עריכת הדף "מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי/כ" (פסקה)

==יד==
''' לא תנאף''' מכלל שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#י|ויקרא כ י]]}} מות יומת הנואף והנואפת למדנו עונש אזהרה מניין ת"ל לא תנאף: מניין אמר הריני נואף על מנת ליהרג הרי זה מותרה ת"ל לא תנאף: מניין האוכל בקערו ורואה את עצמו כאלו אוכל בקערה של חבירו והיה שותה בכוסו ורואה עצמו כאלו שותה בכוסו של חברו הרי זה מותרה ת"ל לא תנאף: ד"א לא תנאף לא תינאה באף מיכאן [אמרו] אסור להריח בשמים שעל ערוה מן העריות: ד"א לא תנאף אל תניח את האף שיבא לעולם: ד"א לא תנאף מרובע שלא ינאף לא ביד ולא ברגל ולא בעין ולא בלב: ומניין שהיד מזנה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/א#טו|ישעיה א טו]]}} ידיכם רמים מלאו: ומניין שהרגלים מזנה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יט#ב|משלי יט ב]]}} [ואץ] ברגלים חוטא: ומניין שהעינים והלב מזנין דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טו#לט|במדבר טו לט]]}} ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם: קשה היא הזנות שלא ניטלו עשרים וארבעה תכשיטין אלא על ידה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ג#טז|ישעיה ג טז]]}} ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוית גרון ומשקרות עינים: נטויות גרון שהיו מהלכין קצרה בין ארוכות וארוכה בין שתי קצרות: ומשקרות עינים שהיו סוקרות עיניהם בסקרה: הלוך וטפוף תלכנה בבתי יד שלהם: וברגליהן תעכסנה שלפיחות מלאות אפרסמון מניחות תחת עקביהן כדי שיהיה ריחן נודף מהוא אומר שם [[תנ"ך/ישעיה/ג#יח|שם יח]]}} ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים והשביסים והסחרונים: הנטיפות והשרות והרעלות: הפארים והצעדות והקשורים ובתי הנפש והלחשים: הטבעות ונזמי האף: הרי שלשה עשר תכשיטי זהב וכסף: המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים: והנליונים והסדינים והצניפות והרדידם: והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגרה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגורת שק כי תחת יופי הרי אחד עשר תכשיטי בגדים: קשה היא הזנות שהאריך הקב"ה לנביאי השקר על הכל חוץ ממנה ומי הן אלו זה אחאב בן קוליה וצדקיה בן מעשיה שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כט#כג|ירמיה כט כג]]}} יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי ריעיהם מה היו עושין היה אחאב אומר לאשה תשמעי לצדקיה ואת יולדת נביא: וצדקיא אומר לה כה אמר ה' השמעי לאחאב ואת יולדת נביא: במלאת שפקו יצר לו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כ#כב|איוב כ כב]]}} כד מטת שעתהון עשו כן בבתו של נבוכדנצר וכיון שהרגיש בהן אמר אלהיהם של אלו שונא ומה הוא: מיד הכיר בהן שהן נביאי שקר שלח והביא אותן אמרו לו אמת דברינו ונביאי אמת אנחנו אמר להם יש לי לבדוק את נביאי האמת שהרי השלכתי מהם לאור וניצלו חנניה מישאל ועזריה אף אני אבדוק אתכם אמרו אתן היו שלשה ואנחנו שנים אמר להם בחרו לכם מי שתרצו: אמרו יהושע בן יהוצדק הכהן: עשה להן טיגן גדול ונתנן בתוכן והסיק תחתיהן הן נשרפו שנ' {{ממ|עי' [[תנ"ך/ירמיה/כט#כב|ירמיה כט כב]]}} ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה לאמר ישימך אלהים כצדקיה וכאחאב אשר קלם מלך בבל באש: ויהושע ניצל דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/זכריה/ג#ב|זכריה ג ב]]}} הלא זה אוד מוצל מאש: קשה היא הזנות שהיא אחד משלשה דברים שפירש בהן הכתוב גיהנם ואלו הן הבא על אשת איש ובעל לשון הרע ומלכות הרשעה: הבא על אשת איש שנ' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ו#כז|משלי ו כז]]}} היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה: ובעל לשון הרע דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קכ#ג|תהלים קכ ג]]}} מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים ומלכות הרשעה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מז#יג|ישעיה מז יג]]}} נלאת ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים הנה היו כקש אש שרפתם: