עריכת הדף "העמק שאלה/עד" (פסקה)

== יד ==

{{העמקש|יד}} '''אילימא בתר שש אסור בהנאה מדאורייתא.''' כבר הקשה בעל ש"ש דמ"מ משום חטי קורדניתא הוין דרבנן. וכ' הגאון רד"ל ז"ל דגי' רבינו היה המקדש בחמץ מו' שעות ולמעלה. ואפי' בחטי כו בוא"ו. וע' רא"ש ריש ה' ציצית עכ"ל. ונכון הוא וכ"ה ברי"ף וכן העתיקו התו' קדושין ד' נ"ח א'. ומכאן מוכח דעת הרי"ף כרש"י וכ"כ הרמב"ם ה' אישות פ"ה. אבל לא נצרכנו להגיה בדברי רבותינו היינו רבינו ובה"ג. אלא קשה להו הא דאמר רב משש שעות ולמעלה לימא בפסח כלשון משנתנו בתמורה ד' ל"ג וחמץ בפסח ישרף. בשלמא בירו' דמפרש רב לר"מ דס"ל כל שש מדרבנן ניחא דקמ"ל אפי' בזמן דרבנן א"ח לקדושין. אבל בתלמוד דילן דרב קאמר סתמא משמע דאליבא דר"י דס"ל כותיה בד' י"ג ובד' כ"ט אמרה. וא"כ היינו משש שעות ולמעלה היינו בפסח. אלא ע"כ שעה ששית קמ"ל. ומה שהקשה רמב"ן דבכ"מ דאיתא בתלמוד משש שעות ולמעלה וכן מתשע שעות ולמעלה משמע מסוף שעה זו. ודאי ידע רבינו ודייק הכי ומש"ה הוצרך להוכיח מיתורא דע"כ כאן משמע אפי' בשעה ששית עצמה. ובמקום הוכחה שאני וע' ערכין דף י"ח א'. והכי דייק רש"י בד' כ"א ב' ד"ה משש שעות ע"כ מתחלת שש משמע כו'. ר"ל הכא ע"כ אין פירושו כמו בכ"מ. [איברא למש"כ לעיל ניחא ג"כ לתוס'. ונקיט משש שעות ולמעלה דאז ודאי נוקשה דרבנן לגמרי. משא"כ במועד] ונראה לי להוסיף לקיים דברי הראשונים ז"ל. דרב נקיט לישניה דרביה ר"מ שאמר משמיה בירו' ורב היסב זה הלשון גם אליבא דר"י דקיי"ל כוותיה ומיניה למדו רבותינו הראשונים להעמיד מימרא דאמוראי בכוונה אחרת ממה שכיון מריה דהאי מימרא כמש"כ הרמב"ן במלחמות ה' שלהי מס' ע"ג ובכ"מ. ואני בעניי ביארתי דעת רבינו הכי סי' ל"ה אות ט"ו ובכ"מ. ומה שהקשה רמב"ן מלשון לשעות דלשעה מיבעיא ליה כבר פרש"י בזה"ל לשעות דרבנן כלומר האי זמנו זמן אכילתו משמע ואפי' שעה ששית כו' פי' דנכלל בזה גם שעה ה' שאסור באכיל' וכמש"כ בעה"מ ר"פ כ"ש ונ"מ לקדושין אם אין בהנאתו ש"פ וע"ז הביא הש"ס הא דר"ג אלמא דמפרש הגמ' הא דר"ג כרבינו' ובה"ג ורש"י. והפלא על רמב"ן דשבקיה לדרכו ז"ל למשכוני' נפשיה ע"ד הראשונים ז"ל: 

'''אלמא אפי' במקום קדושין שוויה כדלאו דידיה. ה"נ לענין ביטולא שוויה רבנן כדלאו דידיה ולא מצי מבטל ליה.''' כ"ה בכת"י:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>