עריכת הדף "
העמק שאלה/קג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == {{העמקש|יד}} '''למימרא דכל למיזל לבית הפרס לדבר מצוה ש"ד.''' אלא כי מיבעי לן ללמוד תורה כו' פי' שהרי ודאי מ"ע מה"ת חמור מכבוד הבריות שהרי מסקנת הסוגי' בברכות שם ד' כ"ה ב' אינו דוחה ל"ת שבתורה. ועשה מה"ת כשהיא אינה מתקיימת אלא בדחיית ל"ת הרי היא דוחה. וא"כ כיון שכה"ב דוחה אסור בה"פ כש"כ מ"ע מה"ת. אבל ללמוד תורה ולישא אשה מיבעי לן והתו' במסכתא ע"ג ד' י"ז ד"ה ללמוד כתבו הנך מצות שהן חשובות ללמוד תורה שגדול ת"ת שמביא לידי מעשה ואשה נמי דכתיב לא תהו בראה. אבל לשאר מצות לא. והכי משמע פרק בתרא דמגילה. אבל בשאילתות דר"א מפרש הנך דקילי וכש"כ לשאר מצות שהן חמורות עכ"ל ר"ל דהא פשיטא דלמכור ס"ת ולילך בבה"פ חד דינא אית להו. כי היכי דנשנו בברייתא בחד לישנא. וא"כ כיון דדייק הש"ס במגילה לענין מכירת ס"ת כדי ללמוד תורה ולישא אשה משום גדול תלמוד כו'. ומשום לא תהו וגו'. ולא קאמר משום מצות פו"ר אלמא מ"ע בעלמא אינו דוחה איסור מכירת ס"ת. אי לא מצות שבת החמור כמש"כ התו' בכ"מ בפי' משנה דגיטין פרק ד' לעמן חצי עבד וחצי ב"ח דתנן יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפו"ר שנא' לא תהו בראה וגו'. ופירשו התו' משום דעשה דשבת אלים ממ"ע דפו"ר. וה"נ דדייק הש"ס משום שבת ש"מ דוקא הני ותו לא. וא"כ ה"ה לענין בית הפרס. ואע"ג דמשום כבוד הבריות שרי. מכ"מ משום מ"ע מה"ת אסור וק"ו שכתב רבינו לית להו. והטעם משום שאין למדים דברי סופרים מד"ת כדתנן במסכת ידים פ"ג מ"ב. ושפיר י"ל דלדחות ל"ת דאורייתא מ"ע מה"ת חמור מכבוד הבריות. ולדחות בית הפרס דרבנן כבה"ב חמור מעשה מה"ת. כ"ז דעת התו'. אבל רבינו למד ק"ו כל המצות מכבוד הבריות דמותר. ועיקר הספק דללמוד תורה ולישא אשה אינו אלא משום דאפשר לילך לרב אחר או לישא אחרת כמבואר בסמוך. וכ"ז לענין בית הפרס. אבל למכור ס"ת דליכא ק"ו מכבוד הבריות אינו מוכח כ"כ דכמו שמותר ללמוד תורה ולישא אשה ה"ה דמותר לכל המצות. ומהא דלענין בית הפרס פשוט יותר כל המצות מללמוד תורה ולישא אשה דשרי אין ראיה למכירת ס"ת. דהא דפשוט לענין בה"פ לכה"מ דמותר יותר מת"ת ואשה. היינו משום שאפשר להשיג במקום אחר כמש"כ. אבל למכור ספר תורה שאם לא ימכור לא ילמד ולא ישא כלל. אפשר אע"ג דשרי בהני מכ"מ אסור בכל המצות וכ"כ באמת הגאון עצי ארזים סי' א' סק"ט. מיהו מלשון הגמרא בהני תרתי ענינים בשוה משמע דאם כאן המשמעות אפי' ללמוד תורה ולישא אשה וכש"כ שאר מצות. ה"נ לענין מכירת ס"ת. וא"כ דעת רבינו דמותר למכור ס"ת לצורך שארי מצות. ומכש"כ דהכי דייק לישנא דהגמרא לנוסחת רבינו לעיל סי' ה' לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שצריך לו ופירושו אע"ג שצריך לדמי הס"ת לפרנסה מבואר הא אם צריך לקנות אתרוג שרי וכ"כ הגאון טורי אבן באבני מילואים חגיגה ד' ד' לדעת רבינו שכ' התוס' וכתב ע"ז שדברי רבינו מקובלים אלא שבמח"כ לא ידע מקומם של דברי רבינו ומש"ה נסתפק באמיתותם. ומשום שקשה לן שהרי התו' ב"ק ספ"א כתבו בשמו ש"ר דתלמוד גדול ממעשה. אבל באמת אין בזה שום קושיא. דודאי אע"ג דתלמוד גדול ממעשה היינו במצוה שאינה עוברת או אפשר להתקיים ע"י אחר. אבל מצוה עוברת דחיא לת"ת כל שא"א לקיים ע"י אחרים. כדאיתא במ"ק דף ט' ובירושלמי ברכות פ"א. וכי לא מודה ר"ש שמפסיקין לעשות סוכה ולולב וכי לית ליה לר"ש הלומד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. והכא במצוה עוברת מיירי. וכ"כ הב"ח ביו"ד סי' רמ"ו ע"ש. והיינו שהוצרך הש"ס לומר אפי' ללמוד תורה שנדחית מפני כל מצוה עוברת. ולישא אשה אע"ג דקיל מת"ת שהרי הלכה פסוקה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה משום דתלמוד גדול כמבואר לעיל סי' ה' והיינו משום דהיא מצוה שאינה עוברת כמש"כ שם אות ד'. [ולא זכיתי להבין לשון הרמב"ם פט"ו מהל' אישות ה"ב שכתב הטעם דילמוד תורה ואח"כ ישא אשה משום שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכש"כ בת"ת. ותמוה וכי העוסק בת"ת פטור מכל המצות. והמקום יאיר עיני להבין דברי קדושים]. מכ"מ מצות שבת אלימא. ומש"ה נקיט לא תהו וגו' ולא פו"ר ואפשר לומר דדינא קמ"ל דאי כבר יש לו ולד וקיים מצות שבת אינו דוחה איסור בית הפרס ולא ימכור ס"ת. ואע"ג שעדיין לא קיים פו"ר ומזה הטעם שכתבתי שהיא מצוה שאינה עוברת וע' מש"כ שם אות ה'. איברא במשנה דגיטין לא שייך זה הישוב שהרי לא יקיים לעולם פו"ר. והא דנקיט מצוה דשבת ע' מש"כ לדעת רבינו סי' קס"ה אות ב' בס"ד: וממוצא דבר שכתבנו דרבינו יליף כל המצות דמותר מק"ו מכבוד הבריות למדנו דעת רבינו דמצוה דרבנן אפי' עוברת אסור לעבור בבית הפרס ולמכור ס"ת שהרי אין כאן ק"ו מכבוד הבריות. שהרי התירו מוקצה משום כבה"ב כמו לטלטל אבנים לבה"כ. וה"נ התירו משום מצוה מה"ת כדאי' סוכה ד' מ"ב אמאי טלטול בעלמא הוא ולדחי שבת ע"ש בפירש"י ותו' ולא התירו מוקצה משום מצוה דרבנן. ואפי' לפי האמת דת"ת דוחה בה"פ. והא ת"ת נדחה מפני כל מצוה עוברת אפי' דרבנן. וא"כ יש מקום למילף ק"ו דכל מצוה דרבנן דוחה איסור בית הפרס מתלמוד תורה. הא לא קשיא דהא דת"ת נדחה מפני מעשה לא משום דקיל אלא מטעם הירו' כל שלומד שלא ע"מ לעשות כו'. אבל ודאי ת"ת חמורה ויקרה מכל מצוה דרבנן. וכמו לשיטת התוס' אפילו מצוה דאורייתא שדוחה ת"ת. מכ"מ קילא לענין בה"פ ומכירת ס"ת. ה"נ לרבינו במצוה דרבנן. ואין למדין דברי סופרים מדברי סופרים אלא שהתו' בכורות ד' כ"ט א' ד"ה היכי הביאו בשם ר"ת ז"ל דשרי לכהן לילך לבה"פ להעיד בלא נפוח. ולפי זה מותר בכל מצות. והקשו מהא דנקיט ללמוד תורה ולישא אשה הא שאר מצות אסירי. ויישבו דה"ה בכל המצות והא דנקיט ללמוד תורה משום דפליגי התם היכא דמוצא ממי ללמוד. ולישא אשה נקיט אפי' מוצא אשה בא"י עכ"ל ומסתומות לשון התוס' שהביאו שם דברי רבינו ופירשו כאשר יבואר באות ט"ו משמע דהבינו גם דעת רבינו הכי. אבל הנראה עיקר דעת רבינו דוקא במצוה מה"ת דאיכא ק"ו מכבה"ב אבל מצוה דרבנן דקילא מכבה"ב כמש"כ באמת אסור לילך על בה"פ. ולפי דברינו דמצוה דרבנן אינו דוחה בה"פ. א"כ מכש"כ לילך להעיד אסור בבה"פ אלא ע"י ניפוח דשרי אפי' לדבר הרשות. ואע"ג דלהעיד מצוה מה"ת מכ"מ אינו אלא כמו השבת אבידה כדאי' בשבועות דף ל' ב' האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא וזילא ביה מילתא כו' אף אנן נמי תנינא מצא שק או קופה כו'. וה"נ כמו דלהשבת אבידה אסור לילך לבית הפרס כמו כן אסור לילך להעיד. והטעם דממונא הוא ולא דחי איסורא. ולדעת ר"ת ז"ל באמת אף להשיב אבידה שרי. ולכאורה הכי משמע בב"מ דף ל' והתעלמת כו' כגון כהן והוא בבה"ק ומקשה פשיטא האי עשה והאי ל"ת ועשה. ולא משני לא נצרכא לבה"פ דרבנן. מיהו אפשר לדחות משום דבדרשה דקרא מיירי ועיין מש"כ סי' קס"ה אות ד' בס"ד: '''דאפשר למיזל לדוכתא אחריתי למיגמר מי שרי או לא.''' כצ"ל וכ"ה בכת"י. וה"ה לישא אשה אפשר לישא במק"א. ולהמסקנא שרי גם בכה"ג וכמש"כ התו' בכורות שם לדעת ר"ת. והיינו מזה הטעם דשלא מכל אשה אדם זוכה להבנות:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף