עריכת הדף "מעשה רקח/תפילה/י" (פסקה)

== יד ==

'''טעה ולא הזכיר הבדלה וכו'.''' קשה דאמאי לא הזכיר רבינו דין טעה בתפילה וטעה גם בכוס דחוזר לתחילת התפלה לא בפרק זה ולא בפרק כ"ט דהלכות שבת שהיא בעיית רב חסדא פרק אין עומדין דף ל"ג ופריק ליה רב ששת דחוזר לראש וכבר נתעורר על זה הרב ב"י או"ח סימן רצ"ד שכתב ולא ראיתי להרמב"ם שהזכיר דין זה ולא ידעתי למה ע"כ. והר"ח אבולעפיה נר"ו הוסיף להקשות ממ"ש מרן הל' ח' שהביא ראיה לברכת השנים מדין זה. ותימה דמאחר שלא פסקה רבינו איך הביא ממנו ראיה וי"ל עם מ"ש מרן גירסא אחרת ויש מי שהורה שאם נזכר קודם שומע תפילה מבדיל בשומע תפילה וכו' ואף דמרן דחאה עיין להרב לח"מ שתקנה דלא הוצרכו לומר שיכול לאומרה בשומע תפילה דבפ"ק דע"ז אמרינן שואל אדם צרכיו בשומע תפילה והש"ס איירי בדלא שאל לא בחונן הדעת ולא בשומע תפילה וכו'. עוד י"ל לפי שאמרו שם המבדיל בתפילה הרי זה משובח מהמבדיל על הכוס משום הכי שאלו טעה בזו ובזו כלומר בחונן הדעת ובשומע תפילה ותירצו חוזר לראש וכל זה קודם דמסקינן דאע"פ שהבדיל בתפילה יבדיל על הכוס לפ"ז אף אם טעה בחונן הדעת ובשומע תפילה הרי הכוס לפניו ואין צריך לחזור ושפיר הביא מרן ראיה מזה הדין דלא נדחה רק מטעם דהרי הכוס לפניו ע"כ תורף דבריו נר"ו. ואחרי המחילה הראויה אף אם נסבול כל זה מה נשיב להסמ"ג והכלבו ז"ל שלא הזכירו גירסא זו של שומע תפילה ואפילו הכי לא ראינו שפסקו דין זה.

'''וכן מי שלא הזכיר על הנסים וכו'.''' כתב מרן הקדוש ז"ל בפרק במה מדליקין דף כ"ד תני רב אושעיא ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון תעניות ומעמדות אומר מעין המאורע בשומע תפילה ואם לא אמר אין מחזירין אותו וכתב הרי"ף ז"ל דשמעינן מהא נמי דמי שטעה ולא הזכיר על הניסים בתפילה בחנוכה ופורים שאין מחזירין אותו שאין מחזירין אלא לימים שיש בהם קרבן מוסף ותניא בתוספתא בהדיא וכו' ומדברי רבינו שכתב אינו חוזר ומתפלל משמע דדוקא כשנזכר אחר סיום תפלתו הוא דאינו חוזר להתפלל אבל אם נזכר קודם שיסיים תפילתו חוזר לאותה ברכה שהיה לו להזכיר בה וכו' ע"כ. ולולא דברי מרן ז"ל היה נראה בהיפך דאם סיים אותה ברכה גרידא תו לא מצי לחזור מדכתב רבינו תחילה טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים תפילתו ואינו צריך לחזור ומשמעות הלשון שתכף שבירך אינו חייב לחזור אלא משלים תפלתו משם והלאה ועפ"ז נמשך מ"ש אחר זה אינו חוזר ומתפלל אם לא שנפרש כוונת מרן ז"ל שהבין בדברי רבינו דדוקא בהבדלה אינו חייב לחזור אפילו אחר שסיים הברכה משום שהוא עתיד לאומרה על הכוס משא"כ בעל הניסים ועננו שאחר שהתפלל שוב אינו אומר כלום ולכך ס"ל דכל עוד שלא סיים תפלתו חוזר מכל מקום ממ"ש רבינו ואם נזכר קודם שיעקור את רגליו אומר עננו וכו' יהיו לרצון וכו' משמע דדוקא עננו יש לו לאומרו קודם שיעקור רגליו וכן משמע מדברי הרי"ף שציין שם מרן גופיה בפ"ק דתענית שלא הזכיר אלא עננו משמע דהבדלה ועל הניסים אין לו חיוב לאומרם שם משום דעל הניסים לא הוי כי אם הודאה והבדלה נמי כבר הוא עתיד לאומרה על הכוס וכדאמרינן בפ' תפילת השחר דף כ"ו משא"כ עננו שהיא בקשה מהשי"ת וכו' וא"כ כי קאמר רבינו אינו חוזר ומתפלל דמשמע חוזר ומתפלל לא אבל קודם שיעקור רגליו יש לו לאומרה לא קאי הך דיוקא אלא אעננו כפי מה שביאר אחר כך וזה משמע כמ"ש ודו"ק.