עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/ב/א" (פסקה)

==== דעת ר"י ====

דעת ר"י בתוספות שאנו סוברים כדעת התנאים המובאים להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} בגמרא שזמן ק"ש משעה שקדש היום או משעה שבני אדם נכנסים לאכול בע"ש [ודברי הירושלמי יפרש כלדעת ר"ת, ראה להלן]. וכן כתב בעל המאור שכדאיים הם אלו התנאים לסמוך עליהם בשעת הדחק של צבור. והביאו התוס' ראיה לדבריו מדאמרינן לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כז/א|כז.]]}} דרב מצלי של שבת בערב שבת ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. והקשה ה[[מהרש"א/חידושי הלכות/ברכות/ב/א|מהרש"א]] שאין ראיה מכך לדעת ר"י שהרי גם לדעת רש"י שעיקר ק"ש הוא מה שקורא על מטתו מכל מקום תפלת ערבית קורא מבעוד יום, וכן מוכח בירושלמי שמבאר שקריאת שמע היתה קודם לתפילה כדי לעמוד מתוך דברי תורה, אך תפלת ערבית שפיר התפללו קודם צאת הכוכבים. ולכן כתב המהרש"א שעיקר הראיה היא לדעת ר"ת וכפי שהביאה הרא"ש, שהגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כז/א|כז.]]}} מוכיחה מתפילתו של רב דהלכה כרבי יהודה דחשיב לילה ומאחר דקי"ל כרבי יהודה סבירא להו לתוס' דהוא הדין דהוי לילה לענין קריאת שמע. והרשב"א הקשה על דעת ר"י שהרי למסקנא אין זמן מוקדם לצאת הכוכבים אלא שיעורו של ר"א או שיעורו של ר"מ, ושיעורו של ר"מ אי אפשר לעמוד עליו קודם צאת הכוכבים כיון שאמר כל דבריו בבין השמשות דרבי יוסי {{ממ|כמבואר לקמן [[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}}. ור"א לגבי ר' יהושע אינו כיון דשמותי הוא, ועוד דהוה יחיד כנגד רבים. ואף אם אפשר לעמוד על שיעורו של רבי יוסי {{ממ|כמבואר ברשב"א שם בשם הראב"ד}} מ"מ אין הלכה כר"מ במקום רבי יהודה וכ"ש במקום רבי יהושע ורבי יהודה ור' אחא ור' חנינא דרבים הם. והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/א|סימן א]]}} כתב שמכל מקום בתפילה הקלו וגם שעשו כאן מתוך הדחק שלא היו מתקבצין שוב. ותמה במעדני יום טוב {{ממ|[[מעדני יום טוב/ברכות/א/א#ק|אות ק]]}} מהו שאמר בתפילה הקלו הלא בקריאת שמע איירינן ואף אם נאמר שהשאילו הלשון תפילה לק"ש עדיין קשה איך הקלו בשל תורה וכתב ע"פ דברי תלמידי רבינו יונה {{ממ|[[תלמידי רבינו יונה/ברכות/ב/א|כאן]]}} שיכולים חכמים לעקור מ"ע משום סייג ואף כאן עשו סייג כדי שלא תתבטל לגמרי, אלא שכתב שלפ"ז מה שהוסיף הרא"ש וגם מתוך הדחק נהגו כן אין לו מובן שהרי היינו הך. עוד כתב לפרש שאחר שהקלו בתפילה להקדימה הקלו גם להקדים ק"ש כדי לסמוך גאולה לתפילה, אך דחה פירוש זה שאין טעם לעקור ד"ת כדי לסמוך גאולה לתפילה שאינו אלא סמך וסעד בעלמא, וגם מצינו לרב שדחה סמיכת גאולה לתפילה משום הוספה מחול על הקודש, ועוד כתב שאף לפירוש זה לשון הרא"ש דחוק.

===== ביאור דברי הירושלמי =====
רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#עד|ד"ה עד]]}} מביא דברי הירושלמי: אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה.

רש"י מבאר דברי הירושלמי לשיטתו, שהוקשה לו מאחר שמנהגם להתפלל קודם צאת הכוכבים, אם כן למה קורין קריאת שמע הלא אינם יוצאים בכך ידי חובתן כיון שאין זה זמן שכיבה. ועל כך משיב הירושלמי שעושין כן לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, ואין כוונתם לצאת בכך ידי חובת קריאת שמע.

תוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|ד"ה מאימתי]]}} החולקים על דעת רש"י מבארים, שהירושלמי דיבר על קריאת שמע שהיה מנהגם לקרות קודם התפילה כמו "אשרי" שאנו אומרים קודם מנחה. והבעל המאור {{ממ|הביאו ה[[רשב"א/ברכות/ב/א|רשב"א]]}} הביא ראיה לפירוש זה מהירושלמי.

וה[[חשק שלמה/ברכות/ב/א|חשק שלמה]] פירש כוונתם שהיו קוראים ק"ש קודם תפלת המנחה, והביא שכן מבואר בסמ"ג {{ממ|[[סמ"ג/עשין/יט|עשין י"ט]]}} בשם ר"ת שהיו רגילין לקרות ק"ש במנחה אחר תפלה ונתבטל אח"כ, וכתב שתיבת 'אחר' ט"ס וצ"ל 'קודם' תפילה.