עריכת הדף "
העמק שאלה/קכד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == {{העמקש|יד}} '''ונדיא ידי' כו'.''' הרשב"א בתה"ב בית שני שער שני וכן הר"ן העתיקו לשון רבינו ונידחי ידי' והיינו הך. והנה התו' והסמ"ג לאחר שהביאו פי' רבינו במימרא דרב דמיירי בהצטרפות הוסיפו להביא רבותא בשמו של רבינו שאפי' חתך מיעוט הקנה למעלה לצד העור וחזר ושחט מיעוטו למטה ולצד אחר זה שלא כנגד זה דכשרה דכיון דבין הכל יש רוב. ויש להבין איזה חידוש יש בזה. אחרי שמפרשין הא דרב שנים וג' מקומות בהצטרפות לרוב ממילא הא מפורש בברייתא שם שנים אוחזין בסכין אפי' אחד למעלה וא' למטה כשרה. דאפי' זה שלא כנגד זה כשר וכמש"כ התו'. וכ"כ באמת הגאון ת"ש סי' כ"א סק"א דרבינו למד מברייתא זו. וא"כ מה זו הביאו הפוסקים משמו ש"ר. ונראה שבאו להוציא מדעת ר"ח שכ' התו' וז"ל ור"ח פי' שנים וג' מקומות כגון רוב הקנה למעלה ורוב הוושט למטה. ולפירושו לא משכחת ג' מקומות עכ"ל. והתימא אחרי שהר"ח בעצמו הביא לשון ג' מקומות בע"כ הי' לו איזה פירוש בדבר. אבל הענין דר"ח מפרש שני מקומות אפי' זה שלא כנגד זה והיינו כל סימן בפ"ע. אבל ג' מקומות דע"כ מיירי בסימן א' מיירי זה כנגד זה דוקא. והוציא זה החילוק מדתני' בברייתא שני' שחט את הוושט למטה ואת הקנה למעלה או את הוושט למעלה ואת הקנה למטה שחיטתו כשרה ומדנקיט שני סימנים ולא תני רבותא גדולה מזה בסימן א' ש"מ דבאמת בסימן א' למעלה ולמטה פסולה עד שיהא זה כנגד זה. וי"ל עוד דקשה לר"ח השתא ג' שרי תרי מיבעי ובשלמא לפרש"י דמיירי שלא בהצטרפות נעשה רוב אלא הרוב הי' במק"א א"כ ב' וג' לאו דווקא וה"ה אפי' טובא. אבל ר"ח מפרש כמו רבינו דמיירי ששחט רוב בהצטרפות. וא"כ ליכא אלא ג' צדדים. דצד התחתון א"א מחמת חלודה וא"כ השתא ג' שרי תרי מיבעי'. וידוע מש"כ התו' שבת ד"ס ב' ובכ"מ דהיכא שהוא דווקא יש להקשות הכי. מש"ה פי' תרי אפי' זה שלא כנגד זה וג' זה כנגד זה וע"כ א"א לחלק בין תרי לשלש אלא משום דשנים היינו בשני סימני' וג' ע"כ בסימן א'. זהו דעת ר"ח. והתו' לא מסתבר להו לחלק פי' שנים ושלשה מקומות בתרי אנפי או שלא ירדו לסוף דעת ר"ח. מיהו' רבינו לא ס"ל הכי שהרי השוה בין זה כנגד זה בין זה שלא כנגד זה והא דנקיט שנים ושלשה מקומות לק"מ לדעת רבינו בסי' י' והביאו הר"ן בפ' מפנין דגריס התם ארבע וחמש כדאמרי אינשי ולא גריס ואי בעי אפי' טובא נמי. ובאמת אסור יותר מזה. אלמא לא ק' לשון זה וע' מש"כ בסי' י"א אות ג' בס"ד דרק רב חסדא דייק הכי ואנן לא דייקינן כולי האי והא דתני' בברייתא שני' שחט את הוושט למעלה ואת הקנה למטה כו' י"ל דרבותא קמ"ל לא מיבעיא וושט ומיעוט קנה במקום א' ומיעוט שני דקנה במקום אחר דכשר אלא אפי' כל סימן א' למעלה וכל סימן השני למטה כשר. ובזה יובן לשון הרמב"ם פ"ב ה"י שכתב וכן שנים שאוחזין שני סכינין ושחטו כ"א בשני מקומות מצואר שחיטתן כשרה. ואפי' שחט זה הוושט בלבד או רובו והשני שחט במקום א' קנה או רובו הרי שחיטה זו כשרה ואע"ג שאין השחיטה כולה במק"א עכ"ל. וכ' הלח"מ דס"ל כר"ח וא"כ דין הראשון ע"כ כפרש"י דכל א' שחט בפ"ע ולא בהצטרפות מיירי כמש"כ התו' שם וזה דוחק ומכש"כ למש"כ דגם ר"ח ס"ל בזה כרבינו ולא מצינו איזה גאון שפי' כרש"י ז"ל. אלא ודאי להיפך דהרמב"ם כרבינו ס"ל וכ' דין הראשון והיינו מימרא דרב וברייתא קמא. ולא חילק בין שנים לשלשה מאומה ואח"כ כתב ברייתא שני' בלשון אפי' וכמש"כ דזה יותר רבותא: ונראה ראי' לדעת רבינו מדקאמר ההוא תורא דשחיט שנים וג' מקומות ולר"ח דיש חילוק בדין. ממ"נ היכי הוי מעשה לנקוט חדא. אבל לדעת רבינו אין בזה קפידא וכמו בשנים אפי' שלא כנגד זה ה"ה בשלשה. ולא דקדקו לדעת היכי הוי מעשה כיון שאין בזה נ"מ. כ"ז דברנו לבאר מחלוקת רבינו עם ר"ח ולזה הסכימו רוב פוסקים. וע' בס' המכריע ס' ד'. והנה רש"י נקיט דרך בפ"ע ומפרש דלא בהצטרפות מיירי כל הסוגי' אלא ששחט במ"א וחזר והתחיל לשחוט למטה לצד הגוף או למעלה לצד הראש. וקמ"ל דאע"ג דכשיש חתך אחר אין בית השחיטה מתרווח ולא הוי מפורעת כמש"כ התו' כשר. ונראה דרש"י מיאן בפי' רבינו משום דקשי' לי' הא דאי' שם אי אמרת בשלמא בשני סכינין ובשני ב"א שפיר מ"ד ליחוש דילמא סמכי אהדדי והאי לא אתי למיעבד רובא והאי לא אתי למיעבד רובא קמ"ל דאין חוששין. וכבר כ' התו' דלרבינו ה"פ בין שניהם לא יעשו רוב. וקשה לי ז"ל הא אפי' בשוחט א' אי' בד"ט א' הטבח צריך שיבדוק בסימנים לאחר שחיטה. ומפרש כדעת רוב הראשונים ז"ל דהבדיקה היא אם נשחט הרוב. וכש"כ הכא דצריך מדידה אם יש בהצטרפות רוב. ודאי בבדיקה יעמוד עה"ד. להכי פי' דלא בהצטרפות מיירי ופי' דילמא סמכי אהדדי כו' דכ"א לא ישחוט רוב יגם כל א' לא יבדוק כלל שיסמוך על חבירו. מיהו רבינו וה"ג ס"ל דהבדיקה אינו אלא משום שמוטה שהוא פסול בגוף הסימן ולא משום שמא לא שחט הרוב. ולהא לא חיישינן כלל דרוב מעשי מומחה מתוקן ושוחט הרוב. ומטעם זה כשר שחיטת מומר ולא חיישינן שמא לא נשחט הרוב ולא בדק. כמו שטרח הרשב"א ליישב כממש"כ לעיל בסי' צ"ב אות א'. אבל רבינו וה"ג לא חיישי לפסול דתלי במעשה כלל. וא"כ שפיר יש לחוש דילמא סמכי אהדדי ולא עבדי רובא והרי אינן מורגלין לבדוק אח"ז. ולא כמש"כ הר"ן ריש מס' חולין דלבה"ג צריך לבדוק גם אחר שמוטה. מבואר דמכש"כ שיש לבדוק אחר הרוב. ולא נראה הכי דעת רבינו ובה"ג וכמש"כ לעיל סי' צ"ב אות א' דמוכח מדבריהם שא"צ לבדוק כלל אחר הרוב. והטעם בזה י"ל למש"כ בסי' קל"ז אות ב' דמה"ת סגי בשחיטת רוב מצומצם. ומדרבנן בעינן שיהא ניכר לעינים. וא"כ דרך כל אדם לשחוט רוב הניכר לעינים. ואין לחוש שמא לא נשחט כ"כ דמכל מקום ודאי נשחט רוב מצומצם מיהא וסגי מה"ת ומשום חשש דרבנן אין לבדוק. כל זה נראה לבאר מחלוקת רבינו עם פירש"י. וע' להלן שם שכתבתי דבדיקת רוב לפרש"י סמכו על הברייתא דת"כ פ' שמיני להבדיל בין הטמא ובין הטהור בין נשחט רובו של קנה לחצי ע"ש. ולדעת רבינו ובה"ג פי' ברייתא זו בא"א כמבואר שם. הא מיהא רבינו ורש"י אזלי לשיטתייהו בפי' סוגי' דילן. וא"כ ק' על שיטת רשב"א ור"ן שקים להו דבדיק' דאחר השחיטה שהוא משום רוב. והכא נקטי לעיקר פי' רבינו וא"כ קשה ליישב סוגי' זו שאנו עומדים בו. וצ"ל דהחשש הוא שמא יפסידו הבהמה ויעברו על בל תשחית: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף