"מ דבאין ה"מ בלא"ה פוסק כרש"ל שם בסימן ק"ה דאף כ"ש אוסר ושם אבאר הנ"מ ליש"ש בין כ"ש לגוש דמפליט ומבליע כא':

'''ודע''' שהיש"ש כתב מפליט ומבליע והאו"ה כתב מבשל היה נראה לומר דוחקא מבשל ובלא דוחקא מפליט ומבליע כדמוכח מפכ"ה ק"ד ב' דפריך סוף סוף כ"ש ומה קושיא והא גוש הוי ככ"ר עיין מ"י כלל ס"ח אות מ"ה אלא דמפליט ומבליע והוי דרבנן משא"כ ע"י דוחק י"ל מבשל ממש ואסור בהנאה {{אצבע מורה}} וכבר התבאר: