עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/נג" (פסקה)

== יד ==

יד) '''שם הגה. ויש מטריפין גם הבהמה אם נשמט וכו'''' ורואין שנצרר הדם מעבר לצלעות וכו' דאז יש חשש לנקיבת הריאה. ט"ז סק"ב. ובש"ד ססי' פ"ו מטריף בבהמה שמוטת או שבורת יד בגוף מטעמא דחיישינן שמא איעכול ניביה. וכ"כ הב"ח שמצא כן כתוב בסמ"ק כ"י ולפ"ז אפי' לא נצרר הדם מעבר לצלעות טרפה. ש"ך סק"ד. והפר"ח או' ד' כתב דטוב לחוש לדבריהם בבהמת גוי אבל בלא"ה יש להורות כפסק הש"ע ואפי' בנצרר בצלעות אין כאן בית מיחוש. וכ"כ הזר"א או' רל"א ושה"מ או' ה' והמחב"ר או' ב' ואו' ד' ומיהו עיין מחב"ר או' ח' מה שהאריך בזה וסיים דאם נשברה יד הבהמה סמוך לגוף ורואין שנצרר הדם רבו הפו' להטריף לדעת הש"ד וסיעתו משום איעכול ניביה ולדעת הג"א וסיעתו משום הריאה ונראה שיש להחמיר ולהטריף בנשמטה או נשברה יד הבהמה סמוך לגוף ורואין שנצרר הדם כיון דאיכא שני כתות פו' להטריף בזה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עכ"ל. והתו"ז סי' ט"ל או' ט"ו כתב אעפ"י שהאריכו רבני אשכנז להחמיר בדינים אלו אנן בדינן בכל גלילותינו לא נהגנו לחוש לזה כלל וכל שמוטת יד או שבורה מכשרינן בפשוט אפי' נצרר הדם בצלעות אפי' מבפנים מאחר דסמא בידן לבדוק בריאה אם היא שלימה ויפה דליכא שום אודם ולא סרכא תלויה כנגדה כשרה ואם האדימה הריאה נגד מכה או נגע שבדופן או יש סרכא תלויה מטרפינן כמ"ש בדיני הריאה עכ"ל וכ"כ זבחי צדק או' א' דבמדינתם לא שמע כלל דהטריפו בנשמט או נשבר יד הבהמה ואפי' נצרר הדם ואפי' בבהמת גוי משום דהוא כשל ישראל מפני מס הגביל"ה דהוי הפ"מ יעי"ש. ומיהו מ"ש התו"ז דנוהגים להכשיר מפני שבודקיה הריאה זהו מועיל לחוששין לנקיבת הריאה אבל לחוששין לאיעכול ניביה מה מועיל בדיקת הריאה. וגם מ"ש זבחי צדק דנוהגין להכשיר אפי' בבהמת גוי מפני מס הגאביל"ה דהוי הפ"מ לא ידענא דהא אם לא יכשירו זאת הבהמה הגוי יביא אחרת או גוי אחר יביא להשלים בשר הנצרך לאותו יום כדי להשתכר ומה הפסד יש במס הגאביל"ה. נמצא בדבר זה רבו הדעות ומנהג בני אשכנז להחמיר כדברי מור"ם ז"ל ובספרד יש כך ויש כך ונהרא נהרא ופשטיה.