עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יא" (פסקה)

== טז ==

'''כל עורב למינו. ''' ת"ר, עורב, זה עורב אוכמי, כל עורב – להביא עורב העמקי {{תוספת|נה|סתם עורב הוא שחור כדכתיב שחורות כעורב, וכל עורב בא לרבות עורב לבן ונקרא עורב העמקי מפני שמראה לבן עמוק הוא נגד מראה שחור [עיין לפנינו בפ' שאת או בהרת].}}, למינו – להביא עורב הבא בראשי יונים {{תוספת|נו|ר"ל שראשו דומה ליונה.}}. (שם שם א').

'''ואת בת היענה. ''' אמר חזקיה, מניין לביצת טמאה שהיא אסורה שנאמר ואת בת היענה, וכי בת יש לה ליענה, אלא זו ביצת טמאה {{תוספת|נז|בגמרא מפרש דל"ל דבת היענה כך שמה, דמדפסק להו ספרא בשתי תיבות ש"מ דשתי מלות הן. ואע"פ דמצינו בעלמא שם בני יונה, אך התם בא זה לדרשה, קטנים ולא גדולים, כמבואר בחולין כ"ב א' ולפנינו בפ' ויקרא א' י"ד. ולא נתבאר למה לא נדרוש גם כאן קטנה ולא גדולה לפי מ"ד במדרשים דהיענה בזקנותה אינה ראויה לאכילה מפני שאוכלת אבנים ונעשה בשרה קשה כברזל, ורק כשהיא קטנה ראויה לאכילה, לכן כתיב בת היענה כמו בני יונה, וצ"ע. –

ובכלל צ"ע למאי אצטריכא דרשה זו תיפק ליה דכל היוצא מן הטמא טמא וכמבואר לפנינו לעיל בפ' ד'. ואולי י"ל ע"פ מש"כ הראשונים בסוגיא דבכורות ו' ב' בענין המקור מנ"ל דשרי חלב מה"ת, דהיתר ביצה בכלל חדוש הוא, משום דמן הדין היה צריך לאסור מחמת אבר מה"ח, ולפי"ז הו"א כיון דחידוש הוא מותר גם ביצת טמאה וכמו שאמרו בסוגיא שם סברא זו לענין חלב סד"א כיון דחידוש הוא שרי אפילו חלב טמאה קמ"ל, וה"נ כן.}}. (שם ס"ד ב').

'''ואת הנץ למינהו. ''' למינהו – להביא בר חריא {{תוספת|נח|ובערוך הגירסא בר הדיא, ופי' שזה עוף הרואה מאכלו ברחוק י"ט מיל.}}. (חולין ס"ג א').