עריכת הדף "אלשיך/משלי/יג" (פסקה)

== יד ==

'''על''' כן תשיב רוח הקדש להכריע ביניהם ואומר תורת חכם וכו' והוא כי רז"ל בגמרא אמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש מאי קראה וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך והנה אמרו רבותינו ז"ל כי אבינו יעקב עשה כן ללמד לדורות שידרו בעת צרתם כמו שכתבנו במקומו שז"א נדר לאמר שהוא לאמר ולהורות לזרעו וזה יאמר כי באה רוח הקדש ותאמר אני אכריע ואומר כי תורת חכם הוא יעקב יושב אהלים או קראו חכם על ראותו את הנולד לזרעו ויורם דרך הצלה מאז התורה אשר הורה הוא מקור חיים לתת החומש כי הוא מתמיד כמקור שלא יכזב בנותן הכל יחד אולי לא יזכה שיעשיר בעון מה והוא חיים שיוכל תמיד להיות חונן ונותן והתורה שהורה לנו היה לסור ממוקשי מות מעשו ומלבן וזה הנכון ולא לבזבז הכל ולפי זה מה ששבחו רבותינו ז"ל את מונבז יהיה על היותו מלך ולא יחסר לו אחרי כן ללחם שלחנו:

(יא) '''או''' יאמר הון הבא מהבל שלא מיגיעו אשר לא כדת ימעט כי בהבל בא ובחשך ילך וקובץ על ידו שהוא מיגיע ידו כי יאכל ירבה:

'''או''' יאמר ענין מאמר רז"ל על היורש שיקנה ס"ת לשיתקיים ממונו או יעשה צדקה והוא על כי בא פתאום בלי יגיע כפים ושולט בו עין וההקש במציאה וכיוצא בה וזה יאמר הון הבא מהבל פתאום שלא גתהוה יש מיש ע"י משא ומתן רק מהבל מבלי מה כירושה ומציאה ימעט מפני העין אך אם בעליו קובץ על יד מעט מעט מיגיע ידו ירבה:

(יג) '''בז''' וכו'. זולת הקודם יאמר כי הנה יש בני אדם יראו דברים רעים יתעתדו להתרגש ובחריצותם ישמרו להם ויסקלו דרכם מאבן נגף וכל מעיק ויש בז לדבר לא ישים על לב ואמר כי לא בדעת יעשה כי הלא יחבל לו כי תבא עליו רעה לא ידע שחרה אמנם אם מה שהוא בז לדבר הוא מחמת היותו ירא מצוה שירא שאם יטפל בעסקי השמר מהדבר יתבטל ממצוה ונבון לבו בטוח כי שומר מצוה לא ידע דבר רע אין צריך לומר שלא יחבל לו כי אם גם הוא ישולם מן השמים שכר טוב על בטחונו וזה הוא אם היא אחת מכל מצות התורה:

(יד) '''אך''' אם המצוה היא תורה שהוא חכם ועוסק בתורה והוא בז לכל המעיקים וצרות המתרגשות כי ירא מהתבטל ממנה אם יטפל בעסק הנצל מהאפשר לבא כי יבטח בתורה שהיא תצילנו אז אין צריך לומר אם הוא מעיק אחד כאומר בז לדבר כי אם גם מעיקים רבים ואצ"ל דברים שהיו גורמים לו חבלה כי אם אפי' יהיו דברים הגורמים מות הנה התורה מלבד תת לו חיים תסיר מעליו כל מוקשי מות כלאחר יד ע"י עסק התורה וזהו תורת חכם וכו' כי הלא תדמה למקור חיים והוא כי כאשר מקור מים נגרים ומתפשטים בצנורם ועל פי דרכם כל צרור או מכשול המעכל ידחפוהו ויסירוהו בשטף מרוצתם כן תורת חכם היא לו מלמעלה מקור נמשך עדיו לתת לו חיים ולהשפיע לו חכמה וחיי נטשו וכל מוקש המעכב מהגיע החיים אליו יסירוהו ויסקלוהו מני הדרך כדי שיגיע אליו ביושר בל יתבטל ויהיה לו מות תחת חיים וזהו תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות: